הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מחשבת ישראל

על התכנית

החיים בישראל במאה ה־21 מעוררים שאלות דתיות, קיומיות ותרבותיות על אודות זהות יהודית, מדינה יהודית ודמוקרטית, צדק חברתי ועוד. העיסוק בסוגיות אלו אינו חדש: ההתמודדות הרעיונית עם שאלות הקיום העמוקות ביותר מצאו ביטוי בהגות היהודית לאורך דורות.

ההתמחות במחשבת ישראל במסגרת התואר השני במדעי היהדות מבקשת להפגיש את הסטודנטים עם כיווני המחשבה העיקריים שהתפתחו במשך הדורות ולשפר את יכולת הסטודנטים לדון בבעיות המעסיקות את המחשבה היהודית בימינו. לכן בתוכנית הושם דגש על הזיקה בין מחשבת ישראל לבין מחשבת העמים, ובין הרעיונות ודפוסי החשיבה המאפיינים את המחשבה היהודית בזמן מסוים לבין המציאות ההיסטורית באותה תקופה. בלימודים ייחשפו הסטודנטים ליצירות המופת של המחשבה היהודית לדורותיה וירכשו כלים ומיומנויות לניתוח מקורותיה.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים

    סמסטר א' | ד”ר ארי אקרמן | יום ה׳ | 10:00-8:30

    הקורס יעסוק בהוגים המרכזיים של ההגות היהודית הימי ביניימית כגון ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, דרך עיון בסוגיות משמעותיות להגותם כגון היחס בין דת ומדע, טעמי מצוות, השגחת האל ושלמות האנושית.

  • אשנב למחשבת ישראל בעת החדשה

    סמסטר ב' | פרופ’ יוסף טרנר | יום ה׳ | 10:00-8:30

    מהו היחס בין יהדות והיסטוריה? האם עם ישראל הוא עם ככל העמים, או עם שונה ונבדל? מה יחסה של היהדות, או ליתר דיוק – של המחשבה היהודית, לתופעות מודרניות כגון הדמוקרטיה והלאומיות המודרנית? כיצד השפיעו התפתחות התרבות המודרנית, מחשבת החינוך המודרנית והיווצרות המדינה האזרחית המודרנית על המחשבה היהודית ועל החיים היהודיים בפועל? כל אלה הן שאלות המעסיקות את המחשבה היהודית המודרנית מאז תקופת ההשכלה והאמנציפציה.

    הקורס נועד ליצור היכרות כללית עם המחשבה היהודית המודרנית על רקע התמורות החברתיות, התרבותיות והאינטלקטואליות המאפיינות את העת החדשה. על רקע זה נעיין בדרך שבה שורה של הוגים יהודיים מודרניים, כולל נפתלי הרץ וויזל, משה מנדלסון, הרב נחמן קרוכמל, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, אחד העם, ומרטין בובר ביקשו להתמודד עם השאלות שלעיל.

  • עיונים במורה נבוכים

    סמסטר ב' | ד”ר אסתי אייזנמן | יום ה׳ | 10:30 - 12:00

    מורה נבוכים הוא אחד הספרים שעוררו מחלוקת קשה והערצה עצומים גם יחד. בקורס נעסוק בין השאר בסוגיות הבאות: על הסוד של מורה נבוכים; על חטא האדם הראשון ותיקונו; על אמונה ותבונה; על הנבואה; על אלהים; בריאת העולם; על נבואה; על ההשגחה האלוהית; על תורה ומצוות והדמות לה'.

    *תנאי כניסה: קורס אשנב למחשבת ישראל בימי הביניים

  • דת ומדינה במשנת ברוך שפינוזה

    סמסטר ב' | פרופ’ יוסף טרנר | יום ה' | 16:30-15:00

    הקורס הזה הוא סמינר בתחום מחשבת ישראל בעת החדשה. במסגרת הקורס נלמד לעומק פרקים מספרו הקלאסי של ברוך שפינוזה: מסכת תיאולוגית-מדינית. הספר נכתב במהלך המאה ה-17 באמסטרדם. הוא נחשב לספר חשוב ביותר הן מבחינת התפתחות המחשבה היהודית המודרנית, והן מבחינת התפתחות החשיבה הפוליטית המודרנית של המערב בכלל. במסגרת הספר שפינוזה מעמיד תורת מדינה החותרת נגד שלטון הכנסייה בחיי המדינה. זאת על יסוד עיונים במקרא וב'אור הטבעי' שבתבונת האדם. בין היתר הספר מפרש מושגים דתיים מסורתיים כמו הנבואה, הנס, הדיבור האלוהי (ועוד). הוא כולל גישה מוקדמת ביותר של ביקורת המקרא המודרנית ואחד הניסיונות הראשונים לכתוב את תולדות מדינת היהודים בעת העתיקה. במסגרת הסמינר נבקש לעמוד על הדמיון והשוני שבין חשיבתו של שפינוזה בספר זה, לבין החשיבה הפילוסופית היהודית של ימי הביניים, ונשאל: אם וכיצד ניתן להתייחס לשפינוזה כהוגה דעות מודרני? במסגרת הקורס כל תלמיד יתבקש לבחור נושא שבו יתמחה, וגם ירצה עליו בפני התלמידים האחרים.
    *תנאי דרישה לקורס: אשנב למחשבת ישראל בתקופה המודרנית

קורסי בחירה
  • המסע אל פנימיות הנפש בסיפורי רבי נחמן מברסלב

    סמסטר א' | ד”ר רבקה גולדברג | יום ה' | 10:00-8:30

    סיפוריו של ר' נחמן מברסלב נמצאים על הגבול בין הגות חסידית מעמיקה לפנטזיה ודמיון. בקורס נקרא כמה מסיפוריו המורכבים והייחודיים של ר' נחמן תוך התמקדות בנושא החיפוש והנדודים. במוקד הסיפורים עומדת החתירה לגאולה: גאולת העולם מן הרע והקלקול, גאולת עם ישראל מגלותו והמאבק האקזיסטנציאלי של האדם לגאולת נפשו. בקורס נעסוק בקיומם ובייעודם של הפרט והכלל כפי שהם משתקפים מבעד לסיפורי המעשיות ונבחן את הפואטיקה הייחודית של ר' נחמן מברסלב ואת יחסי הגומלין שבין סיפוריו והגותו. נבחן גם את השפעתם של הסיפורים על יוצרים בולטים בני המאה העשרים: קפקא, עגנון, אנ-סקי ואחרים.

  • תפיסת ההתגלות בהגות היהודית

    סמסטר א' | ד”ר עינת רמון | יום ה' | 12:00-10:30

    מה היחס בין התגלות האל והתורה ומה סמכות התורה לאור תפיסות שונות של התגלות במחשבה (הפילוסופית והחסידית) היהודית המודרנית? ניתן להציב את השאלה בדרך ישירה יותר: האם התורה היא אלוהית או אנושית? כיצד והאם ניתן להבחין בין רוח האדם ובין התגלות האל? האם יש היבטים של ההתגלות שניתנים/ניתנו לעם ישראל בלבד ומה הם? מה היא, אם כן, התגלות אלוהית?. קורס זה הנו חלק מסדרת קורסים המוקדשים לרעיון יסוד במחשבה היהודית ולאופן התפרשותו בקרב הוגי המחשבה היהודית המודרנית. כנהוג בקורסים אלו מגוון הדעות להם נתוודע חושף את המנעד התיאולוגי- היהודי במחשבה היהודית המודרנית. בראשיתו של הקורס נתוודע לתפיסת התגלות האל והתורה במחשבתו של משה מנדלסון, משם נפנה לתפיסת התורה במחשבתו של הבעש"ט, מייסד החסידות ושל הגאון מווילנא ראש המתנגדים לה. נבחן גם את הגותו של רנ"ק הנוגעת בסוגיה זו בספרו מורה נבוכי הזמן ושל הרש"ר הירש וצבי גרץ ממניחי היסוד להגות המאה ה19 במערב אירופה. נסיים את הקורס בעיון בכתביהם של הוגי המאה העשרים: א"ד גורדון, הרב קוק, פרנץ רוזנצווייג, הרב סולובייצ'יק, גרשום שלום, א"י השל תמר רוס והרב שג"ר. מתוך העיון בכתבים אלו ננסה להבין את מהות האתגר של היחס בין התגלות האל ובין הנחת היסוד כי "דברה תורה בלשון בני אדם" ההופכת למורכבת נוכח אתגרי החילון בעת החדשה. אנו נבחן את הדברים מתוך קריאה ביקורתית ו"נדיבה" כזו המבחינה בחולשות ובחוזקות של כל פתרון תיאולוגי.

  • מבוא לקבלה

    סמסטר א' | ד”ר ביטי רואי | יום ה' | 16:30-15:00

    מהם מעשה מרכבה ומעשה בראשית? מה משמעותו של הסיפור אודות הארבעה שנכנסו לפרדס? מהו הווקטור המיסטי של ספרות היכלות? מהי קבלת השמות ועניינו של הפיוט אנא בכח? כמו כן, נעסוק במקורותיו של ספר יצירה ובהשפעתו, בבריאת גולם, במאפיינים בקבלת הרמב"ן, מערכת רעיונותיו המרכזית של ספר הזוהר, בצירי היסוד של המרכז הקבלי בצפת: קבלת ר' משה קורדוברו, ר' יוסף קארו והאר"י

  • הגותו של הרב קוק: בין קבלה לפילוסופיה

    סמסטר א' | ד”ר ביטי רואי | יום ה' | 18:30-17:00

    הרב קוק אחד מגדולי ההוגים שעיצבו את היהדות החדשה בארץ ישראל עד ימינו. בקורס זה נתחקה אחר תורותיו ונעיין במקורות הקבליים להגותו. נתחקה אחר תפיסת ה "אור" וה"קודש' שלו, הדבקות המיסטית, התפילה המתמדת, תפיסת הרע והחושך, המיניות האותיות ועוד. נעיין במקורות יצירתו מספרות הזוהר והקבלה ונעמוד על האופן בו הוא בונה אותם מחדש בתפיסתו. כמו כן נעיין בדברים של תלמידיו וממשיכיו ובהשפעת ההגות החסידית בעיקר זו מבית המדרש של ברסלב וחב"ד על השקפתו.

  • מבוא לפמיניזם יהודי

    סמסטר ב' | ד”ר עינת רמון | יום ה׳ | 12:00-10:30

    התבוננות מרחבית בעם היהודי בדורנו מגלה כי שאלת הפמיניזם, הבנתו משמעותו, והשלכותיו החינוכיות והפוליטיות מאתגרת מאד את כל שדרות העם בדורות האחרונים ומשפיעה על הבנת ההגות היהודית, הזהות היהודית והפוליטיקה היהודית. על מנת להבין את טיב הפולמוס הפנים – יהודי והשפעתו על השיח ההגותי בתחומי ידע ומחקר שונים, נתוודע בראשית הקורס למגוון של תיאוריות פמיניסטיות המזינות את התובנות המוסריות והמחקריות בכל הענפים של מדעי היהדות: הבנת התנ"ך, המדרש ההלכה, ההיסטוריה היהודית והביואתיקה בכל הכרוך בתפיסת הרבייה האנושית. לאורן נברר לעצמנו בהמשך הקורס מה הן הדרכים בהן תיאוריות אלו תורגמו לקריאתם של כתבים שונים ולחשיפת מידע היסטורי חדש ותובנות פילוסופיות ואתיות חדשות. המכנה המשותף למגוון המחקרים והיצירות שנלמד בקורס הוא המודעות לחשיבות הבנת היחס בין גברים ונשים, גבריות ונשיות כמעצב מציאות וכמפענח מציאות. חוקרת, פרשנית או יוצרת המתבוננת במציאות דרך נקודת מבט זו מגלה תובנות חדשות שלא נודעו בדורות בהם השאלה הפמיניסטית לא עלתה על הפרק. בין הכותבות העיקריות שבכתביהן נעסוק במסגרת הקורס נמנות החוקרות/ההוגות אלנה פרדס, יהודית פלסקו, יהודית האופטמן, יהודית רומני ווגנר, תמר רוס ועוד.

  • הפואטיקה של הזוהר: עיון בעלילות רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו בסיפורי הזוהר

    סמסטר ב' | ד”ר יונתן בן הראש | יום ה׳ | 18:30-17:00

    ספר הזוהר, ספר הספרים של הקבלה היהודית, מתייחד בסגנונו המשלב את תיאורי הסודות הקבליים כחלק ממסגרת סיפורית, במרכזה דמותו של ר' שמעון בר יוחאי ותלמידיו. הקורס יתמקד בסיפורים שונים מספרות הזוהר. מטרת הקורס להכיר את הדרכים השונות בהם סיפורי הזוהר משמשים תפקיד מרכזי בעיצוב התורה הקבלית של הזוהר.

  • הגות יהודית ובעיות עכשוויות

    סמסטר ב' | פרופ’ יוסף טרנר | יום ב' | 14:30-13:00

    אחת המטרות של לימוד מחשבת ישראל היא לדעת מה יהודים בדורות שונים חשבו על הבעיות הפוקדות את זמנם, ואיך הם התמודדו עם בעיות אלה. כפי שידוע, גם במציאות זמננו יש שורה של בעיות שיש לתת עליהן את הדעת. במסגרת הקורס "הגות יהודית ובעיות עכשוויות" נַפנה שורה של שאלות העולות מתוך המחשבה היהודית של 200 השנים האחרונות, להתמודדות עם בעיות הפוקדות את הקיום היהודי והאנושי בזמננו, כגון: שאלת היחס בין דת ומדינה, הצדק חברתי והיחס בין ישראל לעמים. מטרת הקורס היא לבדוק אם יש במחשבה היהודית, בתקופת זמן זו, כדי להעשיר את ההתמודדות עם בעיות זמננו. לשם כך נעיין בשאלות אלה, כפי שהן מופיעות במציאות זמננו בצמידות לטקסטים של ברוך שפינוזה, הרב חיים הירשנזון, נחמן סירקין ודניאל בויארין (בין היתר).

  • חינוך דיאלוגי בהגותם של גורדון, בובר והשל

    סמסטר ב' | ד”ר דרור בונדי | יום ב' | 16:30-15:00

    מטרת הקורס היא למידה מעמיקה של גישותיהם החינוכיות של א.ד. גורדון (1922-1856), מרטין בובר (1965-1878) ואברהם יהושע השל (1972-1907). שלושת ההוגים כתבו את הגותם לאורך המאה העשרים ומבחינות רבות הציגו גישות חינוכיות שהקדימו את זמנם. בקורס נראה כיצד גישותיהם החינוכיות צמחו מתוך סיפור חייהם, כיצד הן עולות מתוך יסודות הגותיהם, וכיצד הן תורמות לשיח החינוכי הדיאלוגי בימינו.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן