הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מדרש ואגדה

על התכנית

חז”ל השתמשו באגדות ובמדרשים שהחיו מחדש את סיפורי המקרא וגיבוריו. באמצעות כלים יצירתיים הם הפכו את התנ”ך לספר בעל ערך חינוכי וערכי שיש לו משמעות עמוקה ושממשיך להיות רלוונטי עד היום. מסורות מגוונות ועשירות אלה כונסו בתוך החיבורים העוסקים בעבר והמכונים “מדרשים” כדי ליצור דו־שיח אמיתי ואמיץ עם אתגרי ההווה.

מטרת הלימוד בתחום מדרש ואגדה היא לחשוף את הסטודנטים לעולמה הרעיוני העשיר של ספרות האגדה, ולהקנות להם כלים שיאפשרו קריאה מעמיקה וביקורתית של המדרשים. בלימודים הסטודנטים יכירו מגוון צורות ספרותיות הכלולות בספרות המדרש והאגדה של חז”ל. תוכנית הלימודים מפגישה את התלמידים עם חיבורים מסגנונות שונים, עם דרכי מדרש יצירתיות, ועם נושאים ובעיות שהעסיקו את החכמים במאות הראשונות לספירה.

המסלול פתוח בפני בוגרי קורס ההשלמה “מבוא לתורה שבעל פה” (2 נ”ז) או לבעלי פטור מקורס זה.

לבוגרי המסלול יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • מבוא למדרש ולאגדה

    סמסטר א' | ד”ר תמר קדרי |

    מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד סיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי הלימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

  • בין כיכר השוק לבית המדרש: היצירה העממית בספרות חז”ל

    | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 10:30–12:00

    היכן נוצרה ספרות חז"ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב?
    בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז"ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד,
    נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז"ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?

קורסי בחירה
  • יחסי מורה ותלמיד בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב׳ | 10:00-8:30

    "תלמוד תורה כנגד כולם": לימוד התורה נחשב כאחד השיאים של החיים היהודיים. איך ומתי רכשו תלמידים את ידיעותיהם בתורה בתקופת חז"ל? האם לימוד התורה היה נחלת הכול? איך קיבל ה'חכם' את הכשרתו, ומה היו יחסי מורה-תלמיד בתקופה זו? נתחקה אחר שאלות אלה תוך קריאה בהלכה ובאגדה ונעיין בסיפורי האגדה המתארים יחסי חברות ועימותים בין החכם ובין סביבתו: תלמידיו, חבריו, ילדיו ואשתו.

  • התלמוד ואנחנו: סוגות וסוגיות בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' | 14:30-13:00

    בקורס נעשה היכרות עם דרכי השיח העיקריות המופיעות בחיבורים של הקורפוס המכונה "תורה שבעל-פה" בספרות חז"ל: המשנה והתוספתא, התלמוד הירושלמי והבבלי, מדרשי ההלכה ומדרשי האגדה. חיבורים אלה משמשים יסוד להתהוותה של החברה היהודית מאז סוף ימי הבית השני עד לעת החדשה בכל הנוגע לחיי החברה והפרט, תיאולוגיה ועיקרי הדת, ליטורגיקה ונהלי תפילה, ויחסיים בין-אישיים. העיון יתמקד בנושאים מסוימים הנוגעים לחיים יהודיים גם היום, כגון תפילה וחגים, ההלכות הקשורות לשמירת נכסי הפרט, יחסי גבר ואשה, קנאה בין מורה ותלמיד ועוד; בכל נושא נשווה בין סוגיות בהלכה ובאגדה, דרכן נכיר את האופי הספרותי של כל ג'אנר ואת דרכי ההתמודדות של המחברים בנושא.

  • המפתח לבית המדרש – מקורות תלמודיים ביצירתו של עגנון

    סמסטר א' | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 16:30-15:00

    יצירותיו של ש"י עגנון גדושות, כידוע, באיזכורים וברמיזות למקורות קדומים. בקורס זה נקרא מבחר מיצירותיו המוכרות והמוכרות-פחות של אחד מגדולי הסופרים ביצירה העברית בת זמננו ונבקש להתחקות אחר השימוש שהוא עושה במקורות התלמודיים והמדרשיים, אם כמחווה ואם כפרשנות, פעמים כתחבולה ספרותית ופעמים כקריאה אירונית של הכתובים. בין היצירות שיילמדו: אורח נטה ללון, עגונות, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, מעשה העז, תהילה, פת שלימה, המלבוש.

  • עיונים במדרש רות רבה

    סמסטר א' | הרב פרופ’ דוד גולינקין | יום ב' | 18:30-17:00

    "ויהי בימי שפוט השופטים"
    בקורס זה נלמד חלק ממדרש רות רבה בדפוס וילנא וניעזר במהדורה המדעית של פרופ' מ"ב לרנר ובספרות המחקר. נעסוק גם בשאלות מחקריות כגון זמנו ומקומו של המדרש, השוואה למדרשים אחרים, ובעיות הסטוריות ופילולוגיות.

  • למה דברים רעים קורים לאנשים טובים?

    סמסטר ב' | ד”ר חן מרקס | יום ב' | 10:00-8:30

    התרבות היהודית עוסקת פעם אחר פעם בשאלה - מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים? שאלה זו מופיעה בסיפורו של איוב בתנ"ך, היא מופיעה בסיפורי הרוגי מלכות, והיא חוזרת ומופיעה גם בדיונים שנערכו בעקבות השואה. במהלך הקורס נבחן את התשובות השונות שניתנו לשאלה שלמעלה, עם דגש על הדרך בה התעצבו התשובות לשאלה במהלך הדורות לאור ההתפתחויות ההיסטוריות.

  • סיפורים מטרידים בתלמוד הבבלי

    סמסטר ב' | ד”ר חן מרקס | יום ב' | 12:00-10:30

    במרכז השיעור יעמדו סיפורים מטרידים מן התלמוד הבבלי, אשר יציגו לקורא עולם אמונות ודעות יוצא דופן ומפתיע – אשר מעלה תהיות על רקע ההווה של הקורא המודרני. במהלך השיעור נבחן את הפואטיקה הייחודית של סיפורי התלמוד, את השימוש המתוחכם בשפה פיגורטיבית, ובכלל זה מטפורות, דימויים ומשלים; ונתהה על הדרך שבה נעשה שימוש במבני חזרה בטקסט התלמודי, כדי לסמן קטעים ספרותיים שמתקיים ביניהם דו-שיח, תוך שימת דגש על הקשיים הייחודיים בקריאה השוואתית בסיפורי התלמוד הבבלי.

  • סוד הגן הנעלם – עיון במדרשי גן עדן

    סמסטר ב' | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 14:30-13:00

    הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.

  • נשים ונשיות בספרות חז”ל

    סמסטר ב' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס לחקור את תפקידה וייצוגה של האשה בספרות חז"ל ובתקופות הסמוכות לה לפי מגוון אסכולות. נקרא וננתח טקסטים יסודיים העוסקים באופן ישיר או עקיף בדמותה, במעמדה ובתפקודה של האשה. הטקסטים שיידונו בקורס שייכים לסוגי ספרות שונים ונותנים ביטוי למגוון החומרים בספרות חז"ל ובספרות בית שני: הלכה, אגדה, פרשנות, תפילה ועוד. מטרה נלווית של הקורס היא ההיכרות עם סוגי הספרות שבקורפוסים של ספרות חז"ל והערכת דרכי השיח השונות הכלולות בה.

  • הנוי והנצח: אסתטיקה בהלכה ובאגדה

    סמסטר ב' | פרופ’ משה בנוביץ | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נסקור תחומים שונים בהלכה ובאגדה, בספרות התלמודית ובספרות ההלכה הבתר-התלמודית שבהם באים לידי ביטוי גישות שונות לאסתטיקה ולאומנויות. נבחן את המגמות הללו בחינה הלכתית, בחינה היסטורית-עיונית, ובחינה ערכית-אישית.

  • חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית

    סמסטר ב' | ד”ר נעה יובל חכם | יום חמישי | 15:00–16:30

    מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בתקופה הרומית והביזנטית באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו: מקורות ספרותיים מן העולם היהודי, הרומי והנוצרי, וממצא ארכיאולוגי ואמנותי. בין הסוגיות שידונו בקורס: התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים; המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית, תרבות הפנאי ועוד.

  • מחשבות חז”ל: אמונות ודעות באגדה התלמודית

    סמסטר ב' | פרופ’ משה בנוביץ | יום ב' | 12:00-8:30

    התנאים והאמוראים, יוצרי הספרות המדרשית והתלמודית על ההלכה והאגדה שבה, לא הורישו לנו משנה פילוסופית סדורה. קריאה בספרות חז"ל חושפת את העובדה שהשיחה התנאית והאמוראית מאופיינת בריבוי של דעות והנחות היסוד בנושאים הקשורים באמונה: אופיו של האל; אופיו של האדם; שאלת הצדק בעולם; מהות התורה שבכתב, התורה שבעל פה וההכרעה ההלכתית; החיים לאחר המוות, הישארות הנפש ואחרית הימים. בקורס זה נבחן קטעי אגדה מן התלמודים כדי לעמוד על דעות והנחות יסוד אלו, וכדי לברר אם הייתה ציפייה של תנאים או אמוראים כל שהם ליישור קו בנושאים אלו, כפי שמצאנו בכתבים של הפילוסופים היהודים מימי הביניים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן