הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

יהדות ספרד וארצות האסלאם

על התכנית

תחום זה יפגיש את הסטודנטים עם העולמות המגוונים שהתפתחו בקהילה היהודית הספרדית, בעולמם של מגורשי ספרד וכן בקהילות היהודיות בארצות האסלאם בימי הביניים ובעת החדשה. ללימודים בתחום אופי רב־תחומי: הם יתבססו על קורסי חובה שיאפשרו לסטודנטים להתוודע לחוויה ההיסטורית והתרבותית בקהילות אלו ויתווספו עליהם מגוון קורסי בחירה בתחומי ההיסטוריה היהודית, מחשבת ישראל, הספרות, ההלכה, האומנות, המגדר ועוד.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • תולדות יהדות ספרד וארצות האסלאם בימי הביניים

    סמסטר א' | פרופ’ רינה לוין מלמד | יום ב' | 10:00-8:30

    הקורס יעסוק בהתפתחות הקהילה היהודית בספרד מראשיתהּ ועד לגירושהּ, במשך תקופות השלטון המוסלמי והשלטון הנוצרי. נחקור את תולדות הקהילות בארצות האסלאם ונעיין בנושאים שונים כגון המעבר של המרכז הרבני מבבל לספרד וצפון-אפריקה; מוסדות הקהילה; חיי האישה ומעמדהּ; הקהילה בתימן ועוד. כמו כן נלמד על יעדיהם של מגורשי ספרד ועל היווצרותה של התפוצה הספרדית.

  • תולדות קהילות ארצות האסלאם בעת החדשה

    סמסטר א' | ד”ר אלישבע שטרית | יום ב׳ | 12:00-10:30

    בקורס נדון בסוגיות נבחרות מתולדות היהודים בארצות האסלאם במאות ה-20-19 ונתמקד, בין היתר, במאפייני הקיום היהודי בארצות האסלאם; נבחן תהליכי יסוד שעיצבו את חיי היהודים בעת החדשה; ננתח את התמורות המרכזיות שחלו בחיי היהודים בתחומי הכלכלה, החינוך, מעמד האישה ועוד, כתוצאה מהשינויים הפוליטיים והמדיניים שהתרחשו בארצות האסלאם במהלך המאות ה-20-19.

  • דת האסלאם וזיקתה אל היהדות

    סמסטר ב' | ד”ר מיכל לוי | יום ב' | 12:00-10:30

    הדמיון העצום בין שתי התרבויות הדתיות הגדולות היהדות והאסלאם מעורר השתאות. מגעים בין שתי התרבויות הללו החלו כבר בימיו של האסלאם הצעיר בחצי האי ערב. האסלאם הצעיר והאופן שבו הוא מתואר בהיסטוריוגרפיה האסלאמית יעמוד במרכז הקורס: ננסה להאיר את דמותו של הנביא מוחמד ונתוודע אל הקשיים שמתלווים לחקר דמותו. נבחן באלו נסיבות התגבשה התפיסה הדתית האסלאמית, ונעמוד על הטלטלות שעברו על האסלאם והביאו לפילוגים ובראשם זה שהביא לצמיחתה של השיעה. תשומת לב מיוחדת נקדיש לנקודות הדמיון והשוני בין היהדות והאסלאם בתחומים שונים: עקרונות האמונה, מצוות היסוד, הספרות הדתית, שורשי ההלכה, לוח השנה, תפיסת העולם הבא ומעמדתה של ירושלים.

קורסי בחירה
  • מקדם ומים: יחסים בין־עדתיים בחברה היהודית בארץ ישראל

    סמסטר א' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ב׳ | 14:30-13:00

    מדוע ישבו שבעה במשפחת החתן טרם נכנס לחופתו? מיהו הבנקאי שמימן את השכונות הראשונות מחוץ לחומות בירושלים ומדוע לא נודע שמו ברבים? פרשיות אלה ואחרות מלמדות על מערכת היחסים בין העדות שחיו זו לצד זו וזו עם זו בחברה היהודית בארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים. ניתוח היחסים בין העדות על מקורותיהם התרבותיים וההיסטוריים יעמדו במרכז הקורס שלפנינו. נבחן וננתח את מערכות הכוח שהופעלו על ידי גורמים שונים בחברה, מקורות העוצמה והחולשה שלהן, אופן פעולתן, ומידת יעילותן; כמו כן נצביע על ההבחנות שרווחו בין דימויי ומציאות בפרק הזמן הנדון בקורס.

  • חברת הים התיכון על פי תעודות גניזת קהיר סמינר

    סמסטר א' | פרופ’ רינה לוין מלמד | יום ב׳ | 16:30-15:00

    גניזת קהיר מהווה אוסף עשיר של תעודות מחיי היהודים באגן הים התיכון בראשית ימי הביניים, בעיקר בין השנים 1250-950 .הקורס יעסוק בהיבטים שונים של החברה היהודית, בהשפעת האסלאם על חיי היהודים ובמאפיינים שונים של התעודות עצמן.

  • דִּיוַאן – שירתם של יהודי תימן: תכנים ולחנים סמינר

    סמסטר א' | ד”ר אורי מלמד | יום ב' | 18:30-17:00

    ה'דיואן', שהוא האנתולוגיה הפואטית של יהודי תימן, מורכב משלוש שפות שמיות: עברית, ארמית וערבית, ויש בו מדורים של 'סוגות' שירים שונות. תכולת השירים שבו מיועדת לכל מועדי השנה או לארועים חברתיים שונים במעגל החיים. במהלך הקורס ייחשפו המשתתפים ל'סוגות' השירה התימנית כגון: 'נַשִׁידּ', 'שִׁירָה', 'הַלֵּל' וכו'. הדגש יושם על הלשון העברית שבדיואן ועל מאפייניה הלשוניים, הספרותיים והפואטיים. הלימוד יתנהל תוך שימוש במקבילות מן הערבית והארמית. כתיבת עבודה מסכמת בסוף הקורס תזכה כל משתתף ומשתתפת בציון סופי.

  • חמסה, חמסה: אמנות יהודית בצל האסלאם סמינר

    סמסטר ב' | אריאלה אמר | יום ב' | 10:00-8:30

    מעמדם של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות הוסדר על פי מערכת חוקים, שהגדירו אותם כאנשי חסות (אהל א-ד'ימה) הזכאים להגנה, ולצידם מנגנון של הגבלות ואיסורים. למרות המגבלות ובחסות ההגנה נוצרו קשרי גומלין בין המוסלמים ליהודים, שהשפיעו השפעה מכרעת על אורח החיים, האמונות, הדעות, הלבוש והאמנות.
    במהלך הקורס נתמקד באמנות ובעיצוב העולם החזותי של היהודים שחיו בארצות האסלאם, תוך השוואה לאמנות האסלאמית שהטביעה את חותמה ועיצבה את עולם היצירה של הקהילות היהודיות. על אף הקווים המשותפים לחיי היהודים בארצות אלה, נאפיין את הסגנון והאיקונוגרפיה הייחודיים לכל אחת מהקהילות, נעמוד על המגוון והשוני ביצירה שכללה כתבי יד מאוירים, חפצי פולחן, כתוּּבּּות, אדריכלות ולבוש; מצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יר, תוניסיה, לוב) דרך פרס, עיראק ותימן. נעמוד על התמורות והשנויים שחלו בעקבות הקמתן של הקהילות הספרדיות אחרי גירוש ספרד והשפעתן על היצירה המקומית- היהודית. כמו כן, נבחן את השפעת הקולוניאליזם על הסביבה והיצירה המוסלמית ויהודיה.

  • פיוטים לשבתות וחגים בספרד וצפון אפריקה סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר אתי בן סעדון | יום ב' | 16:30-15:00

    בקורס נעסוק בפואטיקה ובהתפתחותו של הפיוט. נפתח ברקע על הפיוט הארץ ישראלי הקדום- האנונימי, הפיוט הקלאסי והפיוט במזרח, לאחר רקע זה נתחקה אחר פיוטים שנכתבו לשבתות וחגים בספרד ובצפון אפריקה תוך כדי בחינת חידושי תוכן וצורה בסוגות הפיוט השונות.

  • מבגדאד לקזבלנקה: מחשבות יהודיות מזרח-תיכוניות בעת החדשה סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר אבי־רם צורף | יום ב' | 18:30-17:00

    הדיון בפילוסופיה יהודית בעת החדשה נעשה בדרך כלל כאשר הוא תחום בגבולות אירופיים ברורים. גם אם תפיסות שהתגבשו במזרח התיכון מוצאות את דרכן אל הקורפוס הנלמד, הן בדרך כלל כאלה שנכתבו בסוגות המוכרות מההקשר האירופי. בקורס ננסה לשנות את נקודת המבט, כאשר המוקד יהיה בשיח הפילוסופי שהתגבש במזרח התיכון ובצפון אפריקה למן המאה השמונה עשרה ואילך, לא מתוך ניסיון להתבונן בו כמסגרת נפרדת ומובחנת מזו האירופית, אלא לבחון את אופיו של הדיאלוג הנוצר בין המרחבים השונים. נדון בסוגיות מרכזיות שתפסו מקום במרחבים ובתקופות שונות במזרח התיכון ובצפון אפריקה כמו סוגיית הפרשנות והחידוש, שאלות של גלות וגאולה, לאומיות, קוסמופוליטיות וביקורת הלאומיות, עוני, מעמד וביקורת חברתית, מגדר ועוד, ונעמוד על הזיקות, המגעים, וההבדלים בין תפיסות אלה לבין כאלה שהתגבשו באירופה.

  • בין מזרח למערב: תרבות ואומנות עממית בישוב הישן בארץ ישראל סמינר

    סמסטר א' | פרופ’ שלום צבר | יום ה' | 14:30-13:00

    בקורס זה נלמד להכיר את התרבות העממית שהתגבשה בארץ ישראל בתקופת היישוב הישן (אמצע המאה התשע-עשרה עד ראשית העשרים) באמצעות תוצרי האמנות והאומנות של הקהילות שהתקבצו בירושלים וערי הקודש האחרות בארץ. כל אחת מהקהילות הללו - ספרדים מהאימפריה העות'מאנית, אשכנזים מרוסיה, פולין וגרמניה, ומהגרים מארצות האסלאם השונות (בעיקר מרוקו, פרס, תימן, בוכרה, אך גם 'כולל גורג'יסטן' מגיאורגיה) - הגיעה עם המטען התרבותי והאמנותי שלה, אך החיים המשותפים יצרו פסיפס חדש ומרתק, המושפע הן מהמסורות המיובאות הן מהתרבות המקומית, אשר גיבושן הייחודי הוביל ליצירת מסורת אמנותית חדשה האופיינית לישוב הישן. נדון במגוון רחב של חפצים מקומיים לבית ולבית הכנסת, למשל, כתובות נישואין מצוירות, הח'מסה וקמיעות אחרים לאירועים במעגל החיים והשמירה על הבית, תמונות מקראיות עממיות והאומנים שיצרו אותם, תשמישי קדושה ועיטורים בבתי הכנסת, גביעים לקידוש ומפות רקומות לשולחן השבת, מנורות חנוכה, לוחות מקושטים לראש השנה ולסוכות, לוחות מזרח ולוחות 'מנורה' ו'שיוויתי', מגזרות נייר, פריטי עץ זית ומזכרות אחרות שנשלחו לתפוצות. כמו כן נבדוק את העיטורים בספרים והדפים הבודדים על רקע התפתחות הדפוס בירושלים ויצירת הליתוגרפיות הצבעוניות הראשונות - אילו מוטיבים מופיעים עליהם, כיצד הם "מסגירים" את תרבותן של הקהילות השונות, אילו השפעות נוספו בארץ, וכיצד כל אלה השפיעו על יהדות התפוצות באותה תקופה - מתימן ופרס ועד רומניה ופולין.

  • גוף, מגדר ולבוש של נשים יהודיות בארצות האסלאם סמינר

    סמסטר ב' | ד”ר כרמלה אבדר | יום ה' | 18:30-17:00

    הקורס יעסוק בסגנונות לבוש של נשים יהודיות בארצות האסלאם, על רקע תיאוריות הדנות בגוף הלבוש, במגדר ובטקס, במתח בין היות הגוף אובייקט/סובייקט. הלבוש ייבחן מהיבטים שונים: מערכת סמיוטית המסמנת את זהות הלובש בכדי ליצור גבולות בין קבוצות חברתיות, לפי דת, אתניות, מעמד כלכלי, גיל ומגדר; מערכת סמלית נושאת רבדים של משמעות – מעצבת את הגוף הנשי בטקסי מעבר, בעיקר חתונה, לפי אידיאל היופי, שמכוון לחקיקת נורמות התנהגות מוסריות וערכים תרבותיים עמוק בגופה של האישה [האביטוס] לחיזוק שליטה דתית-גברית; מציגה באמצעות תכשיטים-קמיעות על הגוף מעמד חברתי-כלכלי, ומהווה תזכורת מוסרית קבועה בשל כובדם, ומתפקדת גם כאמצעי מאגי להגנה ולהבטחת בריאות ופוריות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן