הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

פרופ’ דורון בר

נשיא מכון שכטר

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

מאמרים

1
2
3
4
5
6
7
8
9

סרטונים

  • דורון בר מספר בערוץ 20 על קורס ירושלים של מעלה וירושלים של מטה 2.6.19
  • פרופ' דורון בר בריאיון בערוץ 20 לכבוד יום ירושלים 2.6.19
  • פרופ' דורון בר על קבר רחל
  • בואו להכיר את ירושלים לעומק עם פרופ' דורון בר
  • נאום פרופ' דורון בר בטקס הסיום תשע"ח
  • פרופ' דורון בר על הר הרצל
  • פרופ' דורון בר - דברי פתיחה לכנס השנתי על מעמד האישה במכון שכטר
  • פרופ' דורון בר על שינויים דמוגרפיים בירושלים
  • כיצד נוצר מקום קדוש? פרק 3 בסדרת "חמש דקות על תנ"ך ועכשיו"
  • פרופ' דורון בר על אוהל יזכור ביד ושם
  • דבר הנשיא בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו
  • פרופ' דורון בר בראיון לרדיו ירושלים על משלחת סטודנטים למדעי היהדות מאוניברסטית אמסטרדם
  • פרופ' דורון בר, דברי ברכה באירוע השקת הספר "מנחה ליהודה"
  • פרופ' דורון בר על המקומות הקדושים בשנים 1967-1948
  • דבר הנשיא, פרופ' דורון בר, בטקס הסיום תשע"ז
  • מעיר מקדש לעיר בירה [ובחזרה?] - פרופ' דורון בר
  • דבר דיקן מכון שכטר, ד"ר דורון בר, בטקס הסיום תשע"ד
  • נאום הדיקן, ד"ר דורון בר בטקס הענקת התעודות לבציר 2013
1
2
3
4
5
6
7
8
9

ספרים

בתקשורת

1
2
3
4
5
6

קורסים

  • גיאוגרפיה היסטורית של ירושלים
  • ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה (מעשה חֹשב)
  • פוליטיקה, חברה ומרחב בירושלים המודרנית
  • לדעת את ירושלים, לחקור את ירושלים

אודותיי

מאז ומתמיד, עניין אותי השילוב של זמן ומרחב ובמיוחד מחקר ארץ ישראל וירושלים, ולכן כשהתחלתי את לימודיי האקדמיים בשנת 1990 באוניברסיטה העברית בירושלים, בחרתי בחוגים היסטוריה של עם ישראל וגיאוגרפיה, ומאז ועד היום, גיאוגרפיה-היסטורית הוא תחום התמחותי. את עבודת הגמר שלי הקדשתי להתפתחות המקומות הקדושים הנוצריים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, והקשר בין מקום קדוש, עליה לרגל ואינטרסים פוליטיים וחברתיים שהביאו לפיתוח מרחב קדוש, המשיך ללוות אותי לאורך השנים הבאות. בתואר השלישי חיפשתי תחום שבו תרומתי כגיאוגרף-היסטורי תהיה משמעותית לחקר התקופות בהן עסקתי: התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית. מכאן הגעתי למחקר התפתחות ההתיישבות בארץ ישראל בתקופות אלו, בדגש על אזורי הכפר שפירותיו הם ספרי ומלאו את הארץ: התיישבות בארץ ישראל בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית וכן מספר ניכר של מאמרים שעסקו בהיבטים גיאוגרפיים-היסטוריים שונים של יישובי הארץ: מיקומן של כנסיות ומנזרים בתחומי ארץ ישראל; הישרדותו של הפולחן הפגאני בתקופה הביזנטית; ה”סְפַר” של ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה; משבר המאה השלישית ושאלת תקפותו בארץ ישראל; והחקיקה הרומית והשתקפותה בתהליך ההתיישבות בארץ ישראל.

העיסוק שלי בדת, חברה ותרבות ובהשלכת מרכיבים אלו על פיתוח המרחב המקודש בארץ בשלהי העת העתיקה, הוביל אותי לעסוק בתולדות הארץ בעת החדשה ולהתמקד בסוגיות שונות של קדושה עממית ואזרחית, במקומות כמו הר ציון וקבר דוד בירושלים. ערכתי מחקר רחב שעסק בתהליכי “המצאת מסורת” בכלל חלקיה של מדינת ישראל בין השנים 1968-1948 ופרסמתי בעקבותיו את הספר לקדש ארץ: התפתחות המקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל, 1968-1948 שעסק בקידושו המלאכותי של המרחב הישראלי ובחיזוקם וביצירתם של מקומות קדושים שונים שרבים מהם כלל לא היו קיימים קודם להקמת מדינת ישראל.

העיסוק הנרחב שלי במקומות הקדושים היהודיים המסורתיים והעממיים משך אותי לבחון גם את התפתחותם של המקומות הקדושים האזרחיים-ממלכתיים במדינת ישראל ואת מקומה של “דת הלאום”, על ביטוייה השונים. בין היתר עסקתי בדרך המורכבת שבה התמודדה החברה הישראלית עם זיכרון והנצחת השואה, תוך התמקדות באתרים כמו מרתף השואה ויד ושם. העיר העתיקה היא מרחב שמעסיק אותי רבות, לא רק בנוגע להיסטוריה המוקדמת שלו, אלא בשנים האחרונות יותר ויותר על רקע התהליכים שהתחוללו בו לאחר מלחמת ששת הימים, למשל הפיתוח של הרובע היהודי או של הכותל המערבי. נתיב מחקרי נוסף שנקשר בממלכתיות הישראלית הוביל אותי לעסוק בהתפתחות התכנון והבניה של קבר הרצל ושל הר הרצל בשנות החמישים, ולאחר מכן בעיצוב הגיאוגרפיה הישראלית הסמלית אך הפעם מזווית שונה המתמקדת בקבורתם בשנית של אנשי שם בארץ ישראל, נושא בו עוסק ספרי שיצא לאור בקיץ 2015.

לקריאת והורדת מבחר מאמרים מאת פרופ' בר

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן