הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

חינוך יהודי

על התכנית

החינוך היהודי מחבר אותנו לעבר ובה בעת מהווה כר פורה להתחדשות ולחדשנות. ההתמחות בחינוך יהודי במסגרת לימודי התואר השני במדעי היהדות במכון שכטר שמה לה למטרה לשמר את המתח הפורה בין שני הקטבים האלה.
ההתמחות מעגנת את המעשה החינוכי במורשת היהודית וביסודות הערכיים הצומחים ממנה. בד בבד היא מפנה מקום לקסם שבחינוך, ליצירתיות הפורצת את תכתיבי השגרה ולכוח לשנות בדרכים יצירתיות ורעננות. זוהי תוכנית לימודים מגוונת, מעניינת וחווייתית השואפת להעצים את תחושת המסוגלות והאחריות הערכית והחברתית של איש החינוך ולבסס את התודעה שכשיש חיבור לשורשים, השמיים הם הגבול.

מורה לחיי"ם (חינוך יהודי־ישראלי משלב)

תואר שני לאנשי חינוך בעלי תפיסה פלורליסטית

מכון שכטר בשיתוף רשת מיתרים מציעים לאנשי חינוך תוכנית לימודים ייחודית לתואר שני במדעי היהדות, מתוך תפיסה כי חינוך לשיח פלורליסטי ומכבד הוא הבסיס לחברה יהודית־ישראלית סובלנית.

התוכנית מבקשת להעשיר את הידע של מורים בתחומי דעת הרלוונטיים לעבודתם החינוכית: יהדות וחינוך. הסטודנטים ייחשפו לעושר של זהויות יהודיות בקורסים
העוסקים במוזיקה, אומנות, חגים, פיוט, מקרא ועוד. במסגרת הפרק החינוכי יתמודדו הלומדים עם אתגרי החינוך היהודי בעבר ובהווה, ויקבלו כלים פדגוגיים להובלה של שיח על זהות והכלת השונה.

* ההצטרפות לתוכנית מותנית בריאיון קבלה *

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • מיומנויות המאה ה־21 בהוראת תנ”ך

    סמסטר א' | צחי קינן | יום ב' | 18:30-17:00

    בקורס נעסוק בדידקטיקה של הוראת המקרא במאה ה־21. עבור התלמידים, התנ"ך יכול להיתפס כטקסט הרחוק מעולמם הערכי, בעל שפה עתיקה שקשה לעיתים להבינה ולא תמיד ברורה להם הרלוונטיות שלו לחייהם. בקורס נעסוק בשאלה מהם הדברים המייחדים את הוראת המקרא לעומת תחומי דעת אחרים, מהם האתגרים המרכזיים וכיצד להתמודד איתם בכיתה. בקורס נתנסה בהיבטים עיוניים והיבטים מעשיים של ערכים ודילמות מקראיות, פרשנות אומנותית של תנ"ך, שיטות הוראה שונות והתאמתן לאופי הכיתה, מסורת וביקורת בהוראת תנ"ך, מיומנויות כגון עבודה בצוות, הנחייה, עידוד יצירתיות בכיתה, למידה אקטיבית, שימוש בעולם התוכן המקוון בצורה מעודדת חשיבה ועוד. בחלק מהמפגשים יתארחו אנשים מתחומי דעת שונים, בהם מפמ"ר תנ"ך, נציגי מט"ח ועוד.

  • אתגרי החינוך היהודי במאה ה-21

    סמסטר ב' | יום ב' |

קורסי בחירה
  • אמנות הסיפור המקראי

    סמסטר א' | ד”ר ג’ורג’ סברן | יום ב' |

    עיון בכלים העיקריים לניתוח ספרותי של הסיפור המקראי. במידה שהסיפור המקראי מוּנע בעיקר על ידי העלילה, נבדוק מודלים שונים להבנת מבנה העלילה - הדגם הסטרוקטורליסטי, ומושג הבין-טקסטואליות. ולאור קמצנות המספר המקראי בעניין אפיון מפורט של הדמויות, נתחקה אחרי טכניקות אפיון עקיפות יותר: השימוש בדיבור הישיר, תמורות בנקודת המבט, ותיאור מעשי הגיבור החושף את עולמו הפנימי של הדמות.

  • תפקידים מגדריים בחברה המקראית

    סמסטר א' | ד”ר עדי מרילי | יום ב' |

    בקורס נבחן את הדפוסים החברתיים והתפקידים המגדריים שיוחסו לנשים וגברים במקרא. נשאל מהי דמות הגבר האידאלי? ומיהי דמות האישה האידאלית? לאור התבניות המגדריות נצא ונחפש דמויות המאתגרות הגדרות אלו ומערערות את הסדר החברתי - האומנם יש היפוכים מגדריים במקרא?
    הלימוד יתמקד בטקסטים מקראיים נבחרים מסוגות ספרותיות שונות: פרוזה, שירה, חוק וחוכמה ויעשה לאורן של תאוריות מתחום המגדר.

  • התלמוד ואנחנו: סוגות וסוגיות בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' |

    בקורס נעשה היכרות עם דרכי השיח העיקריות המופיעות בחיבורים של הקורפוס המכונה "תורה שבעל-פה" בספרות חז"ל: המשנה והתוספתא, התלמוד הירושלמי והבבלי, מדרשי ההלכה ומדרשי האגדה. חיבורים אלה משמשים יסוד להתהוותה של החברה היהודית מאז סוף ימי הבית השני עד לעת החדשה בכל הנוגע לחיי החברה והפרט, תיאולוגיה ועיקרי הדת, ליטורגיקה ונהלי תפילה, ויחסיים בין-אישיים. העיון יתמקד בנושאים מסוימים הנוגעים לחיים יהודיים גם היום, כגון תפילה וחגים, ההלכות הקשורות לשמירת נכסי הפרט, יחסי גבר ואשה, קנאה בין מורה ותלמיד ועוד; בכל נושא נשווה בין סוגיות בהלכה ובאגדה, דרכן נכיר את האופי הספרותי של כל ג'אנר ואת דרכי ההתמודדות של המחברים בנושא.

  • אתגרי החינוך היהודי במאה ה-21

    סמסטר ב' | יום ב' |

  • חינוך לערכים בכיתה הטרוגנית

    סמסטר ב' | ד”ר פול שרל־פוקס | יום ב' |

    מאז הקמתן של מערכות חינוך פורמאליות ובעקבותן גם הלא פורמאליות מתמודדים אנשי ונשי חינוך עם השאלה כיצד לחנך דור שיפנימו את ערכי החברה, לא משנה איזו חברה או איזה ערכים. תופעה זו נובעת מההבנה שאין עובדות יבשות ולפיכך הצורה בה אנו מלמדים חייבת להיות חלק מהמסר שלנו. כמו כן, אותו מסר לא ייקלט באותה צורה על ידי כל הלומדים. ואם הצורה חשובה, עלינו לחשוב מהם הערכים מאחוריה. אולי זה ברור לכם, אבל לאלו שסובלים מצרכים מיוחדים למיניהם ובתוכם מדיסלקציה, בעיות תקשורת או ADHD המסר לא תמיד עובר. בקורס נדון כיצד ילדים עם קשיי תפיסה למיניהם מפנימים את אותם הערכים אך בסגנון שלהם.

  • חמסה, חמסה: אמנות יהודית בצל האסלאם

    סמסטר ב' | אריאלה אמר | יום ב' |

    מעמדם של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות הוסדר על פי מערכת חוקים, שהגדירו אותם כאנשי חסות (אהל א-ד'ימה) הזכאים להגנה, ולצידם מנגנון של הגבלות ואיסורים. למרות המגבלות ובחסות ההגנה נוצרו קשרי גומלין בין המוסלמים ליהודים, שהשפיעו השפעה מכרעת על אורח החיים, האמונות, הדעות, הלבוש והאמנות.
    במהלך הקורס נתמקד באמנות ובעיצוב העולם החזותי של היהודים שחיו בארצות האסלאם, תוך השוואה לאמנות האסלאמית שהטביעה את חותמה ועיצבה את עולם היצירה של הקהילות היהודיות. על אף הקווים המשותפים לחיי היהודים בארצות אלה, נאפיין את הסגנון והאיקונוגרפיה הייחודיים לכל אחת מהקהילות, נעמוד על המגוון והשוני ביצירה שכללה כתבי יד מאוירים, חפצי פולחן, כתוּּבּּות, אדריכלות ולבוש; מצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יר, תוניסיה, לוב) דרך פרס, עיראק ותימן. נעמוד על התמורות והשנויים שחלו בעקבות הקמתן של הקהילות הספרדיות אחרי גירוש ספרד והשפעתן על היצירה המקומית- היהודית. כמו כן, נבחן את השפעת הקולוניאליזם על הסביבה והיצירה המוסלמית ויהודיה.

  • הגות יהודית ובעיות עכשוויות

    פרופ’ יוסף טרנר |

    אחת המטרות של לימוד מחשבת ישראל היא לדעת מה יהודים בדורות שונים חשבו על הבעיות הפוקדות את זמנם, ואיך הם התמודדו עם בעיות אלה. כפי שידוע, גם במציאות זמננו יש שורה של בעיות שיש לתת עליהן את הדעת. במסגרת הקורס "הגות יהודית ובעיות עכשוויות" נַפנה שורה של שאלות העולות מתוך המחשבה היהודית של 200 השנים האחרונות, להתמודדות עם בעיות הפוקדות את הקיום היהודי והאנושי בזמננו, כגון: שאלת היחס בין דת ומדינה, צדק חברתי והיחס בין ישראל לעמים. מטרת הקורס היא לבדוק אם יש במחשבה היהודית של העבר כדי להעשיר את ההתמודדות עם בעיות זמננו. לשם כך נעיין בשאלות הנזכרות לעיל, כפי שהן מופיעות במציאות זמננו בצמידות לטקסטים של הרמב"ם, ברוך שפינוזה, נחמן סירקין, אהרון דוד גורדון ואחרים.

  • מוזיקה יהודית: תפילה, קהילה, חוויה

    סמסטר ב' | ד”ר נעמי כהן צנטנר | יום ב' |

    בקורס זה נבחן את פס הקול המלווה את טקסי החיים, התפילה וחיי היומיום בקהילות ישראל. נדון בז'אנרים וברפרטוארים המרכזיים של המוסיקה בחברה ובתרבות היהודית וביניהם: טעמי המקרא, הניגון החסידי, המוסיקה הליטורגית של בית הכנסת, עולם הפיוט, מוסיקת הכליזמר, הזמר העברי, והשירה העממית בלאדינו וביידיש. השיעור מתקיים כמרחב חוויתי שבו נאזין יחד למוסיקה ולאומנים אורחים ונשתתף בשירה תוך הבנת הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי הרחב יותר.

  • חז”ל עכשיו: סדנת כתיבה יוצרת במדרש סדנא

    סמסטר ב' | ד”ר ענת שפירא־לביא | יום ב' |

    פעולת המדרש הייתה מראשיתה פעולה יוצרת: חיפוש משמעויות חדשות בפסוקים הקדומים תוך הפעלת כלים פרשניים מגוונים וגיבוש רעיון יצירתי שבסופו של דבר גם הועלה על הכתב. בסדנה נקרא קטעי מדרש מסוגים ספרותיים שונים, נכיר כותבות וכותבים בני זמננו שפרסמו קטעי מדרש-יוצר משלהם, ונתנסה בכתיבה יוצרת בעקבות חז"ל, בהתאמה לכאן ולעכשיו של כל אחת ואחד מאיתנו.
    * לא נדרש ניסיון קודם בכתיבה יוצרת.

  • מבוא לארון הספרים היהודי סדנא

    סמסטר א' | ד”ר דרור בונדי | יום ה' |

    מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

  • מיומנויות המאה ה־21 בהוראת תנ”ך סדנא

    סמסטר א' | צחי קינן | יום ב' |

    בקורס נעסוק בדידקטיקה של הוראת המקרא במאה ה־21. עבור התלמידים, התנ"ך יכול להיתפס כטקסט הרחוק מעולמם הערכי, בעל שפה עתיקה שקשה לעיתים להבינה ולא תמיד ברורה להם הרלוונטיות שלו לחייהם. בקורס נעסוק בשאלה מהם הדברים המייחדים את הוראת המקרא לעומת תחומי דעת אחרים, מהם האתגרים המרכזיים וכיצד להתמודד איתם בכיתה. בקורס נתנסה בהיבטים עיוניים והיבטים מעשיים של ערכים ודילמות מקראיות, פרשנות אומנותית של תנ"ך, שיטות הוראה שונות והתאמתן לאופי הכיתה, מסורת וביקורת בהוראת תנ"ך, מיומנויות כגון עבודה בצוות, הנחייה, עידוד יצירתיות בכיתה, למידה אקטיבית, שימוש בעולם התוכן המקוון בצורה מעודדת חשיבה ועוד. בחלק מהמפגשים יתארחו אנשים מתחומי דעת שונים, בהם מפמ"ר תנ"ך, נציגי מט"ח ועוד.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן