הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מקב”י

מנהיגות קהילתית ברוח היהדות

על התכנית

מקב”י היא תוכנית ייחודית לתואר שני במדעי היהדות המעניקה בית אקדמי למנהיגים הקהילתיים.

התוכנית מזמינה את הלומדים לחקור את הזיקה הטבעית בין יהדות לקהילה ונותנת להם את הכלים להגשימה. היא כוללת לימוד עיוני ויישומי של הובלת קהילה ולימוד ספרות חז״ל, מדרש ואגדה. כל הסטודנטים דוברים את “השפה הקהילתית” ועוסקים בניהול ובהובלה של קהילות במרכזים קהילתיים, בארגונים, בעמותות, ברשויות המקומיות ועוד. לבוגרי התוכנית הבנה עמוקה של אתגרי החברה והקהילות בישראל והם בעלי ידע ומרץ הדרושים כדי להתמודד עימם. הלימודים בקבוצת עמיתים קטנה ומגובשת מייצרים קשרי עבודה, הפריה הדדית וחוויה מעשירה.

סגל המרצים ממזג בין חוקרים במדעי היהדות לבין מרצים המשלבים אקדמיה ועבודת שטח קהילתית בה הם עצמם יזמים מובילים. התוכנית מגוונת בזכות השילוב בין עולמות תוכן שונים, בין מדעי הרוח למדעי החברה. הקורסים הקהילתיים עוסקים בשאלות של זהות בתקופה הפוסט־מודרנית, בחברה הישראלית ובמרחב הקהילתי היהודי ומכשירים ליזמות, לחדשנות, להעצמה של קהילות ולפיתוחן. הקורסים המדרשיים מכשירים לקריאה ולהתמצאות בספרות חז”ל וחושפים את הלומדים לעולמם הערכי והרעיוני של החכמים.

לתוכנית ישנו הליך קבלה והלומדים מתחייבים להשתתף בערב פתיחה, בסמינר סוף שנה ובסיורים לימודיים המתקיימים בשנת הלימודים.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

משתתפי מקב”י זכאים למלגה בסך 50% משכר הלימוד.

רשימת הקורסים בתכנית

  • התחדשות קהילתית יהודית הלכה למעשה

    סמסטר א' | ד״ר נעמה אזולאי | יום ב׳ | 10:00-8:30

    תנועת ההתחדשות היהודית בישראל התפתחה בעשורים האחרונים ומקיפה כיום עשרות ארגונים ומאות קהילות ברחבי הארץ. על רקע העושר והמגוון של ביטויי ההתחדשות היהודית-ישראלית, יתמקד הקורס במאפיינים ובביטויים של תרבות יהודית קהילתית במרחבי חיים שונים. במסגרת הקורס נסקור תאוריות ומודלים קהילתיים להתחדשות יהודית, נחשף למגוון תכניות ויוזמות להתחדשות יהודית בקהילות בישראל ובעולם היהודי, נכיר דמויות מפתח בתחום ונדון בסוגיות מרכזיות ובכיוונים לעתיד.

  • מבוא למדרש ולאגדה

    סמסטר א' | ד”ר תמר קדרי |

    מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד סיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי הלימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

  • פסיפס הזהויות בישראל

    סמסטר א' | ד”ר איריס בראון | יום ב׳ | 14:30-13:00

    הקורס יעסוק בפסיפס הזהויות ממנו בנויה החברה בישראל ויתמקד בעיקר (אך לא רק) בחברה היהודית בישראל. נלמד להבחין בין הזהויות על פי מרכיביהן השונים כגון היחס לדת, ללאום, לחברה, למדינה ולזהויות האחרות. לשם כך נשתמש בכלים סטטיסטיים כדי לעמוד על שאלת הכמויות ובכלים סוציולוגיים כדי לעמוד על שאלת האיכויות. נבקש לברר מהם קווי השסע העיקריים בפסיפס הזהויות בישראל. כמו כן נברר עד כמה יש בהרכב הזהויות הכללי בישראל השפעה על הקהילה הנתונה וכיצד ניתן לעשות שימוש במידע זה לצורך הקהילה שבה אני חי ו/או פועל.

    מטלת סוף הקורס מבחן בית ו/או עבודה סמינריונית.

  • יחיד, משפחה וקהילה

    סמסטר א' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ה׳ | 16:30-15:00

    המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם מאפיין את התפתחותה של החברה המערבית ואת החיים במדינת ישראל. עם זאת דווקא הדגש החזק על אינדיבידואליזם, הוא שהביא לתחייתו ולשגשוגו המחודש של מושג הקהילה. נפתח את הקורס בעיון בהתפתחות ההיסטורית של מושג 'גן העדן האבוד', נשווה בין תיאוריות העוסקות בזהות הפרט בתקופה המודרנית והפוסט-מודרנית, נבחן את עלייתן של תיאוריות ופרקטיקות קהילתיות חדשות על רקע השינויים במבנה המשפחה, ונתוודע לעולם הקהילות האינטרנטי בעידן הגלובליזציה. נבחן גם את מגבלות החזון הקהילתי ואת המורכבויות שבהתאמתו לחברה אינדיבידואליסטית.

  • מבוא לתורה שבעל פה

    סמסטר א' | ד”ר גלעד לנדאו | יום ב' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס הינה להקנות ידע בסיסי בתולדות התורה שבעל פה מראשיתה ועד לעריכת היצירות הגדולות של הספרות האמוראית – המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נעמוד על המאפיינים הייחודים לכל אחת מיצירות אלו , התכנים שבהם ודרכי התהוותן, בהקשר לתמורות ההיסטוריות בחיי היהודים בארץ ישראל ובבבל.
    תוך כדי הלימוד נעסוק בשאלות יסוד הקשורות בתורה שבע"פ, כמו: למה זו תורה ש"בעל-פה"? היחס בינה לתורה שבכתב, הלכה ואגדה, מסורות לעומת מחלוקות ודרכי יצירה.

  • מנהיגות בראי הגישה הנרטיבית

    סמסטר ב' | ד”ר שרית ברזילאי | יום ב׳ | 8:30 - 10:00

    מנהיגים יוצרים את סיפור חייהם וסיפור חייהם יוצר את סיפור מנהיגותם. פיתוח מודעות של המנהיג לסיפורו האישי מהווה דרך משמעותית לבניית סיפור מנהיגותו. בסיפורו האישי של המנהיג טמונים הערכים והיסודות שמהם הוא בונה את סיפור מנהיגותו וסיפור מנהיגותו מחולל השפעה על הקהילה שאותה הוא מנהיג. במסגרת הקורס ניפגש עם עיקרי הגישה הנרטיבית ונתוודע לכוחם של סיפורים ביצירת שינויים אישיים וקהילתיים. המשתתפים בקורס יפגשו עם הסיפור האישי שלהם וסיפורי חיים של מנהיגים חברתיים, ויחוו על עצמם את שיטת הייעוץ הנרטיבית ליצירת שינוי אישי וקהילתי.

  • סיפורים מטרידים בתלמוד הבבלי

    סמסטר ב' | ד”ר חן מרקס | יום ב' | 12:00-10:30

    במרכז השיעור יעמדו סיפורים מטרידים מן התלמוד הבבלי, אשר יציגו לקורא עולם אמונות ודעות יוצא דופן ומפתיע – אשר מעלה תהיות על רקע ההווה של הקורא המודרני. במהלך השיעור נבחן את הפואטיקה הייחודית של סיפורי התלמוד, את השימוש המתוחכם בשפה פיגורטיבית, ובכלל זה מטפורות, דימויים ומשלים; ונתהה על הדרך שבה נעשה שימוש במבני חזרה בטקסט התלמודי, כדי לסמן קטעים ספרותיים שמתקיים ביניהם דו-שיח, תוך שימת דגש על הקשיים הייחודיים בקריאה השוואתית בסיפורי התלמוד הבבלי.

  • סוד הגן הנעלם – עיון במדרשי גן עדן

    סמסטר ב' | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 14:30-13:00

    הסיפור על אדם וחווה בגן עדן הצית את דמיונם של מחברים בעת העתיקה, כמו גם בימינו. היכן נמצא גן העדן? מה היה הפרי שממנו אכלו אדם וחווה? כיצד נראה הנחש? לשאלות אלו ואחרות ניתנו תשובות שונות ומשונות, ובקורס זה נקרא מבחר מקורות, החל בספרות החיצונית וכלה במדרש המאוחר (לאו דווקא בסדר זה), ונבחן את פרשנותם לסיפור המקראי ואת המגמות האידיאולוגיות המשתקפות מהם.

  • הובלת שינוי בקהילה

    סמסטר ב' | מר אברהם אסבן | יום ב׳ | 18:30-17:00

    הקורס נועד להעניק לסטודנטים תשתית תיאורטית והתנסות פרקטית באמנות הובלת שינוי במערכות קהילתיות וחברתיות. סטודנטים יכירו תיאוריות מתחומי הפסיכולוגיה הארגונית, היזמות החברתית, והמגזר השלישי; וייחשפו לכלים יישומיים משלב איתור הצורך, דרך שלב החלימה, המשך בתכנון, ביצוע והערכה; כמו גם למודלים תיאורטיים ברוח מחקר הפעולה. במהלך הקורס סטודנטים יתנסו בהבניית תמונת עתיד קהילתית מתוך מיפוי צרכים ואתגרים של ההווה. הקורס יעצים את הסטודנטים כיזמים חברתיים הפועלים לקידום תפיסת הקהילה הראויה בהקשר שבתוכו הם חיים ופועלים. הקורס ישלב בין תיאוריה לפרקטיקה, וידרוש מן הסטודנטים ליישם מושגים העולים מתוך הספרות התיאורטית בהשלכה על מסגרות הפרקטיקה האישית שלהם.

  • יחסי מורה ותלמיד בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב׳ | 10:00-8:30

    "תלמוד תורה כנגד כולם": לימוד התורה נחשב כאחד השיאים של החיים היהודיים. איך ומתי רכשו תלמידים את ידיעותיהם בתורה בתקופת חז"ל? האם לימוד התורה היה נחלת הכול? איך קיבל ה'חכם' את הכשרתו, ומה היו יחסי מורה-תלמיד בתקופה זו? נתחקה אחר שאלות אלה תוך קריאה בהלכה ובאגדה ונעיין בסיפורי האגדה המתארים יחסי חברות ועימותים בין החכם ובין סביבתו: תלמידיו, חבריו, ילדיו ואשתו.

  • בין כיכר השוק לבית המדרש: היצירה העממית בספרות חז”ל

    | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 10:30–12:00

    היכן נוצרה ספרות חז"ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב?
    בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז"ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד,
    נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז"ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?

  • החילונים הראשונים: לידת העברית המודרנית

    סמסטר א' | ד״ר אריאל לוינסון | יום ב' | 16:30-15:00

    נצא למסע בעקבות גיבורי התרבות והטקסטים המכוננים של המהפכה החילונית בעולם היהודי. נקרא יחד שירה, הגות, מסה ופרוזה ונלמד יחד על התהליכים הפנימיים בתוך התרבות היהודית שהביאו ליצירתה של תרבות עברית מודרנית וזהות יהודית חדשה. נכיר את יוצריה המרכזיים של תנועת ההשכלה והסוגות הספרותיות החדשות בהן יצרו המשכילים, וניכנס אל גן השבילים המתפצלים של דור התחייה על הפולמוסים המפורסמים שלו. נחזור אל נקודת הראשית וסצינת הלידה של היהדות המודרנית כדי להתבונן דרך עדשותיה על המציאות הישראלית ועל עצמנו.

  • למה דברים רעים קורים לאנשים טובים?

    סמסטר ב' | ד”ר חן מרקס | יום ב' | 10:00-8:30

    התרבות היהודית עוסקת פעם אחר פעם בשאלה - מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים? שאלה זו מופיעה בסיפורו של איוב בתנ"ך, היא מופיעה בסיפורי הרוגי מלכות, והיא חוזרת ומופיעה גם בדיונים שנערכו בעקבות השואה. במהלך הקורס נבחן את התשובות השונות שניתנו לשאלה שלמעלה, עם דגש על הדרך בה התעצבו התשובות לשאלה במהלך הדורות לאור ההתפתחויות ההיסטוריות.

  • פלורליזם הלכה למעשה (מקב”י)

    סמסטר ב' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ב' | 14:30-13:00

    פלורליזם היא התפיסה הרואה בחיוב קיומן של זהויות, עמדות או תרבויות שונות זו לצד זו. קורס זה יעסוק במפגש עם ה'אחר', הפנים יהודי והלא יהודי, בהקשרו האישי והחינוכי. בבסיס קורס זה עומדות שלוש הנחות יסוד: הראשונה – אורח חיים פלורליסטי הוא רצוי ובריא ומהווה חלופה ברת השגה למציאות חברתית של אלימות ושנאה. הרווח אינו רק, כפי שנהוג לחשוב – של ה'אחר' הסובל והמקופח, הרווח הוא גם של ה'אני', המעשיר ומרחיב את עצמיותו. ההנחה השנייה היא כי עמדה פלורליסטית לא מושגת על נקלה או דרך הצהרה חד־פעמית, אלא דרך עבודה עצמית מתמדת וקשה של הקשבה ופתיחות מחשבתית. זוהי בעיקרה עבודה של בירור אישי כנה של זהות ה'אני' אל מול ה'אחר', ושל משמעות המושג פלורליזם עבורי. ההנחה השלישית היא כי פלורליזם תיאורטי אינו מספיק. להלכה יתלווה המעשה, מעשה המפגש עם ה'אחר', היהודי והלא יהודי.

    קורס זה מציע דיון אישי, ישיר וגלוי, תיאורטי ומעשי, בשאלות הקשות העומדות בדרכינו במפגש עם ה'אחר', מפגש שהסטודנטים יתבקשו ליזום. זאת תוך כדי מתן כלים תיאורטיים, חשיבתיים ורגשיים להבנה ולניתוח של סיטואציית המפגש ולהבנת סיטואציות מפגש עתידיות במישור האישי ובשדה החינוך.

  • דיאלוג קהילתי ועבודה רב־תרבותית

    סמסטר ב' | ד”ר חגי אגמון | יום ב' | 16:30-15:00

    הקורס יתמקד במודלים וגישות מעשיות לדמוקרטיה דליברטיבית (מתדיינת) בקהילות רב-תרבותיות. לאחר מבוא המתמקד בפילוסופיה פוליטית של רב-תרבותיות, בהבנת המודל התיאורטי של התחום הקרוי "דיאלוג קהילתי", ובהבנת ההבדלים בין הגישה האנליטית-תוצאתית לבין הגישה המכילה-יוצרת, נכיר מגוון כלים פרקטיים המסתמכים על הבסיס התיאורטי לעיל: תהליכי קבלת הסכמות רחבות, מרחב פתוח, חקר מוקיר, קפה עולמי, שימוש משתף במדיה חברתית ועוד. בנוסף, נכיר תובנות של כשירות תרבותית בעבודה קהילתית הרלוונטיות לתחום הדיאלוג הקהילתי.

  • עשרת הדיברות: מחז”ל ועד בכלל

    סמסטר ב' | ד”ר ענת שפירא־לביא | יום ב' | 18:30-17:00

    הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז"ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ"ך - עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז"ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז"ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן