הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מקב”י

מנהיגות קהילתית ברוח היהדות

על התכנית

מקב”י היא תוכנית ייחודית לתואר שני במדעי היהדות המעניקה בית אקדמי למנהיגים הקהילתיים.

התוכנית מזמינה את הלומדים לחקור את הזיקה הטבעית בין יהדות לקהילה ונותנת להם את הכלים להגשימה. היא כוללת לימוד עיוני ויישומי של הובלת קהילה ולימוד ספרות חז״ל, מדרש ואגדה. כל הסטודנטים דוברים את “השפה הקהילתית” ועוסקים בניהול ובהובלה של קהילות במרכזים קהילתיים, בארגונים, בעמותות, ברשויות המקומיות ועוד. לבוגרי התוכנית הבנה עמוקה של אתגרי החברה והקהילות בישראל והם בעלי ידע ומרץ הדרושים כדי להתמודד עימם. הלימודים בקבוצת עמיתים קטנה ומגובשת מייצרים קשרי עבודה, הפריה הדדית וחוויה מעשירה.

סגל המרצים ממזג בין חוקרים במדעי היהדות לבין מרצים המשלבים אקדמיה ועבודת שטח קהילתית בה הם עצמם יזמים מובילים. התוכנית מגוונת בזכות השילוב בין עולמות תוכן שונים, בין מדעי הרוח למדעי החברה. הקורסים הקהילתיים עוסקים בשאלות של זהות בתקופה הפוסט־מודרנית, בחברה הישראלית ובמרחב הקהילתי היהודי ומכשירים ליזמות, לחדשנות, להעצמה של קהילות ולפיתוחן. הקורסים המדרשיים מכשירים לקריאה ולהתמצאות בספרות חז”ל וחושפים את הלומדים לעולמם הערכי והרעיוני של החכמים.

לתוכנית ישנו הליך קבלה והלומדים מתחייבים להשתתף בערב פתיחה, בסמינר סוף שנה ובסיורים לימודיים המתקיימים בשנת הלימודים.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

משתתפי מקב”י זכאים למלגה בסך 50% משכר הלימוד.

רשימת הקורסים בתכנית

  • התחדשות קהילתית יהודית הלכה למעשה

    סמסטר א' | ד״ר נעמה אזולאי | יום ב׳ | 10:00-8:30

    תנועת ההתחדשות היהודית בישראל התפתחה בעשורים האחרונים ומקיפה כיום עשרות ארגונים ומאות קהילות ברחבי הארץ. על רקע העושר והמגוון של ביטויי ההתחדשות היהודית-ישראלית, יתמקד הקורס במאפיינים ובביטויים של תרבות יהודית קהילתית במרחבי חיים שונים. במסגרת הקורס נסקור תאוריות ומודלים קהילתיים להתחדשות יהודית, נחשף למגוון תכניות ויוזמות להתחדשות יהודית בקהילות בישראל ובעולם היהודי, נכיר דמויות מפתח בתחום ונדון בסוגיות מרכזיות ובכיוונים לעתיד.

  • מבוא למדרש ולאגדה

    סמסטר א' | ד”ר תמר קדרי |

    מטרת הקורס לפרוש בפני הלומדים את ספרות האגדה של חז"ל מתוך עיון במדרשים השונים. נעסוק בטקסטים מתקופת התנאים והאמוראים במרכזם עומד סיפור המקראי ודמויותיו. נכיר את החיבורים המדרשיים השונים שנוצרו במאות הראשונות לספירה, ונראה מה הם השינויים שחלו ביצירה המדרשית במהלך הזמן. תוך כדי הלימוד נעיין בסוגים ספרותיים שונים כגון: הסיפור הדרשני, המשל, הפתיחתא, הפתירה ועוד. יודגשו שאלות של תוכן ומשמעות, צורה וסגנון. פרט לכך נכיר מחקרים חשובים וספרי עזר מרכזיים בתחום.

  • יחיד, משפחה וקהילה

    סמסטר א' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ה׳ | 16:30-15:00

    המעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם מאפיין את התפתחותה של החברה המערבית ואת החיים במדינת ישראל. עם זאת דווקא הדגש החזק על אינדיבידואליזם, הוא שהביא לתחייתו ולשגשוגו המחודש של מושג הקהילה. נפתח את הקורס בעיון בהתפתחות ההיסטורית של מושג 'גן העדן האבוד', נשווה בין תיאוריות העוסקות בזהות הפרט בתקופה המודרנית והפוסט-מודרנית, נבחן את עלייתן של תיאוריות ופרקטיקות קהילתיות חדשות על רקע השינויים במבנה המשפחה, ונתוודע לעולם הקהילות האינטרנטי בעידן הגלובליזציה. נבחן גם את מגבלות החזון הקהילתי ואת המורכבויות שבהתאמתו לחברה אינדיבידואליסטית.

  • פסיפס הזהויות בישראל

    סמסטר א' | ד”ר איריס בראון | יום ב׳ | 14:30-13:00

    הקורס יעסוק בפסיפס הזהויות ממנו בנויה החברה בישראל ויתמקד בעיקר (אך לא רק) בחברה היהודית בישראל. נלמד להבחין בין הזהויות על פי מרכיביהן השונים כגון היחס לדת, ללאום, לחברה, למדינה ולזהויות האחרות. לשם כך נשתמש בכלים סטטיסטיים כדי לעמוד על שאלת הכמויות ובכלים סוציולוגיים כדי לעמוד על שאלת האיכויות. נבקש לברר מהם קווי השסע העיקריים בפסיפס הזהויות בישראל. כמו כן נברר עד כמה יש בהרכב הזהויות הכללי בישראל השפעה על הקהילה הנתונה וכיצד ניתן לעשות שימוש במידע זה לצורך הקהילה שבה אני חי ו/או פועל.

    מטלת סוף הקורס מבחן בית ו/או עבודה סמינריונית.

  • מבוא לתורה שבעל פה

    סמסטר א' | ד”ר גלעד לנדאו | יום ב' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס הינה להקנות ידע בסיסי בתולדות התורה שבעל פה מראשיתה ועד לעריכת היצירות הגדולות של הספרות האמוראית – המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה, התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נעמוד על המאפיינים הייחודים לכל אחת מיצירות אלו , התכנים שבהם ודרכי התהוותן, בהקשר לתמורות ההיסטוריות בחיי היהודים בארץ ישראל ובבבל.
    תוך כדי הלימוד נעסוק בשאלות יסוד הקשורות בתורה שבע"פ, כמו: למה זו תורה ש"בעל-פה"? היחס בינה לתורה שבכתב, הלכה ואגדה, מסורות לעומת מחלוקות ודרכי יצירה.

  • מנהיגות בראי הגישה הנרטיבית

    סמסטר ב' | ד”ר שרית ברזילאי | יום ב׳ | 8:30 - 10:00

    מנהיגים יוצרים את סיפור חייהם וסיפור חייהם יוצר את סיפור מנהיגותם. פיתוח מודעות של המנהיג לסיפורו האישי מהווה דרך משמעותית לבניית סיפור מנהיגותו. בסיפורו האישי של המנהיג טמונים הערכים והיסודות שמהם הוא בונה את סיפור מנהיגותו וסיפור מנהיגותו מחולל השפעה על הקהילה שאותה הוא מנהיג. במסגרת הקורס ניפגש עם עיקרי הגישה הנרטיבית ונתוודע לכוחם של סיפורים ביצירת שינויים אישיים וקהילתיים. המשתתפים בקורס יפגשו עם הסיפור האישי שלהם וסיפורי חיים של מנהיגים חברתיים, ויחוו על עצמם את שיטת הייעוץ הנרטיבית ליצירת שינוי אישי וקהילתי.

  • עיון במגילת רות ובמדרשיה

    סמסטר ב' | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 14:30-13:00

    מגילת רות היא מן הקטנים שבספרי התנ"ך, ולדעת רבים היא גם האנושית ביותר והנוגעת ללב שביניהם. בקורס זה נעיין בפסוקי המגילה ובמדרשיה, תוך עיסוק בערכים העולים מן המקורות, בסוגיות של גיור ושל גמילות חסדים, ובאופן בו מעצבים חז"ל מחדש את הדמויות והאירועים המתוארים במגילה.

  • הובלת שינוי בקהילה

    סמסטר ב' | מר אברהם אסבן | יום ב׳ | 18:30-17:00

    הקורס נועד להעניק לסטודנטים תשתית תיאורטית והתנסות פרקטית באמנות הובלת שינוי במערכות קהילתיות וחברתיות. סטודנטים יכירו תיאוריות מתחומי הפסיכולוגיה הארגונית, היזמות החברתית, והמגזר השלישי; וייחשפו לכלים יישומיים משלב איתור הצורך, דרך שלב החלימה, המשך בתכנון, ביצוע והערכה; כמו גם למודלים תיאורטיים ברוח מחקר הפעולה. במהלך הקורס סטודנטים יתנסו בהבניית תמונת עתיד קהילתית מתוך מיפוי צרכים ואתגרים של ההווה. הקורס יעצים את הסטודנטים כיזמים חברתיים הפועלים לקידום תפיסת הקהילה הראויה בהקשר שבתוכו הם חיים ופועלים. הקורס ישלב בין תיאוריה לפרקטיקה, וידרוש מן הסטודנטים ליישם מושגים העולים מתוך הספרות התיאורטית בהשלכה על מסגרות הפרקטיקה האישית שלהם.

  • נשים ונשיות בספרות חז”ל

    סמסטר ב' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס לחקור את תפקידה וייצוגה של האשה בספרות חז"ל ובתקופות הסמוכות לה לפי מגוון אסכולות. נקרא וננתח טקסטים יסודיים העוסקים באופן ישיר או עקיף בדמותה, במעמדה ובתפקודה של האשה. הטקסטים שיידונו בקורס שייכים לסוגי ספרות שונים ונותנים ביטוי למגוון החומרים בספרות חז"ל ובספרות בית שני: הלכה, אגדה, פרשנות, תפילה ועוד. מטרה נלווית של הקורס היא ההיכרות עם סוגי הספרות שבקורפוסים של ספרות חז"ל והערכת דרכי השיח השונות הכלולות בה.

  • עשרת הדיברות: מחז”ל ועד בכלל

    סמסטר ב' | ד”ר ענת שפירא־לביא | יום ב' | 18:30-17:00

    הקורס יציע היכרות קרובה עם עולמם של חז"ל, באמצעות קריאה משותפת בסיפורים מהתלמוד ומהמדרש, העוסקים בקובץ החוקים המפורסם ביותר בתנ"ך - עשרת הדיברות. ננסה לבחון את הפירושים והסיפורים שיצרו חז"ל כתגובה לעשרת הדיברות, ונשאל איך כל זה קשור אלינו, והאם ספרות חז"ל יכולה עדיין להיות רלוונטית עבור קוראים בני זמננו.

  • בין כיכר השוק לבית המדרש: היצירה העממית בספרות חז”ל

    | ד”ר גילה וכמן | יום ב' | 10:30–12:00

    היכן נוצרה ספרות חז"ל ועבור מי? האם הדרשות נועדו לאליטה הלמדנית או שמא לציבור הרחב?
    בקורס זה נקרא בחיבורים מן הסוגות המרכזיות בספרות חז"ל: המדרש, המשל, החידה, הסיפור העלילתי ועוד,
    נבחן את היסודות העממיים המצויים בהן או מתכתבים איתן, וננסה להבין: מה עממי בספרות חז"ל, ומה מייחד אותה לעומת ספרויות אחרות?

  • הובלת שינוי בקהילה

    סמסטר ב' | מר אברהם אסבן | יום ב׳ | 18:30-17:00

    הקורס נועד להעניק לסטודנטים תשתית תיאורטית והתנסות פרקטית באמנות הובלת שינוי במערכות קהילתיות וחברתיות. סטודנטים יכירו תיאוריות מתחומי הפסיכולוגיה הארגונית, היזמות החברתית, והמגזר השלישי; וייחשפו לכלים יישומיים משלב איתור הצורך, דרך שלב החלימה, המשך בתכנון, ביצוע והערכה; כמו גם למודלים תיאורטיים ברוח מחקר הפעולה. במהלך הקורס סטודנטים יתנסו בהבניית תמונת עתיד קהילתית מתוך מיפוי צרכים ואתגרים של ההווה. הקורס יעצים את הסטודנטים כיזמים חברתיים הפועלים לקידום תפיסת הקהילה הראויה בהקשר שבתוכו הם חיים ופועלים. הקורס ישלב בין תיאוריה לפרקטיקה, וידרוש מן הסטודנטים ליישם מושגים העולים מתוך הספרות התיאורטית בהשלכה על מסגרות הפרקטיקה האישית שלהם.

  • מעגלי חיים בספרות חז”ל

    סמסטר א' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' | 16:00-15:00

    עיון בהבעה הספרותית של חז"ל הקשורה למוקדים המרכזיים בחיי האדם: ערך האדם ובריאתו, לידה, יחסי אחים, לימוד, נישואין ויחסים בין בני הזוג ובין שאר חברים במשפחה, יחס לעבודה ולפרנסה, והתמודדות עם פירוקו של התא המשפחתי וסוף החיים (כולל עזיבה, גירושים, מות). נכיר את דרכי ההבעה השונות של חז"ל, ובעיקר את סיפורי האגדה הקשורים לנושאים אלו; דרכם גם נלמד דרכי ניתוח של אגדות חז"ל.

  • בין טקסטים לטקסים במעגל החיים בקהילה

    סמסטר ב' | ד”ר רננה רביצקי פילזר | יום ב' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס הינה היכרות עומק עם הרעיונות העומדים בבסיס טקסי המעבר היהודיים, מתוך תכלית מעשית - להכשיר את המשתתפים/ות לעודד קיומם של טקסים בקהילה וכן לסייע לטקסי המעבר הנערכים בקהילה ממילא, לשאת משמעות רבה יותר עבור היחידים.
    לכל טקס היבטים רבים – פולקלוריסטיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, סימבוליים, טקסטואליים ואחרים. בקורס זה נתמקד בהיבטים הרעיוניים הבאים לידי ביטוי במרכיבי הטקס, ובמיוחד - בטקסטים הנאמרים בו, וכן בהיבטים מגדריים וקהילתיים שמציפים הטקסים אל פני השטח.
    הקורס יבחן את השלבים השונים בחיי האדם, המיוצגים באמצעות טקסי מעבר, מנקודת מבט יהודית. במהלך הקורס, נבחן טקסי לידה, טקסי התבגרות, טקסי נישואין וטקסי קבורה ואבלות, תוך לימוד מקורות יהודיים מגוונים, המעצבים וממשמעים את הטקס ובאמצעותו - נותנים פרשנות למעבר ולשינוי בחיי היחיד/ה. בסיומו של כל נושא, נחשוב יחד על דרכים להטמיע רעיונות אלו בקהילה חיה, אשר אחת ההזדמנויות שהיא עשויה להציע לחברים/ות בה, היא ביטוי קבוצתי וקהילתי של רגעי חיים אישיים ואישור פומבי של הסטטוס החדש של מבצעי הטקס.

  • סיפורי מעשי חכמים בין מזרח למערב

    סמסטר ב' | ד”ר פינחס מנדל | יום ב' | 10:00-8:30

    עיון בסיפורי אגדה כפי שמופיעים במקביל בתלמוד הירושלמי ובמדרשים הארץ-ישראליים מחד ובתלמוד הבבלי מאידך. נעמוד על האיפיונים הספרותיים של כל מרכז ועל דרכי ההבעה והקישור המיוחדים של הסיפורים בתוך המסגרת התלמודית הרחבה (הסוגיה). הקורס גם יפתח כלים להתמודדות עם טקסט תלמודי באופן ביקורתי.

  • פלורליזם הלכה למעשה (מקב”י)

    סמסטר ב' | ד”ר גליה גלזנר חלד | יום ב' | 14:30-13:00

    פלורליזם היא התפיסה הרואה בחיוב קיומן של זהויות, עמדות או תרבויות שונות זו לצד זו. קורס זה יעסוק במפגש עם ה'אחר', הפנים יהודי והלא יהודי, בהקשרו האישי והחינוכי. בבסיס קורס זה עומדות שלוש הנחות יסוד: הראשונה – אורח חיים פלורליסטי הוא רצוי ובריא ומהווה חלופה ברת השגה למציאות חברתית של אלימות ושנאה. הרווח אינו רק, כפי שנהוג לחשוב – של ה'אחר' הסובל והמקופח, הרווח הוא גם של ה'אני', המעשיר ומרחיב את עצמיותו. ההנחה השנייה היא כי עמדה פלורליסטית לא מושגת על נקלה או דרך הצהרה חד־פעמית, אלא דרך עבודה עצמית מתמדת וקשה של הקשבה ופתיחות מחשבתית. זוהי בעיקרה עבודה של בירור אישי כנה של זהות ה'אני' אל מול ה'אחר', ושל משמעות המושג פלורליזם עבורי. ההנחה השלישית היא כי פלורליזם תיאורטי אינו מספיק. להלכה יתלווה המעשה, מעשה המפגש עם ה'אחר', היהודי והלא יהודי.

    קורס זה מציע דיון אישי, ישיר וגלוי, תיאורטי ומעשי, בשאלות הקשות העומדות בדרכינו במפגש עם ה'אחר', מפגש שהסטודנטים יתבקשו ליזום. זאת תוך כדי מתן כלים תיאורטיים, חשיבתיים ורגשיים להבנה ולניתוח של סיטואציית המפגש ולהבנת סיטואציות מפגש עתידיות במישור האישי ובשדה החינוך.

  • דיאלוג קהילתי ועבודה רב־תרבותית

    סמסטר ב' | איילה וול | יום ב' | 16:30-15:00

    הקורס יתמקד במודלים וגישות מעשיות לדמוקרטיה דליברטיבית (מתדיינת) בקהילות רב-תרבותיות. לאחר מבוא המתמקד בפילוסופיה פוליטית של רב-תרבותיות, בהבנת המודל התיאורטי של התחום הקרוי "דיאלוג קהילתי", ובהבנת ההבדלים בין הגישה האנליטית-תוצאתית לבין הגישה המכילה-יוצרת, נכיר מגוון כלים פרקטיים המסתמכים על הבסיס התיאורטי לעיל: תהליכי קבלת הסכמות רחבות, מרחב פתוח, חקר מוקיר, קפה עולמי, שימוש משתף במדיה חברתית ועוד. בנוסף, נכיר תובנות של כשירות תרבותית בעבודה קהילתית הרלוונטיות לתחום הדיאלוג הקהילתי.

  • מבוא לארון הספרים היהודי

    סמסטר א' | ד”ר דרור בונדי | יום ה' | 18:30-17:00

    מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם צירים תמתיים. בספרות ההלכה יושם דגש על שאלות של הוראה וחינוך, ובספרות המחשבה על שאלות מתודולוגיות. בכל שיעור נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן