הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

לימודי ישראל ותולדות הציונות

על התכנית

תוכנית ייחודית לתואר שני העוסקת בתולדות התנועה הציונית ובמדינת ישראל

מסלול הלימודים מתמקד ביהדות בת־זמננו החל מעליית הציונות במאה ה־19 ועד לימים אלו. נבחן את הרעיונות שעמדו מאחורי מפעלים ציוניים שונים ונלמד על תולדות מדינת ישראל. נעסוק בזהות הדתית והישראלית המשתקפת ביצירות ספרות ואומנות בנות זמננו ובתרבות העברית כפי שהיא באה לידי ביטוי בפזמונאות הישראלית. נלמד על קליטת העולים במעברות ונעסוק במקומם של יהודי המזרח לנוכח העלייה הגדולה מארצות ערב. נבחן את האתגרים שעימם התמודדו תושבי ישראל בתקופת הישוב ולאחר קום המדינה ובדילמות העכשוויות של המאה ה־21.

במסלול נלמדים קורסים ממגוון תחומי דעת כגון: היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות, אומנות, פולקלור, פילוסופיה וגיאוגרפיה.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה. 


רשימת הקורסים תתעדכן בקרוב

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • זהות גלויה וסמויה: אתגר הקיום היהודי במאה ה-20

    סמסטר א' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ה' | 12:00-10:30

    מיהם היהודים הגלויים ומיהם הסמויים? מה היו הנסיבות שעיצבו את תפיסתם העצמית של היהודים ומה היו ביטוייה המעשיים? הקורס שלפנינו יתמקד בניתוח סוגיות היסוד שעיצבו את חיי הפרט והקיבוצים היהודיים במאה העשרים. נבחן את תהליכי המשבר וההתחדשות של היהודים באירופה ובארצות האיסלם; סוגיות הגירה; חיסול המרכזים היהודים הוותיקים ועלייתם של מרכזים חדשים ועוד. בסיום לימודנו נוכל להשיב על שאלות כגון: מה היו מאפייני הקיום היהודי במאה העשרים? אילו פתרונות עמדו לנגד עיני הפרט היהודי, לנוכח האתגרים שזימנה לו התקופה? האם המשותף ליהודים, כפרטים וכקבוצה, רב על המפריד? בדיונינו נשלב יסודות מהביקורת המגדרית, ונתבסס על מקורות מתחומי דעת מגוונים, כתובים וויזואליים.

  • היסטוריונים ועבודתם

    סמסטר ב' | הילה בהרד | יום ה' | 16:00-15:00

    מהי מלאכת ההיסטוריון? האם קיימת היסטוריה 'אובייקטיבית'? מה 'מקובל' ומה 'פסול' בפרשנות ההיסטורית והאם בעידן הפוסט-מודרני הכל 'עובר'? הקורס יתמקד בניתוח טקסטים ותעודות מסוגות שונות, שיסייעו לנו לבחון ולהבין תהליכים מרכזיים בתולדות היהודים בעת החדשה. מאימתי מתחילים הזמנים החדשים בתולדות היהודים ומהי משמעותם? היכן היתה זירת ההתרחשות העיקרית ומה היו הגורמים שעיצבו זירה זו? כיצד הגיבו היהודים לאתגרים שהציבה להם הסביבה הלא יהודית? על שאלות אלה ונוספות נשיב בקורס.

קורסי בחירה
  • מתל חי ועד אלון מורה: התיישבות וביטחון בתולדות הציונות ומדינת ישראל

    סמסטר א' | פרופ’ זאב דרורי |

    מטרת השיעור להכיר ולבחון את התפיסה המדינית/ביטחונית של המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי וממשלת ישראל והגופים המיישבים לאחר קום המדינה במדיניות ההתיישבות בארץ ישראל , מימי העליה הראשונה ועד מלחמת ששת הימים – 1967.
    השיעור יעסוק ברקע המדיני והפוליטי בכל אחת מהתקופות הנדונות, תוך ניתוח המעשה ההתיישבותי ובחינת האתגרים ההתיישבותיים והביטחוניים שעמדו בפני המתיישבים.

  • בין מזרח למערב: תרבות ואומנות עממית בישוב הישן בארץ ישראל

    סמסטר א' | פרופ’ שלום צבר | יום ה' | 14:30-13:00

    בקורס זה נלמד להכיר את התרבות העממית שהתגבשה בארץ ישראל בתקופת היישוב הישן (אמצע המאה התשע-עשרה עד ראשית העשרים) באמצעות תוצרי האמנות והאומנות של הקהילות שהתקבצו בירושלים וערי הקודש האחרות בארץ. כל אחת מהקהילות הללו - ספרדים מהאימפריה העות'מאנית, אשכנזים מרוסיה, פולין וגרמניה, ומהגרים מארצות האסלאם השונות (בעיקר מרוקו, פרס, תימן, בוכרה, אך גם 'כולל גורג'יסטן' מגיאורגיה) - הגיעה עם המטען התרבותי והאמנותי שלה, אך החיים המשותפים יצרו פסיפס חדש ומרתק, המושפע הן מהמסורות המיובאות הן מהתרבות המקומית, אשר גיבושן הייחודי הוביל ליצירת מסורת אמנותית חדשה האופיינית לישוב הישן. נדון במגוון רחב של חפצים מקומיים לבית ולבית הכנסת, למשל, כתובות נישואין מצוירות, הח'מסה וקמיעות אחרים לאירועים במעגל החיים והשמירה על הבית, תמונות מקראיות עממיות והאומנים שיצרו אותם, תשמישי קדושה ועיטורים בבתי הכנסת, גביעים לקידוש ומפות רקומות לשולחן השבת, מנורות חנוכה, לוחות מקושטים לראש השנה ולסוכות, לוחות מזרח ולוחות 'מנורה' ו'שיוויתי', מגזרות נייר, פריטי עץ זית ומזכרות אחרות שנשלחו לתפוצות. כמו כן נבדוק את העיטורים בספרים והדפים הבודדים על רקע התפתחות הדפוס בירושלים ויצירת הליתוגרפיות הצבעוניות הראשונות - אילו מוטיבים מופיעים עליהם, כיצד הם "מסגירים" את תרבותן של הקהילות השונות, אילו השפעות נוספו בארץ, וכיצד כל אלה השפיעו על יהדות התפוצות באותה תקופה - מתימן ופרס ועד רומניה ופולין.

  • היחס לציון ולתפוצות במחשבה היהודית של הרצל, אחד העם, קויפמן וקפלן סמינר

    סמסטר א' | פרופ’ יוסף טרנר | יום ה' | 16:00-15:00

    בקורס זה נעיין בגישתם של הוגי דעות יהודיים שונים בקשר לציונות, ארץ ישראל והחיים היהודיים בגולה. הנחת היסוד של הקורס הוא שהחל משנות ה-80 של המאה ה-19, היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה הפך למוקד ההתמודדות עם מגוון רחב של בעיות הפוקדות את הקיום היהודי מאז ועד היום. בעיות אלה כוללות את הופעת האנטישמיות המודרנית, ההתפוררות הקהילתית, התרבותית והמוסרית של העם היהודי, בעיית ההתבוללות והחינוך היהודי, מעמדם של היהודים והיהדות בעולם, ועוד. במסגרת הקורס נראה כיצד ההתייחסות לשאלת ציון והתפוצות על ידי הוגי דעות, כמו אחד העם, בנימין זאב הרצל, יחזקאל קויפמן, ומרדכי קפלן משקפת את התמודדותם עם בעיות אלה.

  • זהות יהודית באומנות הישראלית סמינר

    1212565 | סמסטר א' | ד”ר רונית שטיינברג | יום ה' | 15:00 - 16:30

    האמנות הישראלית פיתחה יחס מורכב ומשתנה כלפי היהדות. בקורס זה נבחן את מהותו של המושג יהדות בהקשרו האמנותי, נכיר את המגמות המשתנות והדרכים המגוונות בהן השתלבה היהדות באמנות הישראלית ואת האופן הבעייתי שבו התייחס הממסד האמנותי לנושא. באמצעות ניתוח פרשני של יצירות אמנות נעסוק במגוון נושאים כגון מקומות קדושים, עקדת יצחק, האות העברית וסמלי הזהות הישראלית והיהודית.

  • זיכרון השואה בחברה הישראלית סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ה' | 10:00-8:30

    חוקרים רבים טוענים כי בעבר נדחקו סיפורי השואה האישיים בפני הסיפור הקולקטיבי, אך כיום מקומם ככלי עיקרי ללימוד השואה אינו מוטל בספק. ספרות עדות, יומנים וספרי זיכרונות, הרצאות של עדים – כל אלה הם נחלת הכלל ואנו רואים בכך התקדמות ועשיית צדק. אך בכל זאת יש לשאול מה מעמדם של הסיפורים האישיים עבור הקהילה היהודית/ישראלית ולנסות להבין את ההשלכות של ההתמקדות בהם, את יתרונותיה וחסרונותיה, ואת ההשפעות האפשריות של ז'אנר הסיפור האישי על הבנת השואה. נבחן את הדברים משתי נקודות מבט: מצד הקוראים: מה מלמדים אותנו סיפורי הניצולים? איזו תועלת טמונה בניסיון לגעת בקשה מנשוא? האם בכלל ניתן להבין את מה שהיה שם? האם אנו ממלאים חובה מוסרית כלפי הניצולים או שמא מציצים? ומצד הכותבים: איזו תועלת יש בחשיפה? בעבור מי הם כותבים? האם ציפיותיהם מן הקוראים מתמלאות? לבירור אפשרות המפגש בין כותב לקורא ניגש דרך ניתוח של סיפורים אישיים, כאלה של הסופרים ק.צטניק ואפלפלד, של אליעזר גרינבוים שהיה קאפו באושוויץ, של בנימין וילקומירסקי שהתחזה לניצול שואה, זאת שימוש בתיאוריות פסיכולוגיות, היסטוריות וחברתיות.

  • תולדות הישוב מבעד לספרות ילדים סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר רבקה גולדברג | יום ה' |

    בקורס נעסוק בספרי ילדים ונוער בנושא השואה החל מן התקופה הסמוכה לה, בשנות הארבעים של המאה העשרים ועד לימינו, ונבחן את השינויים שחלו בהתייחסות לנושא במשך השנים. נעסוק בספרים שנכתבו ע"י עדים וניצולים, ספרים שנכתבו ע"י אנשים שלא חוו אותה על בשרם וע"י בני הדור השני, בניהם של ניצולים. נעסוק בייצוגה של השואה בסוגות כתיבה שונות, בשירה, בסיפורת, בספרות זיכרונות וביומנים. בקורס נבדוק גם כיצד הגיבו עיתוני הילדים בארץ בתקופת השואה ומיד לאחריה למתרחש בגולה.

  • מהטיש החסידי להיפ־הופ הציוני סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר נעמי כהן צנטנר | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נדון בתהליך יצירת המצלול ה"ישראלי" וגיבוש הסאונד של המיינסטרים הישראלי מחד. מאידך נתיחס לשינויים שחלו בחברה הדתית והמסורתית במפגש עם מדינת הלאום ולהשפעתה גם על המוסיקה הדתית שאינה חלק מן המוסיקה הפופולרית הישראלית.

    קורס זה עוסק באופן שבו המציאות הישראלית על מורכבויותיה מתגלמת במוסיקה פופולרית ומסורתית. תחילה נכיר את הרפרטואר והז'אנר של שירי ארץ ישראל ונתהה על תיפקודה כתפילה חילונית. ‏נתבונן במזרחיות כהשראה למוסיקה ישראלית, מהמצאת השיר העברי דרך הפופ הים תיכוני ועד ליהודים ישראלים השרים בערבית כביטוי לזהותם. נתייחס לז'אנרים היברידים שנוצרו בארץ על בסיס המוסיקה הפופולרית העולמית וביניהם: טנגו ארץ ישראלי, רוק ישראלי והיפ הופ ציוני. בהמשך הקורס נבחן את השינויים שעברה המוסיקה הדתית היהודית במפגש עם מדינת הלאום היהודית, את ההתאמות שנעשו לתפילה ואת המתח המתמיד שבין מסורת וחידוש בתוך המצב הישראלי. מלבד הלימוד המעמיק, השיעור מתקיים גם כמרחב חוויתי שבו נאזין יחד למוסיקה, נארח אומנים אורחים ‏ונשתתף ‏בשירה תוך הבנת הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי הרחב יותר.

  • מקדם ומים: יחסים בין־עדתיים בחברה היהודית בארץ ישראל סמינר

    סמסטר ב' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ב׳ | 14:30-13:00

    מדוע ישבו שבעה במשפחת החתן טרם נכנס לחופתו? מיהו הבנקאי שמימן את השכונות הראשונות מחוץ לחומות בירושלים ומדוע לא נודע שמו ברבים? פרשיות אלה ואחרות מלמדות על מערכת היחסים בין העדות שחיו זו לצד זו וזו עם זו. בחברה היהודית בארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים. ניתוח היחסים בין העדות על מקורותיהם התרבותיים וההיסטוריים יעמדו במרכז הקורס שלפנינו. נבחן וננתח את מערכות הכוח שהופעלו על ידי גורמים שונים בחברה, מקורות העוצמה והחולשה שלהן, אופן פעולתן, ומידת יעילותן; כמו כן נצביע על ההבחנות שרווחו בין דימויי ומציאות בפרק הזמן הנדון בקורס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן