הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

חינוך יהודי

על התכנית

החינוך היהודי מחבר אותנו לעבר ובה בעת מהווה כר פורה להתחדשות ולחדשנות. ההתמחות בחינוך יהודי במסגרת לימודי התואר השני במדעי היהדות במכון שכטר שמה לה למטרה לשמר את המתח הפורה בין שני הקטבים האלה.
ההתמחות מעגנת את המעשה החינוכי במורשת היהודית וביסודות הערכיים הצומחים ממנה. בד בבד היא מפנה מקום לקסם שבחינוך, ליצירתיות הפורצת את תכתיבי השגרה ולכוח לשנות בדרכים יצירתיות ורעננות. זוהי תוכנית לימודים מגוונת, מעניינת וחווייתית השואפת להעצים את תחושת המסוגלות והאחריות הערכית והחברתית של איש החינוך ולבסס את התודעה שכשיש חיבור לשורשים, השמיים הם הגבול.

מורה לחיי"ם (חינוך יהודי־ישראלי משלב)

תואר שני לאנשי חינוך בעלי תפיסה פלורליסטית

מכון שכטר בשיתוף רשת מיתרים מציעים לאנשי חינוך תוכנית לימודים ייחודית לתואר שני במדעי היהדות, מתוך תפיסה כי חינוך לשיח פלורליסטי ומכבד הוא הבסיס לחברה יהודית־ישראלית סובלנית.

התוכנית מבקשת להעשיר את הידע של מורים בתחומי דעת הרלוונטיים לעבודתם החינוכית: יהדות וחינוך. הסטודנטים ייחשפו לעושר של זהויות יהודיות בקורסים
העוסקים במוזיקה, אומנות, חגים, פיוט, מקרא ועוד. במסגרת הפרק החינוכי יתמודדו הלומדים עם אתגרי החינוך היהודי בעבר ובהווה, ויקבלו כלים פדגוגיים להובלה של שיח על זהות והכלת השונה.

* ההצטרפות לתוכנית מותנית בריאיון קבלה *

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • יחסי מורה ותלמיד בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב׳ | 10:00-8:30

    "תלמוד תורה כנגד כולם": לימוד התורה נחשב כאחד השיאים של החיים היהודיים. איך ומתי רכשו תלמידים את ידיעותיהם בתורה בתקופת חז"ל? האם לימוד התורה היה נחלת הכול? איך קיבל ה'חכם' את הכשרתו, ומה היו יחסי מורה-תלמיד בתקופה זו? נתחקה אחר שאלות אלה תוך קריאה בהלכה ובאגדה ונעיין בסיפורי האגדה המתארים יחסי חברות ועימותים בין החכם ובין סביבתו: תלמידיו, חבריו, ילדיו ואשתו.

  • חינוך דיאלוגי בהגותם של גורדון, בובר והשל

    סמסטר ב' | ד”ר דרור בונדי | יום ב' | 16:30-15:00

    מטרת הקורס היא למידה מעמיקה של גישותיהם החינוכיות של א.ד. גורדון (1922-1856), מרטין בובר (1965-1878) ואברהם יהושע השל (1972-1907). שלושת ההוגים כתבו את הגותם לאורך המאה העשרים ומבחינות רבות הציגו גישות חינוכיות שהקדימו את זמנם. בקורס נראה כיצד גישותיהם החינוכיות צמחו מתוך סיפור חייהם, כיצד הן עולות מתוך יסודות הגותיהם, וכיצד הן תורמות לשיח החינוכי הדיאלוגי בימינו.

קורסי בחירה
  • “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ” – על סיפורי מלכים ודברי הימים

    סמסטר ב' | הרב ד”ר בני לאו | יום ב' | 10:00-8:30

    הקורס יעסוק בדמויותיהם של מלכי יהודה, מרחבעם ועד יאשיהו, ובאופן בו הם מתוארים בספר מלכים ודברי הימים.
    נעקוב אחרי סיפורה האישי של כל אחת מהדמויות ודרכי עיצובה במקרא. ננסה לפענח כיצד רצה בעל ספר מלכים ב' לחרוט דמויות אלה בזיכרון הדורות. נעזר גם בעדויות מספרות הנבואה, באמצעות הנביאים שפעלו בתקופת המלכים: ישעיהו, ירמיהו, מיכה וצפניה. לאחר מכן נשווה את התיאורים הללו לנארטיב המופיע בספר דברי הימים ב'. נעמוד על ההבדלים באופן הצגת הדמויות, ונתחקה אחר הסיבות והשקפות העולם שהביאו לעיצובן השונה של הדמויות בכל אחד מהחיבורים.

  • דמויות במקרא: טקסט ותמונה

    סמסטר ב' | ד”ר דוד פרנקל | ד”ר שולה לדרמן | יום ב' | 12:00-10:30

    עם מי נאבק יעקב באמצע הלילה, ולמה הוא שיחרר אותו לפני עלות השחר? האם בלעם היה קוסם אלילי, או שמא נביא אמת אידיאלי? איך מושפעת דמותו של שמשון מסיפורי הרקולס היווני? מה טיבו של השטן בספר איוב, ומה בינו לבין הנחש של גן עדן?
    בקורס זה נעלה שאלות נוקבות לגבי מספר דמויות מפתח בסיפור המקראי מתוך שאיפה לחשוף את צדדיהם הפחות מוכרים והפחות מקובלים.
    נתבונן ביצירות אמנות המציגות דמויות אלו, ונשאל את עצמנו כיצד הופך האמן לפרשן של הטקסט המקראי.
    נעמוד על השינויים שהכניסו סופרים מקראיים מאוחרים לדמויות המקראיות, ועל המגמות העומדות מאחורי שינויים אלה, ונבחן את הדמויות המקראיות כמקור השראה לאמנים יהודיים ולא יהודיים, וכאמצעי לביטוי של רעיונות, תפיסות עולם ואף תחושות אישיות.

  • יצירות נבחרות מהספרות העברית בראי הספרותראפיה

    סמסטר ב' | ד”ר רבקה ברגר | יום ה' | 12:00-10:30

    הקורס יכוון לקריאה מונחית ביצירות נבחרות מן הספרות העברית, שמטרתה לפתח בנו יחס של פתיחות כלפי התנסויותינו ורגשותינו, להקנות לנו נכונות וכושר לחיפוש עצמי ולמודעות, וכן לפתח את הבנתנו את התהליכים הנפשיים המונחים ביסוד התנהגות האדם ומחשבתו במצבי חייו. באמצעות דיון מובנה בתהליכים נפשיים שהדמויות עוברות יוכלו המשתתפים בקורס לרכוש תובנות משמעותיות לגבי התנסויותיהם שלהם, להיות מודעים לרגשות שהם חווים במצבים דומים, ואולי אף להתמודד אתם בצורה שונה בעתיד. נקרא טקסטים העוסקים בכמה מבין הנושאים הבאים: במשפחה, אהבה וקשר זוגי, בין הפרט לחברה, בין אדם לעצמו, שאלות זהות.

  • פלורליזם הלכה למעשה

    סמסטר ב' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ה׳ | 14:30-13:00

    פלורליזם היא התפיסה הרואה בחיוב קיומן של זהויות, עמדות או תרבויות שונות זו לצד זו. קורס זה יעסוק במפגש עם ה'אחר', הפנים יהודי והלא יהודי, בהקשרו האישי והחינוכי. בבסיס קורס זה עומדות שלוש הנחות יסוד: הראשונה – אורח חיים פלורליסטי הוא רצוי ובריא ומהווה חלופה ברת השגה למציאות חברתית של אלימות ושנאה. הרווח אינו רק, כפי שנהוג לחשוב – של ה'אחר' הסובל והמקופח, הרווח הוא גם של ה'אני', המעשיר ומרחיב את עצמיותו. ההנחה השנייה היא כי עמדה פלורליסטית לא מושגת על נקלה או דרך הצהרה חד־פעמית, אלא דרך עבודה עצמית מתמדת וקשה של הקשבה ופתיחות מחשבתית. זוהי בעיקרה עבודה של בירור אישי כנה של זהות ה'אני' אל מול ה'אחר', ושל משמעות המושג פלורליזם עבורי. ההנחה השלישית היא כי פלורליזם תיאורטי אינו מספיק. להלכה יתלווה המעשה, מעשה המפגש עם ה'אחר', היהודי והלא יהודי.

    קורס זה מציע דיון אישי, ישיר וגלוי, תיאורטי ומעשי, בשאלות הקשות העומדות בדרכינו במפגש עם ה'אחר', מפגש שהסטודנטים יתבקשו ליזום. זאת תוך כדי מתן כלים תיאורטיים, חשיבתיים ורגשיים להבנה ולניתוח של סיטואציית המפגש ולהבנת סיטואציות מפגש עתידיות במישור האישי ובשדה החינוך.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן