הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מקרא

על התכנית

המקרא הוא אבן היסוד של העם היהודי ושל תרבות ישראל אך בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות הציבורית והחינוכית בתנ”ך. מתוך רצון להשתתף במשימה הלאומית של החזרת לימודי התנ”ך למרכזיותם ולחשיבותם כבעבר, גיבשנו תוכנית אקדמית מחודשת ללימודי מקרא במטרה להופכם מתחום אקדמי אליטיסטי ומרוחק למקצוע משמעותי, רלוונטי ומעניין לתלמידי מדינת ישראל ולמתעניינים בתחום.

ההתמחות במקרא במסגרת הלימודים לתואר שני במדעי היהדות מגשרת בין האירועים המכוננים והדמויות המרכזיות שפעלו בארץ ישראל לפני אלפי שנים לבין התגבשות הזהות היהודית בעת החדשה, ועוסקת בקשר בין התנ”ך לעם היהודי בארצו, לתרבותו העברית ולסביבה הערכית והחברתית הישראלית. בתוכנית הלימודים יעסקו הסטודנטים בתנ”ך, הן מהיבטים שונים של המסורת והן מפרספקטיבה ביקורתית.

התוכנית מיועדת למחנכים המעוניינים להעמיק את השכלתם בתחום ולמתעניינים בתנ”ך החפצים בהסבה מקצועית לתחום החינוך והוראת המקרא. בתוכנית ילמדו מרצים מתחומים כמו מקרא, מחשבת ישראל, ספרות, אמנויות, היסטוריה וארכיאולוגיה, וכן אנשי רוח כמו סופרים ואינטלקטואלים מובילים בעלי נוכחות ציבורית משמעותית בחברה הישראלית.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

  • המקרא כמשאב ערכי לחברה הישראלית

    סמסטר א' | ד”ר דוד פרנקל | יום ב' | 10:00-8:30

    בקורס זה נעיין בקטעים מובחרים מן התנ"ך וננסה לעמוד על הערכים החינוכיים שניתן לדלות מהם. נעמוד על המגוון הרחב של ערכים שבאים לידי ביטוי במקרא ועל היכולת שלנו לבחור מתוכו. הקורס יעסוק גם במתחים ערכיים ובקונפליקטים בין גישות אידיולוגיות שונות. נעסוק בית היתר בנושאים כגון: אבות האומה: דגמים לחיקוי או אנשים פגומים; ערך הצייתנות לעומת ערך הביקורתיות; לאומיות לעומת אוניברסאליות אצל הנביאים; מהי משמעות החיים לפי קוהלת? מה ענה אלוהים לאיוב? ועוד

  • ספר תהילים: בין שירה, תפילה ומוזיקה

    סמסטר א' | ד”ר ג’ורג’ סברן | ד”ר נעמי כהן צנטנר | יום ב' | 12:00-10:30

    הקורס יתמקד בהיבטים ספרותיים, ליטורגיים ומוסיקליים שבספר תהילים תוך עיון מעמיק במספר מזמורים נבחרים מתוכו. נתחיל בניתוח ספרותי של הטקסט - תקבולת ומטאפורה, נקודת הראייה של המשורר, קולות שונים בתוך המזמור וכיו"ב. ננסה לבחון את ההיבט התפילתי דרך מצבו וקולו של המתפלל ומקומו של אלהים במזמור. מבחינה מוסיקלית נכיר מגוון אופני הביצוע המסורתיים של מזמורי תהילים בעולם היהודי, המתייחסים יותר לתחביר המשפט מאשר לתוכן המזמור עצמו. נעיין בפרשנות המוסיקלית של מזמורי התהילים כפי שהם מתבטאים בהלחנות מן המאה ה-19 וה-20 מתוך עולם המוסיקה האומנותית, המוסיקה של בית הכנסת המקהלתי ומוסיקה ישראלית פופולרית בת זמננו. כקורס בין-תחומי ננסה לבחון את היחס שבין הפרשנות המוסיקלית של מזמורי תהילים נבחרים לבין הפרשנות המקראית של מזמורים אלה

  • פרשנות המקרא בימי הביניים

    סמסטר א' | ד”ר דוד פרנקל | יום ב' | 16:30-15:00

    בקורס זה נלמד קטעים מייצגים של הפרשנים הקלאסיים מימי הביניים – רש"י, א"ע, רשב"ם, ורמב"ן. נלמד להכיר את סגנון הכתיבה והתפיסה הפרשנית של כל אחד מן הפרשנים, וננסה לעמוד על הקשר בין עמדות תיאולגיות וערכים דתיים וחברתיים לבין פרשנות המקרא. נידון בכמה סוגיות מרכזיות כגון: הסגנון המקראי, היחס בין פשט ודרש, המאבק עם הפרשנות הקראית, טעמי המצוות, ההתמודדות עם הפרשנות הנוצרית למקרא, שאלות של חיבור ועריכה של ספרי המקרא, ועוד

  • אלה תולדות יעקב

    סמסטר א' | ד”ר ג’ורג’ סברן | יום ב' | 18:30-17:00

    עיון במחזור הסיפורים על יעקב בבראשית כ"ה-ל"ה. מצד אחד נתעמק בהתפתחות דמותו של יעקב בסיפורים – כמי ש"עקב את אחיו" וגם כחתן המרומה על ידי לבן. נעיין בשאלות כמו האם יעקב הוא דמות הרואית או תחמן מוצלח? מה משמעות שינוי שמו מיעקב לישראל? מה בין שני מפגשיו עם אלהים – חלום הסולם בבראשית כ"ח והמאבק ליד היבוק בבראשית ל"ב? ומצד שני נשתמש בסיפורים היחידים כמנוף לבחון מוטיבים מקראיים כמו התחרות בין אחים, המפגש התיאופני, והזיקה בין אונס למלחמה.

  • “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ” – על סיפורי מלכים ודברי הימים

    סמסטר ב' | הרב ד”ר בני לאו | יום ב' | 10:00-8:30

    הקורס יעסוק בדמויותיהם של מלכי יהודה, מרחבעם ועד יאשיהו, ובאופן בו הם מתוארים בספר מלכים ודברי הימים.
    נעקוב אחרי סיפורה האישי של כל אחת מהדמויות ודרכי עיצובה במקרא. ננסה לפענח כיצד רצה בעל ספר מלכים ב' לחרוט דמויות אלה בזיכרון הדורות. נעזר גם בעדויות מספרות הנבואה, באמצעות הנביאים שפעלו בתקופת המלכים: ישעיהו, ירמיהו, מיכה וצפניה. לאחר מכן נשווה את התיאורים הללו לנארטיב המופיע בספר דברי הימים ב'. נעמוד על ההבדלים באופן הצגת הדמויות, ונתחקה אחר הסיבות והשקפות העולם שהביאו לעיצובן השונה של הדמויות בכל אחד מהחיבורים.

  • דמויות במקרא: טקסט ותמונה

    סמסטר ב' | ד”ר דוד פרנקל | ד”ר שולה לדרמן | יום ב' | 12:00-10:30

    עם מי נאבק יעקב באמצע הלילה, ולמה הוא שיחרר אותו לפני עלות השחר? האם בלעם היה קוסם אלילי, או שמא נביא אמת אידיאלי? איך מושפעת דמותו של שמשון מסיפורי הרקולס היווני? מה טיבו של השטן בספר איוב, ומה בינו לבין הנחש של גן עדן?
    בקורס זה נעלה שאלות נוקבות לגבי מספר דמויות מפתח בסיפור המקראי מתוך שאיפה לחשוף את צדדיהם הפחות מוכרים והפחות מקובלים.
    נתבונן ביצירות אמנות המציגות דמויות אלו, ונשאל את עצמנו כיצד הופך האמן לפרשן של הטקסט המקראי.
    נעמוד על השינויים שהכניסו סופרים מקראיים מאוחרים לדמויות המקראיות, ועל המגמות העומדות מאחורי שינויים אלה, ונבחן את הדמויות המקראיות כמקור השראה לאמנים יהודיים ולא יהודיים, וכאמצעי לביטוי של רעיונות, תפיסות עולם ואף תחושות אישיות.

  • היסטוריה, מקרא והחברה הישראלית

    סמסטר ב' | ד”ר אמיתי ברוכי־אונא | יום ב' | 16:30-15:00

    הקורס מציע התבוננות כפולה על תולדות ישראל בתקופת המקרא. מצד אחד ייבחנו אירועים מרכזיים בתולדות העם וארצו מהופעת ישראל בכנען בשלהי האלף השני לפני הספירה ועד שיבתו אליה בתחילת ימי הבית השני, על הרקע הגאוגרפי, התרבותי והמדיני של המזרח הקדום. מצד שני תיבחן ההתקבלות של התקופה והאירועים השונים, ומעורבות הפרשנות המוצעת לה במהלכים שונים, חברתיים ופוליטיים, בחברה הישראלית בת זמננו.

  • ספר מיכה

    סמסטר ב' | ד”ר יסכה זימרן | יום ב' | 18:30-17:00

    במהלך הקורס נדון בנבואות השונות בספר על פי הנושאים בהם הן עוסקות. הדיון ישלב בין קריאת הטקסטים הנבואיים לבין מחקרים העוסקים בהן מנקודות מבט, גישות מחקריות ומסקנות שונות. באמצעות זאת נקנה בקיאות בספר מיכה לצד הבנה של תפיסת העולם של הנביא דרכה הוא בוחן את הסוגיות המרכזיות בספרו. בנוסף יעלו סוגיות של חיבור ועריכה שיביאו להיכרות עם המחקר המודרני, יעמיקו את ההבנה בדרכי חיבור הספר ובהשלכותיהן על משמעותו.

  • ספר הספרים: ריבוי קולות במקרא

    סמסטר א' | ד”ר דוד פרנקל | יום ה' | 14:30-13:00

    בקורס זה נעבור על הנושאים המרכזיים שבהם עוסק המקרא, כגון, בריאת האדם והעולם, יציאת מצרים, כיבוש הארץ, ייסוד המלוכה, בשורת הנבואה, ספרות החכמה, האמונה המונותאיסטית ועוד. בכל אחד מן הנושאים נעיין לעומק בטקסטים מקראיים נבחרים וננתח אותם לאור המחקר המקראי העכשווי. ניווכח לכך שהספרות המקראית מגלמת בתוכה מגוון עשיר של דעות שונות וערכים מתנגשים אך בו בעת מהווה יצירה אחידה בעלת חזון ייחודי.

  • קריאות מגדריות במקרא

    סמסטר ב' | ד”ר דוד פרנקל | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נעסוק באשה המקראית בעיקר כדמות ספרותית אך גם מבחינה סוציולוגית, על פי התפקידים החברתיים שהיא ממלאת (נביאה, מכשפה, אשה חכמה). ננסה לעמוד על הדרכים בהם מציגים את האשה בסיפור המקראי כמנאפת, שחושקת נערים יפים (אשת פוטיפר, האשה הנכרייה בספר משלי), כחסודה ונאמנה ("אשת חיל", רות), כמשתמשת בתחבולות לטוב ולרע (דלילה, תמר, רחב, בנות לוט, יעל), כגיבורה טרגית (בת יפתח), כהתגלמות של השלמות האסתטית (שיר השירים), ועוד. בדיונים ניעזר בפרשנות המקרא הקלאסית והמודרנית, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לפרשנות הפמניסטית העכשווית.

  • ארץ ישראל בספרות המקראית

    סמסטר א' | ד”ר דוד פרנקל | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן