הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

ירושלים וארץ ישראל

על התכנית

ההתמחות הייחודית בלימודי ירושלים וארץ ישראל במסגרת התואר השני במדעי היהדות במכון שכטר מאפשרת לתלמידים למקד את לימודיהם בתולדות ירושלים ובהיסטוריה ובגיאוגרפיה המורכבת והמרתקת של עיר הקודש ועיר הבירה של מדינת ישראל. השיעורים והסיורים הרבים חושפים בפני התלמידים את הפנים המגוונות של העיר שהתקדשה לאורך הדורות לבני שלוש הדתות המונותאיסטיות. המסלול כולל קורסים על תולדות העיר, על התפתחות מקומותיה הקדושים העממיים והלאומיים, על מקומה באמנות היהודית והישראלית ועל מעמדה אחרי מלחמת ששת הימים.

בתוכנית שלושה דגשים ייחודיים:

  1. היכרות מעמיקה עם העיר ירושלים: מיקומו של מכון שכטר בירושלים וקרבתו לאתרים היסטוריים ותרבותיים רבים מאפשרים שילוב של לימודים פורמאליים על ירושלים לתקופותיה עם סיורים בשטח ובאתרים היסטוריים בעיר.
  2. המחקר הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ ישראל לתקופותיה: הכרת המתודה המחקרית בכלל וייחודיותה של ארץ ישראל כנושא מחקר בפרט. נעמיק בסוגה מחקרית זו באמצעות עיסוק בתקופות, באזורים ובנושאים נבחרים.
  3. ירושלים וארץ ישראל במבט הגותי: שאלת היחס לירושלים וארץ ישראל במחשבה היהודית לדורותיה, ועיון במקורות טקסטואליים קלאסיים ומודרניים, יהודיים ולא-יהודיים, השופכים אור על ארץ ישראל ועל היחס אליה במשך הדורות.

לבוגרי התוכנית יוענק תואר שני .M.A במדעי היהדות המוכר מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

רשימת הקורסים בתכנית

קורסי חובה
  • גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים

    סמסטר א' | פרופ’ דורון בר | יום ה' | 8:30 - 12:00

    מטרת הקורס היא להקנות כלי חשיבה ומושגים מתחום המחקר של הגיאוגרפיה ההיסטורית ולהדגימם באמצעות סוגיות מתולדות ירושלים. הקורס יתקיים במתכונת של שיעורי כיתה וסיורים ויעסוק בתולדות ירושלים מאז שחר בריאתה של העיר ועד ראשית העת החדשה. נקודת המבט הגיאוגרפית- היסטורית תאפשר התמקדות בהתפתחות המרחבית של העיר בתקופות אלו ועיסוק בסוגיות של התרחבות והתכווצות העיר, מים, ביטחון, דת וקדושה.

  • מחנה מחקר

    סמסטר ב' | ד”ר יאיר פז | יום ה׳ | 8:30 - 12:00

    מחנה מחקר הוא קורס בהשתתפות פעילה של התלמידים, שמטרתו היא לימוד שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית, תוך התמקדות בתא שטח ייחודי. בכל שנה מתנסים התלמידים בשיטת מחקר זו באזור נבחר בירושלים או בסביבותיה. כחלק מתהליך הלמידה יוגדרו תחומי האזור ומאפייניו לפי פרמטרים שונים ולאחר מכן יבחרו התלמידים נושאי מחקר עצמאיים בתוך התחום, ויחקרו אותם באופן מודרך במהלך הקורס.

  • ארץ ישראל בספרות המקראית

    סמסטר א' | ד”ר דוד פרנקל | יום ה' | 18:30-17:00

    בקורס זה נעמוד על מרכזיותה של הארץ במקרא. דרך עיון ביקורתי בספרות המקראית לסוגיה, נחשוף מגוון של השקפות סביב נושאים כגון: מהות הבטחת הארץ לאבות וטיב זכותו של העם על הארץ, אופייה הסגולי של הארץ – גשמי או רוחני?, גבולות הארץ – היכן הם? היחס לאוכלוסייה הכנענית בתקופת הכיבוש, והצדקת האל בעקבות חורבן וגלות.

קורסי בחירה
  • ירושלים וארץ ישראל בין נצרות לאסלאם

    סמסטר א' | ד”ר מילכה לוי־רובין | יום ה׳ | 14:30-13:00

    בין המאה הרביעית למאה ה-12 עברה א"י סדרה של תהפוכות: משלטון פגני לנוצרי; משלטון נוצרי למוסלמי ושוב לידיהם של הצלבנים.
    מהפכים אלו טלטלו את הארץ ואת יושביה והותירו את אותותיהם בתולדות ירושלים והארץ.
    בקורס נבחן את התהליכים השונים שעברו על הארץ בתקופה זו. נעקוב אחר התבססותה ההדרגתית של הנצרות בארץ ישראל, ונסקור את השלכותיה של התבססות זו על אופי הארץ ותושביה:
    התקדשותה של ירושלים לנצרות והפיכתה למרכז עליה לרגל, ניצורו של המרחב, השפעתה של תנועת הנזירות, מעמדם של היהודים תחת השלטון הביזנטי ועוד.
    בהמשך נבחן את תוצאות הכיבוש המוסלמי ואת השינויים שחלו בארץ בטווח הקצר ובטווח הארוך: האם היה הכיבוש אלים?
    עד כמה שינתה הארץ את פניה? כיצד נתקדשה ירושלים באסלאם? מה היה מעמדם של הלא מוסלמים תחת שלטון האסלאם? האם הייתה התאסלמות נרחבת בקרב תושבי הארץ?
    שאלות אלו ואחרות יידונו בשיעור שיתבסס על קריאת המקורות הראשוניים וניתוחם ועל המחקרים המרכזיים.

  • ירושלים בין יוון לרומא

    סמסטר א' | ד”ר דורון לופז | יום ה׳ | 16:30-15:00

    הקורס יעסוק בתולדותיה של ירושלים לאורך תקופת בית שני. לאורך התקופה העיר הייתה המרכז הרוחני של יהודים בארץ ישראל ובתפוצות. העיר היוותה מרכז תוסס של מאבקי כח, השפעות תרבותיות שונות וסותרות, ופריחה כלכלית, אדריכלית, רוחנית ודמוגרפית. לאורך הקורס ניעזר במקורות בני התקופה כמו גם בממצאים הארכיאולוגיים בכדי לספר את סיפורה של 'המפורסמת בערי המזרח", כפי שהגדיר אותה הסופר הרומי פליניוס הזקן. ננסה להבין את התהליכים השונים שעברה העיר, את מאפייניה הייחודיים, ואת האופן בו היא הושפעה מהתהליכים ההיסטוריים השונים כמו גם השפיעה עליהם.

  • צלם, איקונה ודמות: אמנות הדמות ביצירה היהודית

    סמסטר ב' | ד”ר נעה יובל חכם | יום ה׳ | 12:00-10:30

    מטרתו של קורס זה לבחון את האמנות היהודית בעת העתיקה ובראשית ימי הביניים דרך סוגיה ספציפית שהיא בעלת משמעות רבה באמנות היהודית – היחס לאמנות הדמות. מאז ניתן הציווי 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה...' התמודדה התרבות היהודית עם שאלת השימוש והיצירה של אמנות פיגורטיבית וגבולותיה. במהלך הקורס נבחן את היחס לאמנות פיגורטיבית מראשיתה של האמנות היהודית בימי בית ראשון ועד לעיצומם של ימי הביניים, תוך השוואה לתרבויות שכנות שנקטו בעמדות שונות בסוגיה זו. כמו כן נבחן כיצד הגיבו היהודים לנורמות המקובלות בתרבויות שסבבו אותם.

  • בין שני “יו”דים”: ירושלים / יפו-תל אביב במאבק על ההגמוניה בארץ ישראל 1948-1856

    סמסטר ב' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ה׳ | 14:30-13:00

    הקורס שלפנינו מתמקד ביחסים הכלכליים, חברתיים ותרבותיים בחברה היהודית בארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים כפי שהשתקפו בשתי הערים ירושלים ויפו -תל אביב. בתקופה זו חלו שינויים משמעותיים בחברה היהודית, הרכבה, עוצמתה ודימוייה. ניתוח שינויים אלה ומשמעותם ליחסים בין חלקי החברה, זיקתם התרבותית, הערוצים המשותפים ומנגנוני הפעולה שהתקיימו בהם, הן סוגיות שידונו בקורס. כמו כן ננתח את ההבחנות בין הדימוי הקבוצתי למציאות בהתייחס למחקרים מתחומי חקר מגוונים.

  • חברה ותרבות בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית

    סמסטר ב' | ד”ר נעה יובל חכם | יום חמישי | 15:00–16:30

    מטרת הקורס היא לבחון סוגיות מרכזיות בעולמם החברתי והתרבותי של היהודים בתקופה הרומית והביזנטית באמצעות מגוון המקורות העומדים לרשותנו מתקופה זו: מקורות ספרותיים מן העולם היהודי, הרומי והנוצרי, וממצא ארכיאולוגי ואמנותי. בין הסוגיות שידונו בקורס: התרבות ההלניסטית והשפעתה; יחסי גומלין בין קבוצות שונות באוכלוסייה היהודית; הקהילה היהודית על מוסדותיה השונים; המנהיגות בחברה היהודית; התרבות החומרית, תרבות הפנאי ועוד.

  • עיר בסבך: ירושלים 1967–2018

    סמסטר ב' | ד”ר אמנון רמון | יום ה׳ | 18:30-17:00

    עשרה קבים של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים…" (בבלי, קידושין מט ע"ב), אך גם תשעה קבים של ניגודים, מתחים ועימותים. ואכן, קדושתה של העיר לשלוש הדתות המונותאיסטיות; המאבקים על השליטה בה; העימותים הפנימיים בתוך שלוש הדתות והיותה סלע מחלוקת מרכזי במאבק בין ישראלים לפלסטינים, בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, הפכו את ירושלים לאחת הערים המורכבות והמסובכות בעולם – "מקום של אש" – כפי שכינתה אותה המשוררת זלדה בכותרת אחד משיריה הנודעים. במוקד הקורס תעמוד ההיסטוריה הסוערת של ירושלים ומגוון הקבוצות והזרמים החיים בה בחמישים השנים האחרונות, מנקודות מבט שונות, בהיבטים פוליטיים, דתיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים.

  • בין הר ציון להרים ציוניים

    סמסטר ב' | ד”ר יאיר פז | יום ו' | 8:30 - 13:30

    מטרת הקורס להכיר באופן חווייתי את תולדות ירושלים בגישה טופוגרפית-היסטורית-תרבותית. נעקוב אחרי גלגולי המושג "ציון" החל מהמצודה בעיר היבוסי, דרך מפעלי דוד ושלמה וביסוס "הר ציון" ההיסטורי; נעפיל עם השם "הר ציון" אל העיר העליונה של ימי בית שני והתקופה הביזנטית ונסיים במאה ה-19 והעשרים, עם הולדת התנועה הציונית והניסיונות שלה לבסס לעצמה "הר ציון" מודרני משלה.
    הקורס יתקיים בשטח, במתכונת של 5 סיורים בני 5 שעות במחצית השנייה של סמסטר ב' תשע"ט, בתאריכים: 17.5, 24.5, 31.5, 14.6, 21.6.

  • חרב או יונה: מיתוסים בתרבות הישראלית

    סמסטר א' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ב' | 12:00-10:30

    דיון העוסק במיתוסים מעלה שאלות הנוגעות למערכות הכוח המופעלות במודע ובלא מודע על ידי גורמים שונים בחברה וחושף היבטים כלכליים, פוליטיים ואחרים המניעים אותם. הקורס יעסוק במקורותיהם הרעיוניים ובהתפתחויות שחלו במיתוסים הרווחים בציונות מסוף המאה התשע עשרה ועד לעשורים הראשונים של מדינת ישראל. זיקתם התרבותית, הערוצים ששותפו בהנחלתם ואופן פעולתם יבחנו בקורס זה. במהלך הלימוד ננתח את ההבחנות בין הדימוי למציאות בהתייחס למחקרים מתחומי דעת מגוונים כתקשורת, ספרות, היסטוריה ומגדר.

  • חי צומח דומם: ייצוגים חזותיים בתרבות הציונית

    סמסטר ב' | פרופ’ בת־שבע מרגלית שטרן | יום ב' | 12:00-10:30

    קורס זה יעסוק בסמלים המרכזיים שעיצבו את התודעה הישראלית החזותית. המסד העיקרי להתפתחות 'תודעה חזותית' בארץ היא חברת היישוב בטרם עצמאות. מה היו סמלים אלו? היכן זירות תפוצתם? אילו מטרות שירתו? מה היו מקורותיהם הרעיוניים? קריאה חתרנית וביקורתית של הטקסטים החזותיים תסייע לנו להשיב על שאלות אלה.

  • צפת והגליל העליון בראשית העת החדשה

    סמסטר קיץ | ד”ר יאיר פז | יום ושעה יפורסמו בסמסטר ב' |

    בשנת 1516 כבש הסולטן העות'מאני סלים הראשון את א"י ובשנת 1538 שיקם ממשיכו, סולימן 'המפואר', את חומות ירושלים. למרות זאת, נראה שהתמורות הבולטות באותה מאה, בוודאי מנקודת מבט יהודית, התמקדו דווקא באזור הגליל. תופעה זו בולטת במיוחד ביישוב היהודי בצפת, מה שכונה "תור הזהב" או "דור מקובלי צפת". במקביל לכך מתרחשים אירועים דרמטיים גם סביב טבריה.

    הקורס ינתח את הרקע והגורמים הגיאוגרפיים-היסטוריים והתרבותיים שתרמו לכך, והביאו להתעניינות החריגה בצפת ובטבריה ולהפיכת העיר צפת לאחת מארבע ערי הקודש של א"י. הבחינה תיעשה תוך השוואה לצמיחתה של ירושלים במאת הט"ז, תוך שימוש במתודות מתחום הגיאוגרפיה, ההיסטוריה וחקר התרבות. במהלך הדיון נתרגל גם ניתוח טקסטואלי של מקורות יהודיים ואחרים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן
מעבר לסרגל הכלים