הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מרכז הידע והמחקר

מאמרים



כל הכותבים
כל הכותבים
ד”ר יאיר פז
הרב פרופ’ דוד גולינקין
ד”ר עינת רמון
פרופ’ דורון בר
איתן קופר
ד”ר איתן שיקלי
ד”ר דוד פרנקל
פרופ’ יוסף טרנר
ד”ר גליה גלזנר חלד
ד”ר תמר קדרי
ד”ר ארי אקרמן
ד”ר גילה וכמן
ד”ר פול שרל-פוקס
פרופ’ בת-שבע מרגלית שטרן
ד”ר נעה יובל חכם
פרופ’ משה בנוביץ
ד”ר נעמי לייסנר
פרופ’ רינה לוין מלמד
הרב דיאנה וילה
פרופ’ שמואל גליק
ד”ר ג’ורג’ סברן
ד”ר יוכבד מילגרום
פרופ’ אלכסנדר אבן-חן
ד”ר ברנדה בקון
ד”ר פינחס מנדל
כל הנושאים
כל הנושאים
אמנות
דת ומדע
היסטוריה של עם ישראל
חגי תשרי
חינוך יהודי
חנוכה
טקסים
ירושלים
ישראל
מועדים מיוחדים
מחוות
מחשבת ישראל ופילוסופיה
מעגל החיים
מקרא
נושאים אקטואליים בהלכה
נשים והיהדות
ספרות חז"ל
עשה לך רב
פורים
פסח
ראש חודש
שבועות
תעניות
  • ראשית התכנון של קריית הלאום כאתר סמלי ומרד הפקידים

    ד”ר יאיר פז

    | 5 ביוני 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ירושלים
    ישראל

    קריית הלאום בירושלים, בה ממוקמים בנייני הממשלה ומוסדות תרבות, נראית כיום כה מובנת מאליה, אבל לא הרבה יודעים כי להקמתה בראשית ימיה של המדינה התנגדו גורמים שונים. אז איך בכל זאת היא קרם המקום עור וגידים? על כך מספר במאמרו ד"ר יאיר פז, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל בשכטר.

  • ייצוגן הנמוך של נשים בכנסת ישראל מביך, אך גם בר שינוי

    נעמה טייטלבאום־קריא

    | 4 ביוני 2018

    נשים והיהדות

    בכנסת ישראל ישנן כיום 34 נשים המכהנות כחברות כנסת – השיעור הגבוה ביותר של ייצוג נשי בתולדות המדינה. ביחס ל־12 הנשים בכנסת הראשונה, מדובר בהתקדמות משמעותית, אך אם נשווה את ישראל ליתר מדינות ה־OECD נבחין כי אנו עדיין מצויים מאחור. נשים בישראל 2018 נמצאות בתת ייצוג, הן בכנסת והן ברשויות המקומיות. אולם מה משפיע על תת ייצוג זה?

  • עשה לך רב, שנה ד', מספר 4, סיון תשע"ח. להלן ההרצאה שנשאתי בכנס שהוקדש לנושא הנ"ל ושהתקיים במכון שכטר בט”ו באייר תשע”ח (30.4.18).

  • "יש משהו מכונן בלימודים בשכטר" / בוגרת מספרת

    בוגרת מכון שכטר שרית מיוחס

    | 17 במאי 2018

    שרית מיוחס, מנהלת שכבה בתיכון הרצוג בית חשמונאי, היא אחת מ־60 בוגרים טריים שיקבלו תעודות מוסמך בטקס הסיום שיערך ב־29 במאי. קראו מה שיש לה לספר על לימודיה בשכטר:

  • אחד ההיבטים המרתקים והמשמחים בקריאה הפמיניסטית בתנ"ך הוא התובנות החדשות והחיוביות הצומחות ממחקר זה. אחת מהן נוגעת לחייהן ולקולן של נשים המתוארות בספר הספרים, וליתר דיוק, לרות ולנעמי. מיוחד לשבועות.

  • רבים מהשיקולים העומדים מאחורי תנופת הבנייה המתמשכת בירושלים בחמישים שנה האחרונות נוגעים לחשש מכך שאוכלוסיית מזרח העיר תהיה גדולה יותר מזו שבמערבה. הבנייה ותהליך הציפוף מובילים לכך שהעיר המקודשת וההיסטורית – העיר העתיקה ושכונותיה הוותיקות של ירושלים – תעלם מן העין. במאמר לרגל יום ירושלים מציע פרופ' דורון בר, נשיא מכון שכטר וגיאוגרף היסטורי, לשנות את המדיניות הישראלית ביחס לירושלים ולתפוש אותה כעיר סמלית וכנכס ייחודי שיש לשמרו.

  • יום ירושלים 2018: מהו המקום בעיר אליו מתחברים מרצי שכטר?

    מרצי מכון שכטר

    | 13 במאי 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    יום ירושלים שחל היום הוא יום שמחה לאומי. לרגל החגיגות, ביקשנו מכמה ממרצי שכטר לספר לנו בנימה אישית, מהו המקום אליו הם הכי מתחברים בעיר.

  • בשולי גבעה מעל שכונת ניות בירושלים, ניצב לו בבדידות מזהירה מוזרה בית כנסת ישן, שנותר כזיכרון לשכונה חרדית ששכנה בעבר במקום בו שוכן היום מוזיאון ישראל. האם היה מן ההכרח לפנות שכונה זו כדי להקים את המוזיאון? מה עלה בגורלה של שכונה סמוכה אשר נשאה אופי ציוני יותר? ומהו סיפורו של בית הכנסת שנותר?

  • גיור, הכותל, ומחלוקות הלכתיות אחרות: האם נוכל לגשר על הפער?

    פרופ' יהודית האופטמן

    | 1 במאי 2018

    טקסים
    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    השאלה העומדת על הפרק היא: כיצד נוכל להקטין את הפער בין יהודי ישראל ליהודי ארה"ב בנושאים הלכתיים כגון גיור ותפילת נשים ברחבת הכותל. לדעת פרופ' האופטמן, הפער בין שתי אוכלוסיות אלה הולך וגדל לא מפני ששני הצדדים מפרשים את ההלכה בנושאים אלה בדרכים שונות, אלא מפני שבישראל הפוליטיקה מתערבת בדת.

  • מדינת הלאום היהודית בת 70

    איתן קופר

    | 29 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    בעוד 70 שנה תשפוט ההיסטוריה אם עמדנו באתגר בניית המדינה היהודית הליבראלית־דמוקרטית, שתמזג את יסודות הליבה של התרבות היהודית (שפה וספרות עברית, לוח השנה היהודי, משפחה וקהילה) עם הדמוקרטיה הליברלית (זכויות אדם, סובלנות וחופש מצפון, שלטון הרוב וכיבוד החוק).

  • צדק חברתי: מה בין פרשת בהר להרצל וז'בוטינסקי?

    איתן קופר

    | 29 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    מה מציעה פרשת בהר כמענה לאי שוויון חברתי כלכלי? למרות ששני ההוגים הגדולים של הציונות הפוליטית, הרצל וז'בוטינסקי, היו בעיקר בעלי השקפת עולם ליברלית והאמינו בזכויות קניין ובשוק חופשי, הם הבינו את חשיבותה של הסולידריות החברתית. לכן, שניהם שילבו בחזונם המדיני מרכיב אתי-מוסרי הנשאב מן התנ"ך – שנת היובל. במאמר לפרשת בהר, מחבר איתן קופר, מנכ"ל מכון שכטר, בין רעיון שנת היובל המובא בפרשה לבין תפיסותיהם של הרצל וז'בוטינסקי הנוגעות לצדק חברתי.

  • מזה כמה שנים מרבים להאשים את מדיניות ממשלת ישראל כלפי הזרמים הליברלים והפלסטינים ביצירת הפער בינינו לבין יהודי ארה"ב. אינני מטיל ספק בכך שיחס הממסד הדתי בישראל לזרמים הליברלים ושהסכמתה שבשתיקה של ממשלת ישראל ליחס זה הם שערורייתיים וצריכים לבייש כל ישראלי. יחס זה פוגעני ומעליב ותורם תרומה של ממש לתחושה של ניכור הולך וגובר שחשים יהודי צפון אמריקה כלפי לישראל. עם זאת, נראה לי חשוב לשקף לאחינו בגולה מה בהתנהלותם מוסיף למגמות ההתרחקות בין שתי הקהילות.

  • מונותיאיזם ומשמעותה של קריאת "שמע"

    ד”ר דוד פרנקל

    | 22 באפריל 2018

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא

    האם מאז ומתמיד הציג המקרא גישה מונותאיסטית? למרות התפיסה המקובלת הכורכת את היהדות במונותאיזם, קריאה ביקורתית במקרא מגלה לנו שפסוקים רבים בתורה אינם באמת מביעים מונותיאיזם במובנו הצר אלא מרמזים על קיום מסוים של אלוהים אחרים, הסרים למרותו של אלוהי ישראל.

  • בדברים שלהלן, רצוני להתייחס אל שאלת היחסים בין ישראל לתפוצות הגולה כמוקד לדיון על מצבו של העם היהודי בזמננו. אטען שחשיבות שאלה זו אינה באותו מקום שרוב היהודים המשמיעים את קולם בקשר אליה חושבים, כי אם במקום אחר הנסתר מעיניהם. לשם כך, נתבונן תחילה בצורה שקבלה שאלה זו בזמן האחרון על רקע פרשת ביטול 'פשרת הכותל'.

  • מכתבו של בנימין ברנזל מזמן הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 17 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    לכבוד יום העצמאות ה־70 למדינת ישראל, מספר הרב פרופ' דוד גולינקין על מכתב ששלח בנימין ברנזל ז"ל, אדם בעל היסטוריה מרתקת ושלימים עבד במכון שכטר, לקרוביו בארה"ב בימים שלאחר הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר. בסיפורו, מחזיר אותנו פרופ' גולינקין אל האווירה המיוחדת ואל ההתרגשות ששררה באותו הזמן

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ’ דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    ד”ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • שאלה מאת רב בירושלים: אני מטפל בדירה של "ראובן" בירושלים, אבל "ראובן" גר בניו יורק. הוא ביקש ממני למכור את חמצו לנוכרי, אבל פסח מסתיימת בארץ 31 שעות לפני שהיא מסתיימת בניו יורק.

  • על חומותייך ירושלים

    פרופ’ דורון בר

    | 26 במרץ 2018

    ירושלים
    ישראל
    מקרא

    המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

  • הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.

  • שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.

  • המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.

  • שאלת המונומנטליות של הבנייה הדתית בירושלים עוברת כחוט השני לאורך כל תולדות העיר. מה חשוב יותר, עלתה ההתלבטות שוב ושוב – שימושיות או הדר; פנים או חזית; צניעות או רושם חיצוני.

  • שכונות רפאים

    פרופ’ דורון בר

    | 18 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    בתחילת פרק ד בספר עזרא נזכרים "צרי יהודה ובנימין" המבקשים משבי ציון שעומדים להתחיל בבניית בית המקדש לקחת חלק במפעל זה. מנהיגי היהודים, זרובבל וישוע, מסרבים בתוקף להיענות לבקשה זו מתוך הטענה כי הזכות לבנות את בית המקדש הוקנתה להם על ידי כורש מלך פרס ושמורה אך ורק להם.

  • רבים מאיתנו מכירים את התיאור המופיע בקשת טיטוס שברומא, שם ניתן לראות את שיירת השבויים היהודיים הנושאים על כתפיהם את כלי המקדש שנשדדו בזמן שריפת בית המקדש השני, ונלקחו לרומא כשלל. היכן נמצאים כלים אלו היום והאם קיים קשר בינם לבין כלי בית המקדש הראשון שנבזזו על ידי הבבלים מאות שנים קודם לכן?

  • כביש אחד

    פרופ’ דורון בר

    | 14 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.

  • סופו של המסע

    פרופ’ דורון בר

    | 13 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    מסעם של שבי ציון מבבל לירושלים מעורר שאלות רבות: לאורך כמה אלפי קילומטרים צעדו שבי ציון? כמה זמן ארך המסע? כיצד נעשה? דומה כי קיימת שאלה משמעותית הרבה יותר הקשורה במסע ארוך זה – חשיבותו כתהליך פנימי ומשמעותי.

  • עולה רגל אמיתי

    פרופ’ דורון בר

    | 12 במרץ 2018

    ישראל
    מקרא

    האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?

  • "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי"- על רקע דברים אלה מפתיע לגלות כי במקורות חז"ל קיימת דווקא התעסקות רבה בנושא היופי בכלל, והיופי הנשי בפרט. נראה כי האנושות לא כל כך השתנתה בעניין זה במרוצת אלפיים השנים האחרונות...

  • אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של שם האלוהים בכל הספר. היעדר כל אזכור מפורש של האלוהים בהחלט אינו טיפוסי לספרות המקראית. למעשה, מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך שבו שם האלוהים אינו מופיע.

  • בית המקדש, הקורבנות ומסורת יהודית שכנגד

    ד”ר ארי אקרמן

    | 21 בפברואר 2018

    טקסים
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    אין נושא שהתורה מייחדת לו מקום ותיאורים מפורטים יותר מאשר למשכן ולהקרבת הקורבנות שהתבצעה בו. הדבר נובע מן המשמעות הדתית העמוקה שהתנ"ך מייחס לצורה זו של עבודת האלוהים ובא לידי ביטוי גם בסיפוריו על הקמת בית המקדש.

  • אפילו במרחב שחור-לבן כמו השואה יש מורכבות. באותן שנים אפלות הפולנים לא רק שלא מנעו רצח יהודים, הם הסגירו יהודים, סייעו בהשמדתם וישנם כאלה הנושאים באחריות ישירה לרצח ואף לטבח של יהודים. לצד זאת שלושה מיליוני פולנים נהרגו בין השנים 1939-1945, 6706 חסידי אומות העולם המוכרים ב"יד ושם" הם פולנים ופולין סבלה קשות מכיבושה בידי הנאצים.

  • עת לנטוע

    ד”ר גילה וכמן

    | 21 בינואר 2018

    ישראל
    מועדים מיוחדים

    אחד משירי ט"ו בשבט המוכרים והאהובים פותח במילים הבאות: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה / וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ / עֵת לִנְטֹעַ אִילָנוֹת, עֵת לִנְטֹעַ וְלִבְנוֹת". מחברי השיר, יחיאל עדאקי ומנשה רבינא, חיברו את השיר כחלק ממיזם של תיעוד שירי תימן בשנות ה-30. את מילות השיר שאבו "מן המקורות", כפי שמקובל לציין בשירונים, אבל מן הראוי לעיין במקורות עצמם ולבחון במה הם עוסקים.

  • מהי החוויה הרוחנית של אדם עם מגבלה גופנית כלשהי? למה עליה לשאוף? מה עלינו לדעת בנוגע לאדם עם מגבלה גופנית "רשמית" – נכות, מחלה כרונית, מבנה גוף שאינו תואם את התפיסה החד מימדית של איך ראוי לו לגוף האדם להיראות (השמנה, רזון, גובה)? עקרות ועוד? כיצד גם אלו שגופם לכאורה "נורמטיבי" תופסים את הגוף כחריג?

  • זכה חג החנוכה לדברים רבים ויפים: להלכות כגון הדלקת נרות, סדר הלל ו"על הנסים" ולמנהגים כגון סביבון, לביבות, ודמי חנוכה. אולם יש דבר אחד שהיינו מצפים למצוא אותו שבכל זאת חסר בחג החנוכה - קריאת מגילה בציבור.

  • כולנו מכירים את מילות השיר הפופולארי "באנו חושך לגרש": במסיבות חנוכה בגני הילדים מעמעמים את האורות, הילדים מחזיקים נרות, רוקעים ברגליהם על הרצפה לאות ניצחון ועיני ההורים מתערפלות. ברור לכולם שתפקידו של הנר בעת הזאת היא לזכור, להזכיר ואפילו לשחזר את נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים.

  • השעה כבר מאוחרת, אך אני מסרבת לוותר. עיני סוקרות את התמונות המתחלפות על המסך. האם ייתכן שלא נותרה בידינו אף תמונה של חוקר המדרש הדגול יהודה תיאודור, שהוציא את המהדורה המדעית לבראשית רבה? כבר כמה שבועות שאני מחפשת בנחישות אחר התמונה.

  • האם מותר לנשים לשמש בתור שוחטות?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 בנובמבר 2017

    נושאים אקטואליים בהלכה
    עשה לך רב

    אנו נציג את דעות המתירים, המגבילים, והאוסרים ואז נסכם את העניין ונפסוק הלכה.

  • אהבה, טרגדיה ועקידה / פרשת וירא

    איתן קופר

    | 12 באוקטובר 2017

    מקרא

    פרשת השבוע אותה קראנו בשבת, נפתחה בציווי לאברהם "לֶךְ־לְךָ". רש"י רואה במילה לְךָ כאומרת "להנאתך ולטובתך". אם אנו מקבלים את הפירוש הזה, אזי אברהם שמע קול, קם ועזב את בית נעוריו והחל במסע לעבר מקום לא נודע בצד הבטחה מעורפלת אך מרהיבה לעתיד.

  • בפרוס על העם היהודי בישראל ובתפוצות ערב יום הכיפורים, מסתופף לתפילת כל נדרי בבית הכנסת המון העם, ובתוכו גם כאלו שאינם "מתפללים קבועים" במהלך השנה. רבים מנתחים את התופעה בכלים של תהליכים חברתיים: יש המגיעים מתוך התרפקות על מסורת של הורים ויש המבקשים רק בערב זה שיח עם המסורת או מפגש עם בורא עולם.

  • "טלפונים חכמים גורמים לדיכאון ולחרדה", זועקות הכותרות אשר ודאי ראיתם. מחברים שקולים מוסיפים סימן שאלה בסוף הכותרת משום שהם יודעים כי מחקרים אשר מצביעים על קשר בין שימוש יתר בטלפון חכם לתופעות פסיכולוגיות, מבוססים על קורלציות, ולא יכולים ללמד על קשר סיבתי. בקורלציה (מִתאם), לא ניתן לדעת איזה מבין המשתנים הוא הסיבה ואיזה התוצאה.

  • כאשר כתבתי את ספרי על קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל, הקדשתי פרק לפרשיית העלאת עצמותיו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד לקבורה ברמת הנדיב. בשנת 1954 נקברו שם הוא ורעייתו עדה (אדלייד) בטקס ממלכתי מרשים.

  • מהי ההיסטוריה של מערת המכפלה?

    פרופ’ דורון בר

    | 14 ביולי 2017

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    ועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם - אונסק"ו - החליטה לפני מספר ימים, כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הינן אתרי מורשת פלסטיניים. התגובות להחלטה בארץ היו סוערות מאד. הטענה העיקרית היא שאונסק"ו התעלמה מן העבר ההיסטורי והקשר היהודי למקום.

  • ניצול שואה שנפטר בגיל 94 בערב שבועות -- חי את חייו לפי העיקרון של אהבת חינם. לפיכך, החלטתי לפרסם את הספדי עבורו בתקופת בין המצרים כדי לעודד את כולנו לעסוק באהבת חינם ואהבת חסד, הן בעונה הזאת והן במשך כל השנה כולה. יהי זכרו ברוך!

  • מחשבות בעקבות הקפאת מתווה הכותל

    הרב אבי נוביס-דויטש

    | 21 ביוני 2017

    ישראל

    ביום האחרון אני מרגיש חסר מילים, והדמיון שלי מחזיר אותי אלפיים שנה אחורה לעליית חנניה בן חזקיהו בן גרון. בימיו היו סדרה של עניינים שהיו במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל ולא הוכרעו, ואז יום אחד הצליח בית שמאי להשיג רוב. לפי התלמוד הירושלמי, הוא עשה זאת בעזרת חרבות ורמחים.

  • תגובתי הראשונה לפרשיה האחרונה של דת ומדינה לא הייתה כעס כי אם עצב. ושמא אין זה מקרה שהסבב החדש של הוויכוח על דת ומדינה החל בראש חודש תמוז, זמן קצר לפני שבעה עשר בתמוז ותקופת בין המצרים המובילה לתשעה באב. הרי "מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.

  • אין לנו הפריבילגיה להתייאש

    הרבה נטלי לסטרג'ר

    | 14 ביוני 2017

    ישראל
    נשים והיהדות

    אירועי השבוע האחרון העירו בתוכי את הסיפור הבלתי יאומן אודות יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי אל מחוץ לירושלים בארון הקבורה, נישא על ידי תלמידיו, ערב חורבן בית שני, מעשה נועז שהוציא לפועל, כאשר הבין שאין תקומה ואין תיקון למצב שנוצר בתוך ירושלים.

  • רבים מהמנהיגים שלנו ודאי יודעים, שרגש עממי יכול לעיתים לסטות מהדרך הצודקת והנכונה, מערכי היסוד של האבות המייסדים שלנו.
    עם זאת, לעתים קרובות הם נמנעים מלהתעמת עם הרגשות האלה. הם חוששים כי עימות כזה עלול לעלות להם בקולות בוחרים או לגרום להם להתפשר על הפופולריות שלהם.

  • נהוג לשיר מזמור צ"ב – "מזמור שיר ליום השבת" – לאחר קריאת התורה במנחה של שבת במחנות רמה ובקהילות קונסרבטיביות מסוימות. מהו המקור למנהג זה שאינו נמצא בסידורים אשכנזיים?

  • מעיר מקדש לעיר בירה [ובחזרה?]

    פרופ’ דורון בר

    | 21 במאי 2017

    ישראל
    מועדים מיוחדים

    נולדתי שנתיים לפני מלחמת ששת הימים, אל תוך מציאות של עיר מחולקת, עם גדרות תיל ובטון שמפרידים בין שני חלקיה. כשגדלתי ובגרתי, הייתה זו כבר ירושלים אחרת. עיר ללא גבולות, עיר מסעירה ומרתקת שמרחביה היו פתוחים לכל עבר ואפשרה לי להכירה בצורה אינטימית ובלתי אמצעית. אך כיום לא אני ולא שני אחי חיים בירושלים. מה הסיפור הקטן שלי מעיד על התהליך הכללי שעברה העיר בדורות האחרונים?

  • הזיקה להר הצופים בשנות "המובלעת" (1967-1948)

    ד”ר יאיר פז

    | 15 במאי 2017

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    המקרה של השיבה אל הר הצופים יכול להדגים ולהמחיש את תהליך בנייתו של "סמל צעיר" בעל מורשת קדומה - "מקדש חדש" - והשתרשותו בתודעה הלאומית, באופן שמעניק לו משקל מעבר לנתוניו האובייקטיביים-תכנוניים.

  • גדול פייטני ארץ ישראל הקלאסיים, ר' אלעזר בירבי קליר (חי במאה השביעית), כתב מספר פיוטים לכבוד יום מתן תורה. הקדושתאות לשבועות הן משיאי יצירתו. באחד הפיוטים לכבוד חג השבועות מביא הקליר את דברי התורה, המספרת בגוף ראשון את תולדותיה ואת תולדות העולם.

  • מאז שנת 1948 ציינה מדינת ישראל את יום עצמאותה בה' באייר במצעדים צבאיים. מדי שנה, באירוע המרכזי של החג, צעד המצעד בערים שונות ברחבי המדינה. בה' באייר תשכ"ז צעד המצעד בירושלים. חודש מאי 1967 הצטיין במתיחות מדינית וצבאית רבה אך למרות זאת התקבלה ההחלטה כי המצעד יצעד ברחובות ירושלים וימחיש את אחיזת המדינה בעיר המחולקת.

  • לעתים תכופות, מחנכים יהודיים משתמשים בדרמה ככלי חינוכי על מנת להחיות סיפור מקראי או תלמודי, או לערב ילד בצורה יותר פעילה בנושא הנידון. הרבה מן ה"סדר" גם מכוון לילדים, על מנת לקיים את מצוות "והגדת לבנך" (שמות י"ג:ח').

  • לא מכבר היינו עדים לדיון ציבורי סוער בנוגע לגיוס נשים לוחמות. "שגעו לנו את הילדות. מגייסים לנו אותן לצבא", נאם הרב יגאל לווינשטיין מהמכינה הקדם צבאית בעלי וקומם נגדו רבות ורבים.
    ערכים הם שמוטלים על כף המאזניים.

  • הייתם מוכנים לחתום על כרטיס אד"י לתרומת איברים? לתרום כליה? אונת כבד? האם יש לכם ילד, שניים, שלושה או חמישה? מי מכם היה מוכן להטיל עצמו על רימון יד כדי להציל את חבריך בצבא, או אולי חמישה זרים בקניון? האם תרוצו אל תוך בית בוער לקול שמיעת צעקותיו של ילד, גם אם אינכם מכירים את המשפחה?

  • סוד צירוף האותיות ומשמעותם בבריאת העולם מהווה רעיון קוסמולוגי חשוב. בספר הקבלה הקדום הקרוי ספר היצירה (מתוארך מאמצע המאה הראשונה עד למאה הששית לספירה) נאמר כי העולם נברא על ידי ל"ב נתיבות חכמה: עשר הספירות ועשרים ושתים אותיות האלף-בית.

  • פסח בניחוח רוחני

    | 9 במרץ 2017

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    פסח

    בחברה הישראלית אנחנו רגילים לשתי אופציות מרכזיות, ובהתאם שני היבטים מרכזיים, של חגיגת פסח. ההיבט הדתי של החג כולל את הפן ההלכתי – חמץ ומצה, ההגדה של פסח וכו'. ההיבט החילוני כולל את הטיולים האביביים בטבע, המחויבויות המשפחתיות וכו'.

  • בפברואר 2017 פירסם איקאה ישראל קטלוג חדש המיועד לציבור החרדי, המהווה 20% מלקוחותיהם בישראל. באותו קטלוג, כפי שדווח בהרבה עיתונים ב16-15 בפברואר 2017, אין נשים ובנות בכלל. לדוגמא, יש תמונה של אב הנותן ארוחת בוקר לשני בניו ותמונה אחרת של אב המעיין בכרך של התלמוד כששני בניו משחקים על הרצפה.

  • לקראת יום ט"ו בשבט בחרנו להביא מספר תיאורים "בעברית של פעם" על טקסי נטיעות בפרברי ירושלים, המשקפים את התמורות שהחג עבר ועובר, כפי שתוארו בעיתון דואר היום וביומן אישי. בסוגריים מרובעים הוספתי כמה הבהרות היסטוריות לטקסט.

  • בין אלוהים לאמא: אימהות בחברה הציונית בארץ ישראל

    פרופ’ בת-שבע מרגלית שטרן

    | 15 בפברואר 2017

    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מעגל החיים
    נשים והיהדות

    אִמָּהוּת היא ערוץ מרכזי בתהליכי בינוי אומה. צמיחת מדינות הלאום, שהקמתן היתה כרוכה בין השאר בהגדרה מחודשת של תפקידי המינים בחברה, הפכה את סוגיית האִמָּהוּת לאבן מאבני בניינה. לכן נחשבה עבודת האם הבונה את משפחתה בעלת משמעות לאומית ולא רק פרטית; והאישה למסמלת האם הפרטית ואם האומה - הציבורית.

  • האם מותר להתפיל מים בשנת בצורת? (שאלה הלכתית)

    ד”ר יאיר פז

    | 21 בינואר 2017

    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    חכמי ההלכה התמודדו עם השאלה התיאולוגית הזו, כל אחד לפי דרכו. הרמב"ן למשל סבר שאכן בעולם האידאלי "מה לרופאים בבית עושי רצון השם" (פירושו לויקרא כ"ו, כ"א), אלא שבעוונותינו יש להיעזר ברופאים. הרמב"ם (פירוש המשניות פסחים ד) תוקף בחריפות גישות פטליסטיות וממשילן בלגלוג לאדם רעב, שלא אוכל אלא ממתין לברכת ה'.

  • במאמר קצר זה נתבונן בשתי יצירות של האמנית רות קסטנבאום בן-דב העוסקות בדימוי של ירושלים סביב המושג 'זכר לחורבן'. מאז חרב המקדש השני בשנת 70 לספירה נעשו ניסיונות שונים לשמר את זכרונו ולבטא את הצער על חורבנו.

  • לאחר בדיקת עשרות ספרים נוכחנו לדעת שיש שלושה מנהגים הקשורים לעפר, עשב ואבנים בסוף טקס הקבורה ובביקורים בבית הקברות. אנו נציג את שלושתם בסדר כרונולוגי עם המקורות וההסברים שמצאנו לכל מנהג.

  • חודש כסלו וחנוכה: על ניסים ועל נשים

    הרָבָּה נטלי לסטרג'ר

    | 15 בדצמבר 2016

    חנוכה
    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל

    ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונדמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמן ואם לא, כמו בחודש כסלו.

  • מה אנחנו יכולים ללמוד מתורת האבולוציה שתגרום לנו להתנהג באופן שונה? האם אנו באמת יכולים לראות שע"י עימות עם הביולוגיה והשפעתה על ההתנהגות האנושית, אנו נהיה בני אדם מוסריים יותר? אני אומר, "כן" ובאופן נחרץ ביותר!

  • השימוש בשם האם ב"מי שברך" לחולים הוא רק קצה הקרחון. למעשה, השתמשו בו בלוחות קללה, לחשים, וקמיעות של עמים רבים בימי קדם; בלחשים וקמיעות יהודיים בארץ ישראל ובבל לאורך תקופת התלמוד ולאחריה; ובהרבה תפילות יהודיות מאוחרות המבקשות בריאות, פרנסה וכדומה.

  • החינוך הרוחני בעיניו של אברהם יהושע השל

    ד”ר ארי אקרמן

    | 9 בנובמבר 2016

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בימים אלו אנו נמצאים בפתחו של סמסטר הסתיו של שנת הלימודים תשע"ז במכון שכטר. אחד מהחידושים של התכנית האקדמית לשנה זו הוא תכנית חדשה לתואר שני העוסקת ברוחניות יהודית. היא מורכבת משלושה יסודות עיקריים: קבלה וחסידות, תופעות רוחניות עכשוויות וחינוך רוחני.

  • הדיון הציבורי על עיצוב פניה היהודיים של מדינת ישראל באמצעות מערכת החינוך הממלכתית מלווה את המרחב הציבורי הישראלי מקום המדינה. בזה אחר זה, קמו שרי חינוך מלאי כוונות טובות, וחדשות לבקרים הקימו ועדות ציבוריות וחנכו תכניות חדשות, שהבטיחו גדולות ונצורות.

  • מיום הדין לכף זכות: בין תשובה להערכה

    הרב ארי חסיד

    | 9 בספטמבר 2016

    חגי תשרי
    מחוות
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל

    לחג שחל ביומיים הראשונים של חודש תשרי יש כינויים רבים. לרוב, הוא ידוע בשם ״ראש השנה״, למרות שבמסכת ראש השנה שמשנה, הביטוי "ראש השנה" מוזכר גם בהקשר של שלושה מועדים אחרים שחלים בשנה (ראש השנה למלכים ולרגלים, ראש השנה למעשר בהמה, ראש השנה לאילן).

  • הימים הנוראים הם עונת מעבר משנה אחת לחברתה. במשך השבוע של 12.9.16 חגגו עמותות שכטר כמה ציוני דרך ומעברים. קרן תל"י חגגה 40 שנות פעילות עם כ-4,000 מורים ותומכים באמפיתיאטרון בקיסריה בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט; בית המדרש לרבנים על שם שכטר הסמיך עוד חמישה רבנים דינמיים שישרתו ברחבי המדינה; ואני התכבדתי בסעודה מטעם מכון שכטר לכבוד המעבר שלי מן התפקיד של נשיא מכון שכטר למדעי היהדות לנשיא שוחרי עמותות שכטר בע"מ. להלן נוסח ערוך של דבריי באותה סעודה.

  • בסקר האחרון של מכון פיו (Pew) על ישראל, אשר נערך מסתיו 2014 עד אביב 2015, נבחנו זהויותיהם של הישראלים. הסקר היה רחב היקף – יותר מכל סקר אחר שקדם לו מן הסוג הזה. למעלה מ-5,500 ישראלים רואיינו פנים אל פנים, מתוכם כ-3,800 יהודים וכ-1,700 לא יהודים (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים).

  • מחשבות לתשעה באב

    הרב אבי נוביס-דויטש

    | 12 ביולי 2016

    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מקרא
    תעניות

    כמעט כל שנה תוהים מדריכי מחנות הקיץ האם תשעה באב ייפול בזמן המחנה, ואם כן איזה מן תוכן נעביר לחניכים. האם נצפה מהחניכים לצום? מהמדריכים? במקרים רבים מתומצתת התכנית החינוכית לביטול הרחצה בבריכה, או בפעולה שתעסוק בסיפור קמצא ובר קמצא, ומה מקומו של תשעה באב בימינו.

  • האם מותר לבצע שיפוצים או לבנות בנין חדש מראש חודש אב ועד תשעה באב?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 6 ביולי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מועדים מיוחדים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב

    האם מותר לבצע שיפוצים או לבנות בנין חדש מראש חודש אב ועד תשעה באב? האם זה משנה אם מדובר בבית ספר, בית מדרש או בית כנסת?

  • כפי שהדגיש הרב אברהם גומבינר במאה השבע-עשרה (מגן אברהם לאורח חיים תצ"ד, ס"ק ו'): "יש הרבה טעמים" למנהג הזה. הרב זינגר, לאחר שהוא נותן שבעה הסברים למנהג, אומר (עמ' קט"ו): "עוד נאמרו ונכתבו טעמים שונים, תחפש בספרים ותמצא". הרב גודמן נותן תשעה הסברים למנהגנו (עמ' 249-248), ואילו הרב יצחק ליפיעץ משעדליץ אוסף תשעה-עשר הסברים למנהגנו!

  • עיראק-קפריסין-ישראל: על קבורתו בשלישית של מפקד האצל דוד רזיאל

    פרופ’ דורון בר

    | 27 במאי 2016

    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מחוות
    מעגל החיים

    באחד מחלקיו של בית הקברות הצבאי בירושלים עומדת מצבה בודדה ויוצאת דופן. אלו מכם שייגשו אליה יוכלו לראות כי מדובר בקברו של דוד רזיאל, מפקד האצ"ל. לא רבים יודעים, כי זהו מקום מנוחתו השלישי של דוד רזיאל, וכי קודם לכן היה קבור בבית קברות צבאי בריטי בצפון עיראק ומאוחר יותר הועברה גופתו לבית קברות יהודי בקפריסין.

  • עמדתו המפתיעה של האר"י הקדוש ביחס להילולא המעורבת סביב קבר הרשב"י במירון

    ד”ר יאיר פז

    | 15 במאי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    מועדים מיוחדים
    ספרות חז"ל

    מה היו הגורמים שמשכו את המקובלים וחסידיהם להגיע דווקא לעיר קטנה ולא ידועה, באזור הררי מרוחק בגליל העליון, ולהפוך אותה בתוך זמן קצר לעיר הגדולה והמאוכלסת ביותר בא"י? נראה לנו שברקע התקדשותה של העיר צפת עמדו שני גורמים מרחביים; האחד הוא המסורת המיסטית הגלילית, שראשיתה בתלמוד ועיקרה בספרות הזוהר והשני הוא הנוף הקונקרטי של מרחב הגליל, שכולל קברי צדיקים. שני הגורמים יצרו קטליזאטור רב-עוצמה, שהפך את עיר המחוז הקטנה למוקד רוחני וכלכלי מהחשובים ביותר בעולם היהודי דאז.

  • שתי נשים שלא רצו להיפרד מן השכינה

    ד”ר גילה וכמן

    | 12 במאי 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא
    נשים והיהדות
    שבועות

    כתבי היד העבריים העתיקים, הפזורים בין ספריות שונות בארץ ובעולם, טומנים בחובם אוצרות מפתיעים: יש ומתגלה בהם חיבור שאיננו מוכר משום מקור אחר ומעולם לא נדפס או פורסם. אחד מהם הוא המדרש המיוחד שבו נדון להלן, אודות שתי נשים שלא רצו להיפרד מהשכינה. מדרש זה מופיע בתוך אוסף כתבי יד שברשות הספרייה הלאומית הרוסית בסנט-פטרסבורג, המכונה 'אוסף פירקוביץ'.

  • להיות עולה רגל – לקראת חג הפסח תשע"ו

    פרופ’ דורון בר

    | 15 באפריל 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    פסח

    מה זה אומר להיות עולה רגל יהודי בשנת 2016 והאם אנחנו מסוגלים בימינו לחוות את חווית הביקור במקום הקדוש כפי שנחוותה בעבר? העלייה לרגל לבית המקדש בירושלים החלה עוד בשלהי ימי הבית הראשון והלכה והתעצמה במהלך הדורות. אך חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה"נ הביא לקטיעתו של מנהג העלייה לרגל לבית מקדש בשלושת הרגלים.

  • האם סיפור יציאת מצרים אכן התרחש? האם כל בני ישראל סבלו תחת יד המצרים לפני שהגיעו אל ארץ כנען? היסטוריונים רבים מטילים בכך ספק. הם מצביעים על העדר עדויות ארכיאולוגיות מוצקות. מלומדים מסורתיים יותר טוענים שהעדר ראיות אינו יכול להיחשב כהוכחה. רק טבעי הוא כי מלכי מצרים וסופריה יימנעו מלתעד את הסיפור המשפיל של מרידת בני ישראל ויציאתם את מצרים. אולם ישנה חלופה שלישית לשאלת אמיתותה ההיסטורית של יציאת מצרים.

  • בתשובה זאת אסקור את המקורות למנהג להטיף או לשפוך יין כשאומרים את עשר המכות, הסיבות שניתנו למנהג, וגלגולים שונים של המנהג-- ותוך כדי דיון גם אביא את המקור למנהג המתואר בשאלה.

  • בתקופה הנדונה כאן – טרום הקמת המדינה , עת היישוב היהודי בארץ ישראל היה תחת החסות הבריטית - העצמת האם הורגשה לא רק במרחב הביתי. נשים השתמשו בתפקידיהן הביולוגיים כערוץ להגדרה מחודשת של המרחב הציבורי, וכפי שגרדה לרנר הגדירה את תהליך זה - 'סמכותיות באמצעות האימהות'.

  • המורכבות של פורים: כיצד ניתן לשמוח בחג שתכניו מזכירים לנו איום נורא?

    ד”ר עינת רמון

    | 9 במרץ 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    מחוות
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל
    פורים

    הדברים היחידים הברורים בחג הפורים מצווים עלינו בסוף מגילת אסתר: עלינו לקרוא את המגילה, לערוך סעודה ולתת בחג זה מתנות לאביונים. המצווה 'מתנות לאביונים' אין עניינה הסדרת מערכת מנהלית של צדק חברתי. כן, העם היהודי מצוּוה לשלם מיסים ועל כך אנו מקבלים תזכורת לתשלום מחצית השקל ב'שבת שקלים' שלפני ראש חודש אדר.

  • עיבור לוח השנה העברי – על מציאת האיזון בין הירח לשמש והשותפות בין אלוהים ואדם

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 בפברואר 2016

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מועדים מיוחדים
    מעגל החיים
    ספרות חז"ל

    בשנה העברית הנוכחית יהיו שלושה עשר חודשים במקום שניים עשר. העם היהודי ברחבי העולם יוסיף השנה את החודש אדר ב' ללוח העברי, וזאת כדי לוודא שחג הפסח יחול באביב, ולא בחורף. אנחנו מכנים אותו "עברי", אבל למעשה הלוח הזה היה הלוח הנפוץ ביותר בעולם העתיק.

  • המאבק לשחרור הנשים היולדות בישראל

    ד”ר נעמי לייסנר

    | 15 בפברואר 2016

    ישראל
    מעגל החיים
    נשים והיהדות

    באופן כללי, ההיסטוריה של הלידה בישראל דומה להיסטוריה של הלידה ברוב העולם המתועש. מדובר במאבק מקצועי בין המיילדות לבין הרופאים בעוד המעבר הכללי של לידה בבית לבתי חולים נחשב לסמל לניצחונם של האחרונים במערכה. אולם בהקשר המקומי, נעזר התהליך בעזרה מיוחדת במינה מטעם בית המחוקקים: בשנת 1953, כחלק מחוק הביטוח הלאומי, נקבע שכל יולדת ישראלית חייבת להתאשפז על מנת לקבל מימון הוצאות ניהול הלידה שלה – "מענק אשפוז" – וכן "מענק לידה" לרכישת ציוד ראשוני לנולד.

  • ככל שתוחלת החיים גדלה, יותר ויותר ילדים מתמודדים עם טיפול בהורים הסובלים ממחלת האלצהיימר ומחלות דומות. האם על פי הלכה מותר להכניס הורה כזה לבית אבות?

  • חלקה הדרומי של ארץ ישראל - בקעת באר שבע, הר הנגב, הערבה וחבל אילת - לא היו מעולם חלק מהמרחב המקודש של ארץ ישראל. אזור מדברי ומרוחק זה לא היה חלק ממרחב ההתיישבות היהודי הקדום, ובתקופות היסטוריות מכוננות כמו תקופת האבות או תקופת המשנה והתלמוד הוא היה מחוץ לתחום ההתיישבות והפעילות היהודית. יוצאת דופן מבחינה זו היא באר שבע 'בירת הדרום'.

  • קריעת ים סוף בראי האמנות

    ד"ר ג'ו מילגרום, ד"ר יואל דומן

    | 11 בינואר 2016

    אמנות
    מקרא

    לאורך ההיסטוריה, קריעת הים טופלה רבות ע"י אמנים יהודים, נוצרים ומוסלמים. העניין הרב בפרשה זו בוודאי נובע מן הדרמטיות והחזותיות שלה. אך כפי שנראה בהמשך, מתוך עיון במדגם קטן, אמנים מפרשים את האירוע באופנים שונים מאד.

  • עולמו היהודי של ט"ו בשבט

    הרב אבי נוביס דויטש

    | 9 בינואר 2016

    טקסים
    מועדים מיוחדים
    מקרא

    ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות – היום בערב נציין את ט"ו בשבט, ולמרות שמו האחד - תכנים שונים הפכו חלק מן החג הזה, כאשר בשנים האחרונות משמש ט"ו בשבט בעיקר כ"יום כדור הארץ" היהודי.

  • מהו הכינוי הנכון להוריו של גר?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 בדצמבר 2015

    טקסים
    מעגל החיים
    עשה לך רב

    אני עורך חופה וקידושין לזוג צעיר בקרוב. תוך כדי הכנת הכתובה, נודע לי שאביו של החתן הוא יהודי מלידה, אבל החתן התגייר בגיל ארבע יחד עם אמו. החתן רוצה לכתוב בכתובה את שמו "פלוני בן השמות של שני הוריו" מכיוון שכולם יהודים עכשיו, אבל אביו רוצה לכתוב בכתובה "פלוני בן אברהם ושרה" מכיוון שכך נקרא בנו בשעת הגיור. מהי ההלכה בנידון?

  • הציונות כתנועה לאיחוד העם היהודי

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בנובמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חנוכה
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בחנוכה תרנ"ח, 1897, סמוך למועד הקונגרס הציוני הראשון כתב בנימין זאב הרצל את מאמרו "המנורה" בו הוא מדמה עצמו לשמש המדליק ומעורר את העם היהודי על קבוצותיו השונות. מחקרים אחרונים עליו ועל משפחתו חושפים את הקשר בין היהדות והציונות שעמד ביסוד הגותו הציונית.

  • חשיפת קולות נשים בגניזת קהיר

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 12 בנובמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא
    נשים והיהדות

    עבודתו המונומנטלית "חברה ים תיכונית" הקדיש ש"ד גויטיין פרק שלם בכרך השלישי ל"עולמן של נשים". בזמנו היה זה צעד יוצא דופן מצדו של היסטוריון יהודי באשר הוא, וגויטיין אכן היה חוקר יוצא דופן. הוא חקר וניתח מספר עצום של תעודות שנתגלו בגניזת קהיר על ידי שניאור זלמן שכטר בשלהי המאה התשע-עשרה, והבין שהמידע שעולה מהן על אודות החברה בימי הביניים מערער את כל הנחות היסוד המקובלות בנוגע לחיי היהודים בתקופה זו.

  • בדצמבר 2013 נתן פרופ' ארנולד אייזן, נגיד בית המדרש לרבנים (JTS) בניו יורק, הרצאה בירושלים תחת הכותרת "לנחיצותו של שביל זהב דתי בימינו" עם תגובות מאת ד"ר טובה הרטמן וממני. אני מפרסם כאן מחדש את נאומי לכבוד מאה שנה למותו של פרופ' ש"ז שכטר. אני ציטטתי ממנו כמה וכמה פעמים במאמר זה והוא מודל לחיקוי ל"דרך האמצע" המאפיינת את מכון שכטר במשך למעלה משלושים שנה. יהי זכרו ברוך!

  • לאחר לימוד ועיון הגעתי למסקנה שהמנהג הזה התפתח בצורות שונות ובעצם מדובר בשלושה מנהגים: אבוקות ונרות של שעווה בלבד; תערובת של דגלים ונרות; ודגלים בלבד.
    רוב המקורות המובאים להלן מופיעים באופן מפוזר בספרו הקלאסי של אברהם יערי, "תולדות חג שמחת תורה", אבל אני סידרתי את החומר מחדש, הוספתי מקורות, וגם ניסיתי להסביר את התפתחות המנהגים.

  • מה בין ערב יום כיפור לדחיינות?

    אבי נוביס דויטש

    | 21 בספטמבר 2015

    חגי תשרי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    ספרות חז"ל

    ערב יום כיפור, הרגע שלפני הסערה. זוהי נקודת זמן של חול שכולה קודש. זהו רגע שבו אימת יום הדין מתקרבת והולכת: הדקה ה-90, ההזדמנות האחרונה. יום הכיפורים עצמו הוא זמן כפרה, אך מה תפקידו של ערב יום כיפור – היום שלפניו?

  • כפרות - אמונה עממית או מנהג הגויים

    ד"ר יואל רפל

    | 15 בספטמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    טקסים
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    המהלך בימים אלה ברחובות הערים בני -ברק, ביתר-עילית, קרית-ספר או השכונות החרדיות המרובות של ירושלים, עשוי להיתקל במראה השכיח של מאות כלובים, הפזורים על המדרכות ובצידי הכבישים, ובהם תרנגולים ותרנגולות המותירים זוהמה וריח רע והמחכים ל'חוטאים' המבקשים לכפר על חטאיהם.

  • חג הסוכות: ירושלים כמרכז העולם

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 בספטמבר 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    טקסים

    אחת התופעות המוזרות ביותר הקשורה בעבודת ה' במקדש בימי הבית השני היא ניסוך המים בחג הסוכות. התורה מכתיבה לנו מערכת נוקשה ומפורטת של קרבנות, וביניהם הקטרת קטורת, הקרבת בהמות, מנחות דגן בצורות שונות – לרוב בתוספת שמן זית ולבונה – ונסכי יין על גבי המזבח.

  • יום הדין או בריאת העולם?

    ד"ר יואל רפל

    | 12 בספטמבר 2015

    חגי תשרי
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא
    ספרות חז"ל

    הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם
    הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים
    אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים
    אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
    וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת עד שֶׁתְּחָנֵּנוּ
    וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ אָיוֹם קָדוֹשׁ

  • שאלה מאת הרב רחל שוורץ בשם ילד ב"תלמוד תורה" בארה"ב: למה לובשים קיטל בימים הנוראים? מתי התחילו להלביש את ספרי התורה בלבן בימים הנוראים ומה הוביל לשינוי זה?

  • צום השואה: מדוע צמים בתשעה באב, וכיצד מעניקים לצום דתי משמעות אקטואלית

    יואל רפל

    | 12 ביולי 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא
    ספרות חז"ל
    תעניות

    תשעה באב כיום מיוחד בלוח השנה היהודי סובל מחיסרון משמעותי. הוא יחול תמיד בחופשת הקיץ, כאשר אין לימודים בבתי הספר, ועל כן לימוד תכני היום אינו נכלל בתכנית הלימודים, וגם אם לומדים על כך, מי חושב על הסיבות לצום כאשר החופש הגדול בעיצומו.

  • האם חייבים לצום בתשעה באב ובשאר הצומות שנקבעו כזכר לחורבן?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 8 ביולי 2015

    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב
    תעניות

    כדי להשיב על שאלה זו חייבים לעיין בשלושה היבטים של תשעה באב: בהיבט ההיסטורי, בהיבט ההלכתי, ובהיבט הרעיוני.

  • האם יהודים חכמים יותר באמת?

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 6 ביולי 2015

    דת ומדע
    היסטוריה של עם ישראל
    מעגל החיים

    שנם ויכוחים גדולים מתי הוא התחיל, אך הרוב מסכים כי עידן האנתרופוקן (התקופה הגיאולוגית האחרונה המאופיינת בהשפעת הפעילות האנושית על האקלים והסביבה) נמצא במלוא תנופתו. העידן הגיאולוגי שנטבע מחדש מאופיין על ידי ההשפעה הגלובלית של בני האדם על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ ואף על האבולוציה עצמה.

  • מדוע יש לבטל את צום י"ז בתמוז

    יואל רפל

    | 12 ביוני 2015

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא
    תעניות

    הצום שנקבע ליום זה על ידי חז"ל ומקוים על ידי עשרות אלפים ואולי מאות אלפי יהודים מאמינים מציין את הבקעת חומת העיר, כשם שצום עשרה בטבת נקבע לציון תחילת המצור של נבוכדנצאר על ירושלים. היש הצדקה לצום בימים שבהם ירושלים מאוחדת וכולה תחת שלטון יהודי? האם לא הגיעה העת לשנות סדרים והלכות בשם המציאות החדשה, המבטלת את הסיבה המקורית לצום?

  • מהם המקורות לנתינת מעשר כספים לצדקה? האם חייבים לתת את כל כספי המעשר לעניים או האם מותר להשתמש בהם לטובת חינוך יהודי, לקניית תשמישי קדושה לבית הכנסת או למצוות אחרות?

  • בחודשיים האחרונים היינו עדים לשלושה מעשים של חוסר פלורליזם וסובלנות במדינת ישראל, שרובם נעשו על ידי רבנים אורתודוקסים. הם כנראה סבורים שיש רק דרך אחת להיות יהודי ושאלה שסוטים מן הדרך אינם רבנים ויש להדירם. מכיוון שחוסר פלורליזם וסובלנות זה משותף לרבנים אלה מרקעים שונים, אולי הם משקפים קונצנזוס של המסורת היהודית נגד הערכים האלה. האם זה נכון?

  • לפי חז"ל חג השבועות חל בתאריך ספציפי, כמו שאר מועדי ישראל: הוא נחגג מדי שנה בשנה בו' בסיון. אך מבט חטוף בלוח המועדים בויקרא פרק כג מגלה ששבועות שונה משאר המועדים שעליהם נצטווינו בפרק ההוא – פסח וחג המצות, ראש השנה, יום הכפורים וסוכות:

  • למנהג הנ"ל יש היסטוריה ארוכה ומפותלת. התשובה הבאה מבוססת על כתביהם של פרופ' יוסף תבורי והרב מנחם כשר (ראו בביבליוגרפיה), אולם אין בית מדרש ללא חידוש ולכן הוספתי כאן נופך משלי.

  • מתקופת התלמוד ועד ימינו אנו קיימת מחלוקת בעם היהודי: יש אומרים שהעלייה לארץ ויישובה היא מצווה, יש אומרים שאלו הם מעשים רצויים אבל אינם בגדר מצווה, ויש אומרים שאסור לעלות ארצה. מה אומרת ההלכה על מחלוקת זו?

  • "כגלגל מסתובב" - שותפות, ברכה וממון בחג הפסח

    רבה לירון לוי

    | 21 במרץ 2015

    טקסים
    פסח

    בפתיחת חלק "המגיד" היה סבי, עורך הסדר, נעמד על רגליו מחזיק בידיו את קערת הסדר המלאה בכל טוב ומתחיל לסובב אותה מעל ראשי הנשים והגברים, הילדות והילדים המסובים לשולחן כאות וסמל לברכה, שפע והצלחה, בעוד המסובים שרים יחד בהתלהבות גדולה את המילים "הם לחמא עניא...כל דיכפין ייתי ויכול...לשנה הבאה בני חורין". מהו הקשר בין סיבוב הקערה מעל ראשי המשתתפים לבין המילים "הא לחמא עניא.."?

  • האם מותר לנשים לקרוא מגילת אסתר בציבור בחג הפורים?

  • "עד דלא ידע": השיבה לאחד

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 בפברואר 2015

    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל
    פורים

    צוות סעודת פורים כוללת חיוב להשתכר מיין או משקאות חריפים אחרים "עד דלא ידע" בין טוב לרע: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". פוסקי ההלכה חלוקים בשאלה אם יש להבין את ההלכה הזאת באופן מילולי, ואם יש כאן חיוב של ממש, או אפילו אם מומלץ בכלל לנהוג לפי אמירה זו.

  • ט"ו בשבט, בין הלכה למציאות ובין עץ לאדם

    ד”ר יאיר פז

    | 19 בינואר 2015

    חינוך יהודי
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    גם אנו כמו העצים, לא יודעים מה טמון "מתחת לפני הקרקע" אך גם בנו, כמו בבית שמאי ובית הלל, יש כאלה המסוגלים להבחין בפוטנציאל כבר מהנצנוץ הזעיר הראשון ויש שצריכים "סימנים של ממש" כדי להיות רגועים. בכך אנו רואים שוב את הדמיון בין אדם לעץ - "כי האדם עץ השדה".

  • במאמר זה ברצוני להציע נקודת מבט חדשה אשר עשויה ליישב את הפרדוקס וזה עיקרה: בין ההזנחה של הניצולים לבין הפיכתם לסמל אין סתירה אלא דווקא יש הלימה ועקיבות. יתרה מכך, עלינו לשקול את האפשרות כי להאדרתם של הניצולים ולהפיכתם בידי החברה הישראלית לסמלים חיים - תפקיד בהזנחתם.

  • האם לצדק יש מין?

    פרופ’ בת-שבע מרגלית שטרן

    | 15 בדצמבר 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    נשים והיהדות

    עם התחדשות תקומתנו המדינית נשואות עינינו למוסד המחוקק, לכנסת. בתביעה למצוא דרך חוקית כדי לשים קץ לעוול הקיים זה דורי דורות לגבי האשה העברית[...] ושלא להפלותה מבחינה משפטית ומבחינת נוהג החיים.

  • מלחמת תרבויות: ניתוח אבולוציוני

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 21 בנובמבר 2014

    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    מה שמתפתחת לנגד עינינו אינה סתם מלחמה בין מי שיכול לזרוק יותר כסף לקידום ערכיו, אלא תהליך אבולוציוני הרבה יותר מורכב, שראוי לנתח אותו. להלן אנסה להציג הקשר כזה, המבוסס על עקרונות אבולוציוניים, שעשוי להסביר את התופעה החדשה הזו בעולם המערבי.

  • כפרות בזמן הזה?

    הרב דיאנה וילה

    | 21 באוקטובר 2014

    חגי תשרי
    טקסים
    ספרות חז"ל

    בבואנו לדון במנהג הכפרות בערב יום הכיפורים, שבו נהוג לסובב תרנגול/ת לבן/ה מעל לראש בזמן שאומרים "זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום", עלינו לקחת בחשבון שמדובר במנהג עתיק, שבאמצעותו מעבירים בצורה סמלית את החטאים לתרנגול/ת לפני יום הכיפורים.

  • יש הסבורים כי התרבות היהודית בעת העתיקה הייתה בעיקרה תרבות מילולית וטקסטואלית, אשר התבססה על הספר הכתוב ומסורות שבעל פה. חקר האמנות היהודית חושף בפנינו ממד תרבותי נוסף של יהודי העת העתיקה, הממד החזותי. לצד העיסוק במקרא, מדרש והלכה ביטאו היהודים בעת העתיקה את אמונותיהם ודעותיהם גם באמצעות היצירה האמנותית.

  • הקהילתיות המדבקת: למה חשוב לחגוג את החגים במסגרת קהילתית

    ד"ר תומר פרסיקו

    | 19 באוגוסט 2014

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    לפני מספר שנים חגגתי את ראש השנה באומן. הגעתי מתוך סקרנות ורצון להבין את התופעה, אולם כשהתחלתי להסתובב בעיירה בין אלפי גברים יהודים העוסקים בתפילה קרה לי משהו: הפכתי להיות אחד מהם.

  • לוויה שהיא שיעור בתורת חיים

    ד”ר עינת רמון

    | 15 ביולי 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מעגל החיים

    קהל עצום בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. שמש של תמוז קופחת על הראשים. עיר של צעירים שנתנו את נפשם על קיומנו בארץ. ומתכנסים: צעירים וזקנים, חיילים ואזרחים, יהודים בני כל ה"מגזרים" בשפת התקשורת - חרדים וחילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים, קונסרבטיבים ורפורמים. ואני בליבי תוהה מי "גזר" אותנו למגזר ומעדיפה את השפה המסורתית יותר, המגדירה אותנו כשבטים.

  • קבלת עשרת הדיברות בהר סיני

    מאת: ד"ר ג'ו מילגרום וד"ר יואל דומן

    | 21 ביוני 2014

    אמנות
    ישראל
    שבועות

    מעמד מתן התורה בהר סיני הוא אירוע מרכזי ומכונן בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מתואר בשישה מקומות שונים בתורה. כל תיאור הוא חלק מתצרף גדול יותר, שגם כאשר כל חלקיו מחוברים יחדיו, עדיין אין הם מתגבשים לכלל תמונה אחידה. אפשר שעצם טבעו של האירוע הוא הסיבה לריבוי נקודות המבט, וכשם שרבות ההשקפות בטקסט רבות עוד יותר ההשקפות במבע האמנותי.

  • הרהורים "על הזיכרון" והנחלתו לדורות הבאים

    פרופ’ שמואל גליק

    | 15 במאי 2014

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל

    הימים שבין פסח ליום העצמאות מעלים בי כל שנה מחדש הרהורים על תכלית הזיכרון האישי, המשפחתי והלאומי. כעשרים וארבע שנים חלפו מאז נפילתו של בני אוריאל יצחק (אוֹרי) ז"ל, קצין חי"ר בצה"ל, ואני תוהה מה מכל הסיפור המשפחתי שהוא אבטיפוס לנרטיב היהודי-ישראלי של דורנו ייזכר במשפחתי בדורות הבאים? מה מהסיפור ההרואי של דור "השואה והתקומה", יישמר בזיכרון הקולקטיבי בדורות הבאים?

  • יש תיאוריה מפורסמת הטוענת שמאחורי הסיפור המקראי של יציאת מצרים עומדת מרידת עבדים1. תיאוריה זו, המתבססת על מקורות היסטוריים, מעלה את ההשערה שיש קשר בין תנועות האוכלוסין העצומות שהתחוללו במזרח הים התיכון באלף השני לפני הספירה לבין יציאת בני ישראל ממצרים. אך האם יכולים אנו למצוא גם בתורה תמיכה להשערה שיציאת מצרים הייתה מרד עממי?

  • אמונה במשבר: רבנים במשבר רוחני

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 19 במרץ 2014

    חינוך יהודי
    ישראל
    מעגל החיים

    במסגרת מחקר שאני עורך בשנה האחרונה, ראיינתי עד כה אחד עשר רבנים מרחבי העולם שלכולם סיפור אישי מדהים, כאשר מכנה משותף אחד לכולם: הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על המשבר הרוחני שחוו הייתה עמי. כולם כהגדרתם חיים "בארון", כי אם סודם יתגלה, הם עלולים להפסיד הכל.

  • הצעה לפתרון מערכתי לבעיית העגונות

    הרב דיאנה וילה

    | 15 בפברואר 2014

    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    המציאות בה נשים רבות שרוצות להתגרש נתקלות בסרבנות מצד הבעל ולעיתים אף מחכות שנים רבות לגט, היא בלתי נסלחת. המצב נובע מכך שבתי הדין הרבניים עדיין אינם מוכנים להשתמש בכל הכלים שברשותם בכדי לשחרר אותן מעגינותן.

  • בשנת 1989, בעת שעסקתי במחקר על תולדות משפחה ספרדית מיוחסת בשם דה-בוטון, שחיה בתחומי השולטנות העות'מאנית, כתבתי לכל הקהילות הספרדיות בתפוצה בחיפוש אחר צאצאי המשפחה. באחת התשובות לפניותיי קיבלתי מכתב בן שני עמודים כתוב בצרפתית מאישה המתגוררת במונטריאול בשם בואינה צרפתי גרפינקל. היא הזכירה מספר אנשים בני משפחת דה-בוטון, למשל, מנצח תזמורת ואחרים שנשלחו לאושוויץ והושמדו שם. בעת שהותי בארצות הברית החלטתי לבקר את האישה המיוחדת הזו ולהקליט אותה.

  • מיוחד: ליום הכיפורים

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 15 בדצמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    תעניות

    חגי ישראל מעורבים זה בזה כזכר למעשה בראשית, כאירוע קוסמי שכונן חיים ביקום כולו, וזכר ליציאת מצרים, אירוע בעל משמעות לאומית פרטיקולארית לעם היהודי. ובכל זאת, ניתן לומר, ראש השנה ויום הכיפורים מייצגים יותר את הצד הקוסמי של ההווי היהודי המסורתי, בעוד שחג הפסח, חג השבועות ובמידת-מה חג הסוכות, מייצגים יותר את הצד הלאומי-פרטיקולרי.

  • 'שער ציון' – בין ציון וציונות ובין ירושלים, יפו ותל-אביב

    ד"ר מיכל אורן

    | 15 בדצמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    צמד המילים ציון-ציונות מייצג את החיבור הנשאף בין העם היהודי בעבר ובהווה וזיקתו לארץ-ישראל (בשמה הפיוטי – ציון) לבין העתיד הלאומי-מודרני שהבטיח הרעיון הציוני. חיבור זה נתקבע עוד בשלב התפתחות החשיבה הלאומית בימי חיבת-ציון (ספרות, שירה ופובליציסטיקה) אך קיבל משנה תוקף עם צמיחת הרעיון הציוני שהמיר את הזיקה ל"ארץ הקודש" (ציון) והשאיפה לחונן את עפרה, בייסוד מדינת-לאום מודרנית ריבונית (ציונות).

  • שיעור שאנו יכולים ללמוד מרצח רבין

    הרב שלמה טוקר

    | 15 בנובמבר 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל

    בשנת 1995 בוצע פשע נתעב. זו עובדה ואין זה משנה מהי עמדתך הפוליטית, משנה מהי עמדתך האתית והמוסרית. במטרה להשתיק קול שפגע ברגשותיו של חלק מהציבור, נעשה שימוש באלימות שאינה מקובלת ואינה קבילה. ועל כן ראוי להקדיש יום בו אנחנו מצהירים באופן ברור לכולם ולעצמנו, שדבר כזה אינו יכול לקרות יותר.

  • עקידת יצחק: אמונה ומחאה

    ד"ר ג'ו מילגרום וד"ר יואל דומן

    | 13 בנובמבר 2013

    אמנות
    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא

    בשחר ההיסטוריה היהודית, מצווה אל מסתורי, ללא כל הסבר, על חביבו, אברהם אבינו, להקריב את בנו האהוב לעולה. מבלי לשאול שאלות, מזדרז הזקן למלא אחר המשימה. בנו, במודע או שלא במודע, משתתף בהכנות להקרבה. בסופו של דבר, האל משנה את דעתו, אך האב והבן אינם שבים הביתה יחדיו.

  • ששון ושמחה בתשעה באב וביום העצמאות

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 15 ביולי 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    מחוות
    נושאים אקטואליים בהלכה
    תעניות

    כציוני וכיהודי דתי, אני רואה בחידוש הריבונות של עם ישראל בארצו בשנת תש"ח ובהחלת ריבונות זו על ירושלים העתיקה והר הבית בשנת תשכ"ז מעשי ה'. למעשה, בעוד שרוב הציונים הדתיים מאמינים שהקמת מדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו", בי מקוננת התחושה שהקמת המדינה היא גאולתנו בשלמותה – זו שצפו נביאנו וזו שלה התחננו במשך אלפיים שנה.

  • האחר הזה הוא אני?

    אווה הלחמי

    | 19 ביוני 2013

    חינוך יהודי
    ישראל

    עצם קיומם של מפגשי נוער יהודים וערבים מעורר לעיתים קרובות דיון אידיאולוגי סוער באשר לקונפליקט הישראלי–פלסטיני במזרח התיכון ובאשר לפתרונותיו.

  • מליבה של אירופה למזרח הרחוק – הפליטים היהודים מגרמניה בשנחאי

    פרופ' גיא מירון

    | 15 באפריל 2013

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל

    פוגרום "ליל הבדולח" בגרמניה, שיאו של המהלך האנטי-יהודי הרדיקלי של המשטר הנאצי בשנת 1938, היה נקודת מפנה בתנאי הקיום של היהודים בגרמניה. מיד לאחר הפוגרום נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז כ- 30,000 גברים יהודים ששוחררו רק על סמך הצגת ויזה לחו"ל. המשטר הנאצי עבר, הלכה למעשה, מהפעלת מדיניות של בידוד היהודים מהחברה והכלכלה הגרמנית למדיניות של ניתוקם המוחלט מהחברה והכלכלה במטרה לאלצם להגר.

  • מ'מעמד הר סיני' ל'מעמד רות ונעמי'

    הרבה חגית דותן

    | 14 באפריל 2013

    חינוך יהודי
    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה
    שבועות

    'מעמד הר סיני' הוא מעמד של עם שלם. הוא אינו פועל על היחיד פעולה מהותית. 'מעמד רות ונעמי' הוא מעמד של אחת מול אחת מעמד אישי פנימי, שמשנה תודעה. המסע שאנו נתבעים אליו כל שנה מחדש, הוא מסע אישי פנימי, שלא ניתן להשיגו כעם, אלא כפרטים והפרטים יצטרפו לקהילות והקהילות יהיו לעם.

  • רוב היהודים במדינת ישראל מאוד מעוניינים שילדיהם ידעו, יכבדו, יאהבו וירצו לדעת ולהבין את היהדות. אנו הבנו את העניין החיוני הזה לפני 28 שנים ואנו מקיימים את משאלת ליבה: אנו מלמדים 45,000 יהודים, מנער ועד זקן.

  • דבר תורה לערב פסח

    הרבה מיכל שוורץ

    | 21 במרץ 2013

    טקסים
    פסח

    סדר הפסח המוכר לנו הוא מנהג חדש בישראל. לאורך הדורות שינה הסדר צורתו מספר פעמים. שורשיו בסיפור יציאת מצרים. רובו מימי השלטון הרומי. חכמינו זכרם לברכה נהגו לפתוח ארוחה בירקות ומטבלים. חשוב להקפיד על עיקר סדר הפסח, שהוא מאבני הבניין המובהקים ביותר של עם ישראל. אפשר גם קצת לשנות.

  • ממכת הדגה למכת הדם

    ד”ר דוד פרנקל

    | 19 במרץ 2013

    חינוך יהודי
    פסח

    הכול יודעים שהראשונה מבין עשרת המכות שהוכו בהן המצרים הייתה מכת הדם. הסיפור המובא בספר שמות פרק ז:יד-כה מבטא זאת בבירור, וכך גם אזכורי מכות מצרים שבתהילים. אולם למרות זאת, יש ראיות מוצנעות אך משכנעות המעידות על כך שבצורתו המוקדמת ביותר של הסיפור מי היאור לא הפכו לדם.

  • הקיום היהודי המודרני מוליד את הצורך בחיפוש אחר מודלים חדשים, הבאים להצדיק את המחויבות הכפולה למסורת ולמודרנה. מכאן נובעת החשיבות המכרעת בהתבוננות בדוגמאות חיות המדגימות התמודדות עם המודרנה והפוסט-מודרנה, על ידי שמירה על איזון בין מחויבות תורנית- מחד, לבין פתיחות לאתגרים חדשים- מאידך.

  • על תנועת המוסר בעולם התורה הליטאי על פי תפיסתו של ר' ישראל סלנטר זצ"ל

    אליקים רובינשטיין

    | 19 בינואר 2013

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה

    באמצע המאה הי"ט קמה בליטא תנועה תורנית, שנודעה לימים בשם "תנועת המוסר", אשר הטעימה כחובת האדם התנהגות מוסרית שביסודה תיקון המידות. מייסדה ודמות מרכזית בה היה ר' ישראל סלנטר זצ"ל (1883-1810)

  • תפיסת חז"ל שלפיה שני יצרים – יצר הטוב ויצר הרע – נאבקים על שליטה בלבו של כל אדם ואדם – מוזכרת לראשונה ומוכרת היטב ממדרש תנאים לדברים ו:ה, הפסוק השני בקריאת שמע, שנפתח: "ואהבת את ה' א-להיך בכל לבבך...".

  • מר חשון ה"מתוק"

    הרב אלישע וולפין

    | 21 באוקטובר 2012

    חגי תשרי
    טקסים

    חגים. לא נעים לי לומר זאת, אבל כרב קהילה אני אוהב את מר חשון המתוק! החוויה שחווה רב קהילה באסרו חג, בכ"ג בתשרי, היא חוויה משכרת. לקום מוקדם ב"בוקר שאחרי", להתעורר לשגרה המבורכת, לחולין המנחם, להניח שוב תפילין, לקחת את הילד לגן, ולדעת שכך זה הולך להימשך עד לכ"ה בכסלו! חודשיים ויומיים!

  • הציונות כתנועה של קירבה והתקרבות ליהדות

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בספטמבר 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    זמנים אלו בהם תודעת הפילוג בקרב עם ישראל מנשבת מעל כלי התקשורת (פחות מכך בשוק או ברחוב) משיב אותנו הזכרון ההיסטורי אל ימיה הראשונים של הציונות. סוללי דרכה של הציונות החילונית ראו בה מסגרת מקרבת, מאחדת ויוצרת שפה משותפת לכלל עם ישראל, על זרמיו ועדותיו השונות.

  • נשים יהודיות בחברה הים-תיכונית

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 ביולי 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    אוסף הגניזה שהתגלה בקהיר פתח בפנינו אשנב למה ששלמה דב גויטיין הגדיר היטב בכרך השלישי של חיבורו חברה ים-תיכונית כ"עולמן של הנשים". אם עד לגילוי הגניזה ידענו אך מעט מאוד על העולם היהודי בתחומי הים התיכון בימי הביניים, הרי שעל חיי הנשים היהודיות ידענו עוד פחות. גויטיין היה למעשה הראשון שהצביע על שפע החומר המצוי באוסף הענק של קטעי הגניזה המתייחס לנשים, וארג מתוכם תמונה של עולמן.

  • אבולוציה ויהדות

    ד”ר פול שרל-פוקס

    | 21 ביוני 2012

    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בחודש נובמבר האחרון אירח מכון שכטר ללימודי יהדות, בשיתוף עם קרן בינה יצרית, מאוסטין, טקסס, כנס יחיד במינו. נושא הכנס היה יהדות בפרספקטיבה אבולוציונית. יש כאלה שיראו בדיאלוג בין יהדות לתיאוריה אבולוציונית כמעשה שעטנז. אך לרובם של כמעט 150 משתתפי הכנס נגעו ההרצאות שהושמעו ברמה אינטואיטיבית ביותר.

  • התגובה המיידית של עם ישראל להתגלות במעמד הר סיני צפויה ומפתיעה כאחת: בני ישראל מביעים תחושת פחד מובנת נוכח עוצמתו המפחידה של האלוהים מכאן, ומסרבים לשמוע את הקול האלוהי, מכאן. דבר זה מעלה שאלות אחדות על מה בדיוק חווה העם בסיני.

  • מנהג מקובל במקומותינו לקרוא את מגילת שיר השירים בפסח. יש הנוהגים לקרוא אותה בלילה, לאחר סיום ההגדה, ויש הנוהגים לקרוא אותה בבית הכנסת בשבת חול המועד. האוירה האביבית של הפריחה והלבלוב המתוארת בשיר השירים, קושרת באופן טבעי בין המגילה לבין חג הפסח. עיון במקורות חז"ל יכול ללמדנו כי הקשר בין שיר השירים לבין סיפור יציאת מצרים וקריעת ים סוף הוא קדום ועמוק הרבה יותר.

  • על פורים ויום הכיפורים

    הרב אלישע וולפין

    | 19 במרץ 2012

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    פורים

    המשותף לפורים ויום הכיפורים הוא כמובן המילה "פורים" המופיעה בשניהם. המורשת היהודית כלה מושתתת על מילים. עם ישראל כרת ברית מילה עם הקב"ה וחז"ל פסקו הלכה על פי משחקי מילים וצירופי מילים.

  • בין ארץ למדינה: שלמות הארץ בדרכם של טבנקין והקבוץ המאוחד

    יעקב צור

    | 18 בפברואר 2012

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    לפני שלושה חודשים הגשתי לשיפוט את עבודתי לתואר שלישי במסגרת לימודי באוניברסיטת חיפה. המחקר בוחן את מקורותיו הרעיוניים של ערך 'שלמות הארץ' בהשקפת העולם של יצחק טבנקין והקבוץ המאוחד ואת השפעתו על המאבקים המדיניים והפוליטיים בימי הישוב ובתקופת המדינה עד למלחמת יום הכיפורים ב-1973.

  • מדרש במו ידך

    ד”ר יוכבד מילגרום

    | 14 בינואר 2012

    חינוך יהודי
    מקרא

    הזרע שהפך להיות "מדרש במו ידך" במשך 25 השנים האחרונות נבט מהֶבזק של תובנה בכיתה בית ספר יסודי בריצ'מונד וירג'יניה בשנת 1963. בתי הייתה בכיתה ו' והתלהבה מאד משיעורי ההיסטוריה של העת העתיקה. חשתי שעלי לראות כיצד מלמדת המורה את השיעור שעורר תאוות לימוד כזו בילדה בת 11.המורה לימדה היסטוריה בשילוב עם אמנות חזותית וארכיאולוגיה של התקופה. מדוע לא ללמד תנ"ך באותה דרך!? שאלתי את עצמי ברגע של השראה פרועה.

  • כוחה הגדול של תנועה לאומית, ציונית כאחרת, בא לה מהלגיטימציה החברתית שרכשה. לא במעט בזכות הישענותה על העבר. הציונות בחרה יסודות שהיו מוכרים ומקובלים על ציבור תומכיה, ויכלו להזדהות עמם. על היסודות הנבחרים היה לבטא יחס של כבוד מצד "העולם"; ולייצג את התנועה הציונית ומנהיגיה.

  • "קול באשה ערווה" – האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים?

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 15 בדצמבר 2011

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות
    ספרות חז"ל
    עשה לך רב

    כידוע, בחודש ספטמבר תשעה חיילים יצאו מטקס צבאי בבה"ד אחד כשחיילת התחילה לשיר סולו בטענה שאסור להם להקשיב לשירת נשים וארבעה מהם אף סולקו מקורס הקצינים. מאז, רבנים שונים תמכו או התנגדו למעשיהם. האם באמת אסור לגברים להקשיב לשירת נשים? האם יש הצדקה הלכתית לחיילים שעזבו את האולם?

  • הגטאות - תופעה רבת פנים

    פרופ' גיא מירון

    | 18 בנובמבר 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    רבים מהעוסקים בשואה – הן בתחום החינוך ובכלל זה בהוראה האקדמיתוהן בתחום המחקר והתיעוד – מצויים בפרטים ביחס למה שהתרחש באיזורים מסוימים באירופה בתקופת השואה. הידע הציבורי הרחב מתמקד בעיקר במקומות המרכזיים בפולין – בראש ובראשונה ורשה – מה שמועצם עוד יותר בעקבות הסיורים לאזורים אלו בפולין בעשורים האחרונים. קשה הרבה יותר להגיע להיכרות שיטתית ומפורטת עם התופעות כפי שהתרחשו בשטח בכל האזורים. האנציקלופדיה של הגטאות באה לתת מענה מסוים לחלק מהבעיה הזו.

  • אסרו חג - איסור לחג באכילה ושתייה

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 באוקטובר 2011

    חגי תשרי
    ישראל
    תעניות

    לקראת סוף מזמורי ההלל אנחנו נתקלים בפסוק קשה, העוסק כנראה בחגים בכלל או בחג הסוכות, "החג" בה"א הידיעה: "אל ה' ויאר לנו, אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח" (מזמור קיח:כז). "לאסור" פירושו לקשור, ו"עבותים" בלשון המקרא פירושו חבלים או ענפים הדומים לחבלים.

  • אם נעצור רגע ונגלגל את זכרונוננו, אם ננסה לשאול את עצמנו: מה בסיפור החיים האישי של כל אחד מאתנו עיצב את הזהות שלנו כיהודים, מה עודד אותנו להמשיך דרך חיים של אבותינו ואמותינו, של סבינו וסבותינו, ובמקרים נדירים להצטרף, מתוך רצון אל דרך חיים לאומית ודתית, של אבות ואמהות קדמונים של העם היהודי...

  • רק הַדָּם לֹא נָח גַּם עַתָּה מֵרְתִיחָתֹו

    הרב משה מרדכי זילברשיין

    | 21 ביולי 2011

    פסח

    אחד הסיפורים המוזרים על חורבן ירושלים נמצא בתלמוד הבבלי, אודות המפגש בין שני אישים כמעט בלתי ידועים מן התנ"ך – נבוזראדן וזכריה בן יהוידע. למרות שהשניים חיו בתקופות שונות בהפרש של 250 שנים, לפי התלמוד הבבלי הם נפגשו בהר הבית בזמן החורבן בשנת 586 לפה"ס.

  • דונה גרציה נשיא (1569-1510): אשת חזון

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 ביוני 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    בשנת 2010 צוין יום הולדתה ה-500 של אחת הנשים הבולטות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל, דונה גרציה נשיא. כתוצאה מכך, הכריז משרד החינוך בגאווה על חניכתה של יחידת לימוד בנושא דונה גרציה בבתי הספר, כך שכל ילד ישראלי ילמד על יהודייה חשובה אחת בתולדות עם ישראל.

  • בנתיב מלאכת הקוממיות: לקראת ימי הזכרון והעצמאות

    תמר אלעד-אפלבום

    | 18 במאי 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    עלינו להיזהר מאד, פן יבלעו ימי הזכרון את ימי התקומה. האתגר האמיתי של הציונות הוא להיחלץ מאתגרי גלות ומן הכשרון לזכור, ולפלס דרך גם בין אתגרי ריבונות בהטענת ימי הקוממיות במשמעות משל עצמם מתוך הכשרון לחדש. הכשרון לחדש טמון בשיחתם של יחידים זה עם זה, בשיחתן של קהילות מגוונות אחת עם רעותה, בחדווה העולה מתוך ריבוי הדעות המתכנסות כולן אל מולדת אחת דרך שעריהן הרבים של הארץ ושל ירושלים.

  • רותי דואק, פעילת פוליטית וחברה בעמותת "בסוד שיח", מתארת מקרה של התנגשות רחוב בין ימין לשמאל על רקע הפגנה. עד מהרה התפתחה מלחמה על השליטה בצמתים. כותבת דואק: "היה מכובד יותר לאפשר (לעוברים ולשבים) לראות שתי עמדות מנוגדות, ולהחליט על פי נטיות לבם – כל אדם לעצמו – מי מאתנו צודק. לא היה צורך לסתום פיות". פלורליזם מהו? משאלת ליבה של דואק מתמצתת את עיקרי ההגדרה – מתן כבוד ובמה גם לעמדות אליהן אדם מתנגד.

  • אחת הדרכים לקרוא את מגילת אסתר היא כקומדיה רבת תהפוכות גורל, המתרחשת במקצב מזורז. בז'אנר זה לבישת מסכות או הסרתן הינה דרך לחשיפת טלטלות הזהות של הדמויות. כך גם, כשמה המורכב מצמד ניגודים, מובילה מגילת אסתר מההסתר לגלוי.

  • היחס ללא יהודי במחשבה היהודית של המאה ה- 20

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 18 בפברואר 2011

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    שאלת היחס ללא יהודי ביהדות עלתה על הפרק לאחרונה בעקבות עצומת רבנים שקראה לא להשכיר דירות ללא יהודים. היחס ללא יהודי שהתבטא בעצומה שיקף גישה שניתן לתארה כדתית, מצד אחד, ואתנית-לאומנית, מצד שני. בדברים שלהלן, לא אכנס לדין ודברים עם גישה זו, אותה אני דוחה בשתי ידיים, אלא אטען כי דרך המלך של ההגות היהודית המודרנית, הציונית והלא ציונית, בוחנת את היחס ללא יהודי בצורה שונה לגמרי.

  • ב-7.12.10, ל' כסלו תשע"א דווח כי קבוצה של למעלה מחמישים רבני ערים בישראל פרסמו גילוי דעת הקובע שאסור על פי הלכה למכור או להשכיר דירות לנכרים בארץ ישראל. האם זאת באמת הגישה הסטנדרטית והיחידה לשאלה זאת בהלכה?

  • משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח - צדק חברתי בתורת התנאים

    ד"ר מוטי ארד

    | 21 בנובמבר 2010

    חינוך יהודי
    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה

    האתגר המונח לפתחו של יהודי המאמין באמת ובתמים באפשרות לקיים מדינה יהודית שהיא גם מדינת כל אזרחיה, הוא להתמודד בכנות עם המקורות המכוננים של התודעה היהודית בשאלת מעמדו של גוי במדינה היהודית.

  • יחס חז"ל לגשמים - התמודדות "דתית" ו"חילונית"

    ד”ר יאיר פז

    | 21 באוקטובר 2010

    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ספרות חז"ל

    המקרא קשר ירידת גשם בעיתו להתנהגות דתית-מוסרית (דברים י"א, ח'-כ"א; ירמיהו י"ד; יואל ב' ועוד). ספרות חז"ל משופעת בהתייחסויות לסוגיית הגשמים ומשק המים וניתן לזהות שתי גישות עיקריות; מחד "סימן שמימי" שיש להתמודד עימו בשפה דתית, ומאידך משאב קיומי שיש להאבק עליו בכלים "חילוניים". האם חכמינו זיהו מתח מסוים בין שתי הגישות?

  • ראש השנה - על בריאת העולם ובריאת האדם

    פרופ’ אלכסנדר אבן-חן

    | 21 באוגוסט 2010

    חגי תשרי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    מבין המדרשים המתארים את בריאת העולם בולט אחד קצר וקשה לפענוח. מדרש האומר שאלהים "בורא עולמות ומחריבן" (בראשית רבה ג ז). משתמע ממדרש זה שהעולם שלנו איננו הראשון שאלהים ברא. אלהים ברא עולמות, לפני בריאת העולם שלנו, והחריב אותם. אין כאן הסבר על השאלה הפשוטה והמתבקשת: למה?

  • שיר השירים וחגיגות האהבה של ט"ו באב

    ד”ר תמר קדרי

    | 21 ביולי 2010

    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה

    מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט"ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה הפך ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו באופן רומנטי ומיוחד. מה מקורו של ט"ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?

  • מאכלים מיוחדים לליל ראש השנה

    הרב פרופ’ דוד גולינקין

    | 21 ביולי 2010

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    ישראל
    עשה לך רב

    יש מנהג לאכול מאכלים מיוחדים בליל ראש השנה. מהם המקורות למנהגים האלה? למה אשכנזים וספרדים אוכלים מאכלים שונים?

  • אבנים זרקו הצוררים נהיו לראש פינה - "הציווי של ליל הבדולח"

    ד"ר ארי בורשטיין

    | 18 ביולי 2010

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    ליל הבדולח נתפס בזיכרון ההיסטורי היהודי כאירוע של עליית מדרגה במידת האנטישמיות האקטיבית אשר הובילה בסופו של דבר לפיתרון הסופי. בשנים האחרונות, עסקתי בחקר מחשבתו של הפילוסוף אמיל פקנהיים הנחשב לגדול ההוגים בנושא השואה.

  • בתאריך ה-3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תר"כ) הלך לעולמו בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים. לפני מותו ביקש הרצל בצוואתו לקיים לו הלוויה צנועה ולהימנע מלשאת הספדים על קברו: "רצוני בהלוויה מן הדרגה הצנועה ביותר בלא נאומים ובלא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, ואשכב שם עד שעם ישראל יעביר את גופתי לארץ-ישראל...״

  • בעוד כמה ימים נחגוג את חג השבועות המכונה "זמן מתן תורתנו". ברצוני להציג שני מקורות המייצגים שתי גישות הפוכות למתן תורה וליהדות.

  • מברסלאו לירושלים: בתי מדרש לרבנים כראי להתחדשות יהודית

    פרופ' גיא מירון

    | 18 באפריל 2010

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל

    עם כניסתם של היהודים באירופה לעידן המודרני הפכו מקומו ועתידו של מוסד הרבנות לעניינים בעלי חשיבות רבה. בסוגיות הנוגעות להכשרתם, לסמכותם ולתפקידם של הרבנים בעתיד, ואף בתהיות על עצם הרלוונטיות של מוסד הרבנות בעולם היהודי המודרני, התגלמו דילמות רחבות יותר, הנוגעות למקומן של המסורת ושל ההלכה בעולמו המשתנה של היהודי החדש.

  • רבים סבורים שהמסורת היהודית מתנגדת לשתיית אלכוהול, אבל אין עדות רבה לכך במקורות. אדרבה: יהודים חייבים לציין כל אירוע חגיגי – שבת ומועד, ברית מילה וחתונה – בברכות הנאמרות על כוס יין.

  • אישה כאיש ציבור: עדה פישמן (מימון) ופעילותה

    פרופ’ בת-שבע מרגלית שטרן

    | 15 בפברואר 2010

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    נשים והיהדות

    במחקר חלוצי משנת 1984 כתבה המחברת דפנה יזרעאלי: 'חיבור זה מוקדש בהערצה לזכרה של עדה פישמן-מימון, אשה רבת פעלים בהעזה, בדבקות ובחזון. תרומתה החשובה למעמד האשה חיזקה אותו ואת החברה הישראלית כולה'. מי היתה עדה פישמן (מימון) ועל שום מה זכתה בשבחים אלה?

  • 'שבעת-המינים' והתפוז- נוסטלגיה וזהות יהודית-לאומית

    ד"ר מיכל אורן

    | 18 בינואר 2010

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    ישראל

    המושגים 'שורשיות' ו-'גלות' (חוסר- שורשים) חוזרים ונשנים בהיסטוריה היהודית. ארץ-ישראל עבור עם-ישראל בגולה הייתה מחוז געגוע מדומיין שלא נחווה באופן ישיר. הדיאלקטיקה שבין ה-'שורשיות' וה-'גלות' דחפה לביצוע ריטואלים של נוסטלגיה שתכליתם חיזוק הזהות והשורשיות.

  • שמירת שבת כסימן זהות ליהודים בתקופה ההלניסטית והרומית

    ד"ר מוטי ארד

    | 18 בדצמבר 2009

    היסטוריה של עם ישראל
    חנוכה
    ישראל

    חג החנוכה מעלה על נס את המאבק על זהות יהודית בימי יוונים. המפגש עם ההלניזם בתקופה החשמונאית יצר חידוש שזהות אינה תלויה רק במוצא האתני, אלא באורח החיים, ושניתן להפוך להלני באמצעות חינוך למורשת התרבותית של ההלנים. גזירות אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס) מלמדות על עיקרי הזהות היהודית במאה השנייה לפנה"ס.

  • גברים ונשים: בין שוויון טכני לברית רוחנית

    ד”ר עינת רמון

    | 14 באוקטובר 2009

    היסטוריה של עם ישראל
    חגי תשרי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    שנו חכמינו: "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו--אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (משנה יומא ח':ט')." אך מהי כפרה על אידיאולוגיה שלא השיגה את אשר שאפה להשיג? כיצד מכפרת השקפת העולם על טעויותיה, כיצד מתכפר לה? דורנו, הדור שנולד לאחר השואה ותקומת מדינת ישראל בישראל ובעולם, היה הדור שקיווה להביא דרך הפמיניזם אל העולם היהודי יתר כבוד הדדי וקירבה בין גברים ונשים, האם הצלחנו במשימה זו?

  • עבודת הבורא

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 14 בספטמבר 2009

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא

    יש דבר אחד שתמיד התקשיתי להבין בתפיסת העולם של התורה והתנ"ך כולו: הדגש הבלתי פוסק על הכחדת האלילות. מובן מאליו שא-לוהי ישראל יחתור להשלטת עבודתו, ואף על פי כן מתמיה בעיני חוסר סובלנות כלפי אלוהים אחרים.

  • טיפוחה של "אהבת חינם" מהווה אתגר חינוכי, לא רק עבור משפחות וקהילות, אלא גם כן עבור מורים ותלמידים. במאמר קצר זה אתמקד בחוויותיהן של שתי מורות תל"י, (דתייה וחילונית) ובשינויים שעברו עליהן בחייהן הפרטיים והמקצועיים, במסגרת היותן מורות בבית-ספר תל"י.

  • על הקשר בין ההלכה לחילוניות אצל אליעזר שביד

    ד”ר ארי אקרמן

    | 21 ביוני 2009

    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    האם העיסוק במסורת, במיוחד כאשר הוא לובש צורה של תלמוד תורה, תובע אמונה או אורח חיים מסוים? אחד מהוגי הדעות החדשניים ביותר אשר מתמודד עם שאלות אלה הוא אליעזר שביד, הפילוסוף הישראלי החשוב ביותר בזמננו. במאמר קצר זה אתייחס רק להיבט אחד של חזונו המקיף והמעמיק באשר למחויבויות הדתיות והתרבותיות המתחדשות של יהודים חילונים, דהיינו הבנתו את היחס שבין הלכה וחילוניות.

  • סיפורה העצוב של אריאלה

    הרבות דיאנה וילה ומוניק זיסקינד גולדברג

    | 15 ביוני 2009

    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות
    שבועות

    מגילת רות, הנקראת באופן מסורתי בחג השבועות, מספרת על נעמי, בעלה אלימלך ושני בניהם מחלון וכליון. בעקבות הרעב בבית לחם יהודה הם ירדו למואב. הבנים התחתנו שם עם שתי מואביות.

  • מחקר על הסדר בעת העתיקה ומנהגי קיום מצוות הסדר בימינו

    ד"ר יהושע קולפ

    | 21 באפריל 2009

    נושאים אקטואליים בהלכה
    פסח

    אחרי עשר שנים של לימוד הטקסטים הרבניים ששימשו לחיבור סדר הפסח, אחרי שקראתי מחקרים רבים על התפתחות ההגדה, ואחרי שכתבתי (וכתבתי מחדש, ושוב כתבתי מחדש) פרשנות ביקורתית על ההגדה, אוכל להגיד בבטחון שלפחות דבר אחד השתנה בחיי – משפחתי כבר אינה צריכה לרעוב לפני הגשת הארוחה העיקרית בסדר שלנו.

  • אדר ופורים בסלוניקי, בשירתה של בואנה צרפתי

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 במרץ 2009

    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות
    פורים

    בואנה צרפתי גרפינקל נולדה בסלוניקי, יוון, ב-1916 ושרדה את תקופת השואה עם הצטרפותה לפרטיזנים היוונים. היא בילתה את שארית חייה במונטריאל (קנדה), ושם בשנות השישים חיברה אוספים גדולים של שירים בלאדינו, הנקראים "קומפלאס". מהם ניתן ללמוד רבות על חיי היהודים ב"עיר ואם בישראל" זאת במחצית הראשונה של המאה ה-20.

  • חברת רותם אמפרט מבקשת להקים מכרה פוספטים בשדה בריר על יד ערד. אנו תושבי ערד מתנגדים למכרה. פתיחת המכרה ליד ערד תגרום למותם של תושבים, לסרטן, תהרוס את ערד כמרכז תיירות ותגרש כ-2,500 בני אדם מבתיהם. מה אומרת ההלכה על הגנת הסביבה בכלל ועל זיהום אויר בפרט?

  • שבעים שנה לפוגרום "ליל הבדולח": נקודת מפנה בתולדות יהודי גרמניה

    ד"ר גיא מרון

    | 18 בינואר 2009

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל

    במאמר זה אציג כיצד היה "ליל הבדולח" נקודת מפנה בהיסטוריה הקצרה אך רבת משמעות של תולדות היהודים הגרמנים תחת המשטר הנאצי. אראה כיצד דפוסי חיים ואופק ציפיות שהצליחו היהודים הגרמנים לפתח מאז עליית הנאצים לשלטון החלו להתערער במהלך שנת 1938 ובאו אל קיצם בעקבות ליל ה- 8 -9 בנובמבר.

  • מתוך דברי חתן פרס ליבהבר תשס"ט

    מוקי צור

    | 18 בדצמבר 2008

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    בימים אלו אני עוסק בכתיבת ספר על תולדות דגניה. מאה שנים לקיבוץ. אני עושה זאת באימה רבה. קהילה שרושמת סיפורו של כל מי שעבר בה. כל וויכוח, כל חגיגה, כל נוסח, כל מנגינה. קהילה מורדת כי היא חפצה המשך. קהילה המעבירה מסורת כי היא מכירה בבחירתו של כל דור, של כל יחיד.

  • ציונות ככמיהה למשמעות

    ד”ר עינת רמון

    | 18 בנובמבר 2008

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    יהודים ויהודיות בני ובנות המאה התשע עשרה והמאה העשרים ברחבי העולם אשר הפכו לציונים נלהבים העידו כמעט כולם עדות אחת שנשמעה פעם אחר פעם בקולות שונים:הציונות הייתה עבורם קודם כל גאולה אישית, קיומית, הזדמנות חד פעמית לתת לחייהם משמעות.

  • הכותל – בין דת ולאום

    פרופ’ דורון בר

    | 18 במאי 2008

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    לאחר כיבוש ירושלים המזרחית, עוד לפני תום המלחמה, החל נחשול עצום של מבקרים ועולי רגל לזרום אל העיר העתיקה בכלל ואל הכותל המערבי בפרט. בעקבות נהירה זו החלו להיווצר במקום בעיות פיזיות והלכתיות.

  • האם אנו 'בני חורים'? האם בכלל יתכן שבני אדם יהיו חופשיים באופן מוחלט? האם לא צדק שפינוזה כשטען שאנו משלים אתת עצמנו שאנו בעלי חופש בחירה, ולמעשה כל מה שאנו חושבים ועושים נקבע על ידי חוקי הטבע?

  • יהדות גרמניה – היסטוריה וזיכרון

    פרופ’ אלכסנדר אבן-חן

    | 18 באפריל 2008

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    היסטוריונים, אינטלקטואלים ואנשי ציבור יהודים עסקו רבות בהערכת דמותה של החוויה היהודית הגרמנית המודרנית, זו שבין הופעתה של תנועת ההשכלה לעלייתו של המשטר הנאצי לשלטון. סיפורה של יהדות גרמניה, אולי יותר מכל יהדות אחרת, מגלם בתוכו שאלות יסוד הנוגעות לקיום היהודי המודרני בכללו.

  • מסיבת התחפושות של ושתי

    ד”ר תמר קדרי

    | 15 במרץ 2008

    נשים והיהדות
    פורים

    תפקידה של ושתי במגילת אסתר הוא קצר ומסתיים עם הפרק הראשון של המגילה. ושתי מוצגת כאישה חשובה המכנסת "משתה נשים" במקביל למשתה אחשוורוש. היא מתגלה כאישה שאיננה מהססת לסרב לדרישתו של המלך השיכור להופיע במשתה שלו ב"כתר מלכות" (על פי הפשט: בלבוש מלכות מלא). היא עומדת על דעתה, אולם בכך היא פוגעת בכבודו של אחשוורוש בעיני שריו ונתיניו. כתוצאה מכך ושתי מאבדת את מעמדה כמלכה ומסולקת מן הארמון.

  • רבים חושבים בטעות שיום הכיפורים הוא יום הדין – היום שבו אנחנו מציינים את תפקידו של הקב"ה כשופט תבל בצדק בעמים במישרים, היום שבו הוא חותם את גורלו של כל אחד מיצוריו, וגומל לאיש כמפעלו. אין דבר רחוק יותר מן האמת.

  • מפגש חודשי עם השכינה

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 בינואר 2008

    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    נושאים אקטואליים בהלכה
    ראש חודש

    הטקס הנודע כיום כ"ברכת החודש" מתנהל בבתי כנסת מכל הזרמים ברחבי העולם. בשבת האחרונה של החודש העברי עומד שליח הציבור העובר לפני התיבה לתפילת מוסף עם ספר תורה בידיו, ומצהיר על היום שבשבוע הקרוב שבו יחול ראש חודש.

  • זכירת האמהות ביום האם

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בינואר 2008

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    נשים והיהדות

    יום האם הישראלי, ל' בשבט הוא יום השנה למותה של הנריאטה סאלד "אם" התנועה הציונית. תאריך זה מאפשר בחינה מחדש כיצד ניתן לתת לאימהות מקום נכבד בזיכרון הדתי של העם היהודי. כבכל תרבות גם ביהדות קיים מתח בין הערכת האמהוּת כתפקיד רוחני מרכזי של האשה היהודיה, ובין יחס מבטל לתפקיד זה במודע או שלא במודע.

  • בית לורנץ: רכישתו ושימורו

    ד"ר מיכל אורן

    | 18 בדצמבר 2007

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    בחודשים האחרונים התבשרנו על שחזור ושימור בית לורנץ ברחוב אילת 57 בתל-אביב-יפו על-ידי מכון שכטר והתנועה המסורתית. שיפוצים מקיפים ייערכו בבית באמצעות משרד אדריכלים המתמחה בין היתר בשימור בניינים היסטוריים ויש לקוות שבחודש מאי 2009 (בשנת המאה לייסוד תל-אביב) ייחנך הבית ויהפוך למרכז תרבות יהודית שישמש למגוון מטרות חינוכיות ורוחניות.

  • שאלת הלגיטימיות והחשיבות של לימודי היהדות בחינוך הכללי עולה ומבצבצת כל כמה שנים מאז הקמתה של מדינת ישראל, אם כתוצאה מיוזמות ממלכתיות המתיימרות לקדם נושא זה ואם כחלק מדיון חינוכי ציבורי המלווה את מערכת החינוך מראשית הקמתה. מאמר זה מבקש להיות חלק מהשיח החינוכי המתקיים סביב שאלה זו ולהציג בפני הקורא, טקסונומיה עדכנית של גישות אפשריות לחינוך יהודי בחינוך הממלכתי.

  • הברית התנ"כית והמדינה הליברלית: הרהורים על רצח רבין

    איתן קופר

    | 14 באוקטובר 2007

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    ביום השנה לרצח רבין אנו זוכרים כי משימתנו הקולקטיבית והאתגר שלנו כעם הם לעמוד בציפיות של שתי ההבטחות של הברית האלהית: לבנות ולקיים מדינה יהודית תוך מימוש הבטחתו הנצחית של אלהים לעם היהודי, וקיומה בהתאם לעקרונות הליברלים-דמוקרטים שעבורן משמשות הבריתות המקראיות של אלהים מופת.

  • סוּכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְּהִלָּה

    הרבה תמר אלעד - אפלבום

    | 21 בספטמבר 2007

    חגי תשרי
    חינוך יהודי
    ישראל

    הנה נכנסה שנה חדשה. רק ביום כיפור, לפני כמה ימים, פרשנו עלינו טלית לבנה מערב עד ערב, סוכת שלום הנותנת בנו את הכוח להתכנס פנימה ולשוב משם אל עצמנו ואל אלוהינו. והנה, מסוכת השלום ההיא אנו עוברים אל חג הסוכות, מחפשים עדיין בית שיכיל את כל משאלותינו לשנה החדשה ויישאר פתוח דיו לשינויים ולתמורות.

  • אהרן דוד גורדון על אקולוגיה ואהבת ארץ ישראל

    ד”ר עינת רמון

    | 18 ביולי 2007

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    הקיץ הארוך בישראל, מפגיש אותנו עם נופיה של ארץ ישראל ואילו הצומות המשובצים בו בלוח השנה העברי, י"ז בתמוז וט' באב, מתמקדים בקשר ההיסטורי- המיתולוגי של ארץ ישראל בזיכרון היהודי. קשר זה קשור בזיכרון חורבן המקדש, המסמל את הרס הריבונות היהודית בימי קדם.

  • שלוש מנהיגות יהודיות (בין המאה ה-16 למאה ה-19)

    פרופ’ רינה לוין מלמד

    | 15 ביוני 2007

    היסטוריה של עם ישראל
    נשים והיהדות

    כל חברה מתעניינת בטבע מנהיגיה; מבט חטוף בכותרות עיתון כלשהו בכל יום נתון מגלה עד כמה ההתעסקות בנושא זה נפוצה והיא מצביעה על השיטה שכישורי המנהיגים נחשפים לשיפוט על ידי אלה שבחרו בהם. ההיסטוריה היהודית מלמדת, כי לעתים נדירות זכו נשים מנהיגות להזדמנויות שוות לאלה של הגברים, במיוחד במאות שלפני העת החדשה. דונה גראציה, אסנת ברזאני ורחל ורברמאכר הן שלוש נשים כאלה. להלן ננתח בקצרה את יכולת מנהיגותן יוצאת הדופן.

  • ד"ר יאיר פז הוא ראש תחום לימודי ארץ ישראל: תרבות ומרחב במכון שכטר. יוזם ומארגן כנס אקדמי לרגל 40 שנה לאיחוד העיר: "ירושלים בירת ישראל - מבט היסטורי ועכשווי". המאמר מבוסס ברובו על מחקריו של ד"ר פז ועל ההרצאה : תחרות בריטית- ציונית על המוקדים הסמליים בירושלים וגלגולה" שתוצג בכנס ביום ירושלים.

  • אנו תקווה שמגילה זאת תתקבל על ידי "כלל ישראל" כדרך דתית משמעותית להנציח את זכר השואה לדורי דורות, כשם שהצלחנו להנציח את יציאת מצרים מצד אחד ואת חורבן בית המקדש מצד שני. ואם נצליח, יקוים בנו הפתגם המיוחס לבעש"ט: "הגולה נמשכה מהשכחה, ובזכירה סוד הגאולה".

  • ספרות השאלות והתשובות ותרומתה לחקר ההלכה, התרבות וההסטוריה היהודית

    פרופ’ שמואל גליק

    | 18 במרץ 2007

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    נושאים אקטואליים בהלכה

    כתיבתה של ספרות השו"ת החלה בתקופת הגאונים (המאה השמינית), והיא נמשכת והולכת גם בימים אלו. עד שנת תש"ס נדפסו למעלה מ-5,600 ספרים, שבהם למעלה מחצי מיליון שאלות ותשובות. אחד מכלי הדרישה והחקירה שהתורה שבעל פה התהוותה והתגבשה באמצעותו, הוא ה"שאלה והתשובה".

  • דמותו של משה ריתקה יוצרים רבים מאז המאות הראשונות לפני הספירה ועד ימינו אנו. עיסוקם בדמותו של משה באמצעים שונים (מחזאות, פילוסופיה, מדרש, פרשנות או אנימציה) חושפת בפנינו את הדרך בה התמודדו יוצרים אלה עם הבעייה של גיבוש זהותם הם, כשייכים למיעוט יהודי החי בסביבה נוכרית.

  • הרב חיים הירשנזון - החכם שנשכח ונתגלה מחדש

    ד"ר דוד זוהר

    | 18 בדצמבר 2006

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    הרב חיים הירשנזון (1935-1856) אשר חי ופעל בירושלים ובארה"ב בתחילת המאה העשרים, היה הוגה דעות גדול וחכם שנשכח. הוא כתב למעלה מ-40 ספרים העוסקים רובם ככולם בשאלת כינונה של המדינה היהודית העתידה לקום מנקודת מבט יהודית, מודרנית ודמוקרטית.

  • היחס בין משה לאליהו העסיק את חז"ל, אשר טענו ש"משה ואליהו שוין זה בזה בכל דבר" (פסיקתא רבתי ד'). בעלי המדרש אכן הגזימו, אם כי יש הרבה נקודות דמיון בין שני הנביאים, במיוחד בנוגע לתפקודם מול האיום של עבודה זרה לאור מצב חמור של הפרת הברית.

  • בדידות הנביא: על הכשרת מנהיגים על פי ספר יונה

    ד”ר עינת רמון

    | 15 בספטמבר 2006

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    ימים אלו, ימים של משבר מנהיגות ומשבר אמון במנהיגים, מכוונים אותנו אל השאלה מהן תכונות המנהיג. בתפילת מנחה של יום הכיפורים, שעות ספורות לפני תומו של היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי, קוראים היהודים בספר יונה. את יום הכיפורים מבקשת המסורת היהודית לסיים עם הסיפור האוניברסלי של הנביא- המנהיג שהגיב להידרשותו לנבואה כך:
    "ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה.'"

  • שלבי הקינה

    ד”ר פינחס מנדל

    | 18 באוגוסט 2006

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    ראש חודש
    תעניות

    'משנכנס אב – ממעטין בשמחה' – כך מציינת ההלכה במשנה מסכת תענית את התקופה המקדימה את צום תשעה באב, יום שהיה מועד לפורעניות לעם ישראל במשך ההיסטוריה, ביניהן חורבן בית המקדש הראשון והשני. מיעוט השמחה הוא המאפיין העיקרי של יום תענית זה, השונה משאר תעניות הציבור ה'היסטוריות'.

  • חורבן בית המקדש וביטויו בדפי הפתיחה של תנ"כים ספרדיים

    | 15 באוגוסט 2006

    אמנות
    היסטוריה של עם ישראל
    מקרא

    המהלומה הקשה שלחורבן הבית בשנת שבעים לספירה גרמה להתפתחות אוצר סמלים יהודיים שביטאו בצורה חזותית את הזיקה לבית המקדש ואת הרצון להנציח את זכרו. דימוי המקדש עיטר את מטבעות בר כוכבא, את אמנות הקבורה, את אמנות בתי הכנסת ואף את כתבי היד העבריים המצוירים. בין כתבי יד אלו בולטת במיוחד קבוצה גדולה של כעשרים תנ"כים ספרדיים עם דפי פתיחה בנושא כלי המשכן והמקדש .

  • מבימאים מבחירה לשחקנים בעל כורחם- ציוני גרמניה לפני ואחרי 1933

    ד"ר גיא מירון

    | 18 במאי 2006

    היסטוריה של עם ישראל

    "הציונות היא פעולה שבה אנו הננו הבמאים ואילו יהודי מזרח אירופה הם השחקנים". משפט זה, שנאמר על ידי פרנץ אופנהיימר לקורט בלומנפלד במפגש הראשון ביניהם בקונגרס הציוני בהמבורג בשנת 1909, צוטט על ידי בלומנפלד בזיכרונותיו שנכתבו כמחצית המאה מאוחר יותר.

  • מתאטרון לאותנטיות - ונאמר לפניו שירה חדשה

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 18 באפריל 2006

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    פסח

    משהו צורם לי בליל הסדר. אני מאוד אוהב את הרעיון: משפחות ישראל מקדישות לילה אחד בשנה למפעל חינוכי חשוב במיוחד – לימוד ודיון אינטנסיבי בסיפור המכונן של העם. מה שמפריע לי זה בליל הסדר זה ה"סדר" שבהגדה, אופיה המובנה והתיאטרלי.

  • לאחרונה מאירים חוקרי לאומיות את הקשר בין לאומיות ומגדר, ובמיוחד את אופני השמוש בגוף האישה כטקסט לאומי. ההקשר הציוני אינו יוצא מכלל זה. מוסכם על חוקרים שהתנועה הציונית על הוגיה, מנהיגיה ופרנסיה, שאפה לחולל מהפכה חברתית, תרבותית וכלכלית בעם היהודי. יחד עם זאת, רכיבי המהפכה לא זכו להסכמה מצד השותפים לזירת הפעולה הציונית.

  • "עלה לך היערה"

    ד"ר מיכל אורן

    | 15 במרץ 2006

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מקרא

    הזיקה בין עם וארץ מתבצעת ע"י רכישת בעלות עליה, יישובה ושליטה על משאביה הטבעיים. הדרכים העיקריות שנהגו מימי קדם היו כיבוש בכוח, קנייה או הכשרת אזורים לא-מיושבים. ברשימה זו אציע פרשנות לפרשת כיבוש ההר על-ידי בני-יוסף והקשר בינה לבין בניית המזבח בהר עיבל, על בסיס תיאורית היווצרותו של מקום קדוש.

  • חנוכה כחג קורת הגג

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 בדצמבר 2005

    חנוכה
    נושאים אקטואליים בהלכה

    לפי ההלכה והמסורת היהודית, ישנם שני יסודות עיקריים שאותם אנחנו חוגגים בחנוכה - שני טעמים לחג: חנוכה הוא חג ניצחון המכבים וחנוכה הוא גם חג לכבוד חנוכת המקדש המשופץ והמטוהר בימי המכבים. אך נדמה לי שבתודעה הקולקטיבית של עם ישראל מסתמן מוטיב נוסף לחג, בנוסף לכל הטעמים והמוטיבים הנ"ל. רבים מאתנו תופסים את חנוכה כחג "קורת הגג": חג הביתיות והמשפחה.

  • השיר "לכה דודי" כביטוי לקשר בין מיסטיקה לנוף

    ד”ר יאיר פז

    | 18 בדצמבר 2005

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    השיר "לכה דודי" הוא אחת היצירות המפורסמות שחוברו בגליל העליון בתקופת "תור הזהב של צפת". הפיוט התחבר על ידי המקובל רבי שלמה אלקבץ, בן דורם וחברם של רבי משה קורדובירו ורבי יוסף קארו, סביב 1548. במאמר זה ננתח חלק מהביטויים הטופוגרפיים המשולבים בבתי השיר, וננסה לתת להם פירוש חדש במסגרת הקונטקסט ההיסטורי והגיאוגרפי הזה.

  • תיקון עולם ותיקון הנפש

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 בספטמבר 2005

    נושאים אקטואליים בהלכה

    רבים מאתנו נמשכים לרעיון "תיקון עולם", וחלק מאתנו אף רואים בו תמצית המסר של התורה, ומטרת חיינו כיהודים. מושג זה מתקשר באופן מאוד טבעי לראש השנה, שלפי המסורת הוא יום בריאת העולם, יום המלכת הקב"ה למלך העולם, והיום שבו הוא דן את עולמו לשבט או לחסד.

  • תכנית ההתנתקות בפרספקטיבה היסטורית-פילוסופית

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 18 באוגוסט 2005

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    לעתים רחוקות חשים בני אדם את תנועת ההיסטוריה מתחת לרגליהם. בדרך כלל תחושה כזו מורגשת בזמן של פרשת דרכים היסטורית. דומני, כי המועד המתוכנן לביצוע תכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון עלול להתברר בדיעבד כפרשת דרכים שכזו, שכן הוא מעלה מעל לפני השטח אי הסכמה בסיסית בין זרמים שונים בעם היהודי באשר לטיבו ובאשר לצרכי הקיום הבסיסיים שלו במשך מאתיים השנים האחרונות.

  • הרהורים ליום הזכרון

    פרופ’ שמואל גליק

    | 18 ביולי 2005

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל

    מחר "נתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום", ונזכור כל הנשכחות: החיוך, החיבוק ושיחת הטלפון האחרונה. קול צפירה יישמע ודממה דקה; אנשים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו "הנה יום הזיכרון לפקוד ולבכות, לעלמים ועלמות שהלכו מבלי שוב עוד".

  • ר' חיים הירשנזון הוא דמות רבנית כמעט אלמונית ונשכחת מן התקופה שלפני קום המדינה. בזמן האחרון, ובעקבות ספרו של א. שביד, דמוקרטיה והלכה: פרקי עיון במשנתו של הרב חיים הרשנזון, ירושלים תשל"ח, זוכה הירשנזון לתשומת לב והתעניינות הן בשל שילובו המיוחד של למדנות רבנית קלאסית עם השכלה כללית ופתיחות, והן בשל אומץ רוחו בהתמודדות עם שאלות הלכתיות הקשורות בניהול מדינה יהודית עתידית בארץ ישראל.

  • על שבת

    פרופ’ אלכסנדר אבן-חן

    | 21 במאי 2005

    חינוך יהודי
    ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    בשבת מצויים יחדיו המימד האלוהי והמימד האנושי. ביום זה יכול האדם להשתחרר מגבולות חיי המקום ולחשוף את צלם האלוהים שבו. מטרה זו מושגת תוך התעלות חוויתית ותחושה של השגת החופש. חווית החופש העליון היא חוויה של התמזגות עם המימד שמעל הפרוד והחלוקה שבעולם הזה.

  • מה בא קודם: החמץ או המצה?

    פרופ’ משה בנוביץ

    | 21 במאי 2005

    חינוך יהודי
    נושאים אקטואליים בהלכה
    פסח

    נושאים מעטים זוכים לתשומת לב רבה כל כך בחינוך היהודי על כל גווניו – הפורמאלי והלא-פורמאלי, הליטורגי והבית ספרי, הדתי והחילוני – כחג המצות. לאור הדגש המושם על הנושא, היינו מצפים שקושיה אחת לפחות תיפתר בקלות יחסית: מצה זו שאנו אוכלים – על שום מה? מדוע בכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, והלילה הזה – וגם השבוע הזה – כולו מצה?

  • חופש ואמונה

    פרופ’ אלכסנדר אבן-חן

    | 15 במאי 2005

    מחשבת ישראל ופילוסופיה
    מקרא

    מה מתרחש בנפשו של אברהם? אברהם, על פי המסופר בפרקים שאנו קוראים בראש השנה, מצוי במצב של מתח איום. מצד אחד, קימת איבה הרסנית בין נשותיו, הגר ושרה; מצד שני, קיימת תחרות בין בניו, יצחק וישמעאל.

  • אסתר - בין כתר לשרביט ובין הארמון להמון

    תמר ביאלה

    | 15 במרץ 2005

    ישראל
    נשים והיהדות
    פורים

    פורים הוא חג ההפכים. המגילה פורשת בפנינו עולם שלם שיש לו נורמות ודרכי התנהלות משלו. בו זמנית, באופן סמוי, היא מתארת לנו כיצד ניתן להשתמש באותם כלים ונורמות, להשגת מטרות הפוכות ולקניית שליטה. בקריצה, היא מלמדת אותנו אסטרטגיה בהישרדות, ולא רק בהישרדות, אלא בהשגת חצי מלכות! 

  • הוצאת הקב"ה ממבואות אפלים

    ד"ר אהרון זינגר

    | 15 בפברואר 2005

    מקרא
    ספרות חז"ל

    בעל המדרש מוצא בביטויים 'את האלהים התהלך' ו'התהלך לפני' כמאפיינים את הניגוד באופיים של נוח ואברהם. ר' יודה מבין אותם במונחים של בגרות: הבן הצעיר אינו חזק או אחראי דיו כדי לנהל לבדו את נפתולי חייו, והוא זקוק ליד תומכת, ולכן נאמר עליו 'את אלהים התהלך נח'. לעומת זאת, האח המבוגר והאחראי יותר מקבל עידוד מאביו לצאת לעולם לבדו ולהוכיח את כוחו ואת רגש האחריות שלו, ולכן נאמר לאברהם 'לך לפני'.

  • כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ...מאכל

    ד"ר מיכל אורן

    | 18 בינואר 2005

    היסטוריה של עם ישראל
    ישראל

    תנועות לאומיות נזקקות למסורות, סמלים וריטואלים. חלקם נצמדים לעצמים מוחשיים (כמו דגל או אנדרטה) ומקבלים קדושה מסוימת. אך מעטים המסורות והסמלים המשמשים בתפקיד כלשהו ברציפות, משחר ההיסטוריה של העם, כמו העץ.

  • סמינר הרבנים בברסלאו - הדור האחרון

    ד"ר גיא מירון

    | 19 בדצמבר 2004

    היסטוריה של עם ישראל

    בשנת 1904, דהיינו לפני מאה שנה בדיוק, ציין הסמינר לרבנים בברסלאו את יובל החמישים שלו. במאמר שפורסם יותר מחמישים שנה מאוחר יותר, טען לותר רוטשילד, שבעת יובל החמישים היה הסמינר בשיא פריחתו. רוטשילד קשר במאמרו את פריחת הסמינר לעובדה שבראשית במאה העשרים כבר עבר זמנם של המאבקים בין הזרמים הדתיים ביהדות גרמניה.

  • הציונות החדשה: דברים לזכר הרב מרדכי קפלן

    פרופ’ יוסף טרנר

    | 19 בנובמבר 2004

    היסטוריה של עם ישראל
    מחשבת ישראל ופילוסופיה

    הציונות של קפלן היא צלע מרכזית בתפיסתו את היהדות כציבליזציה בעלת דפוסי קיום ייחודיים, המחדשת את חייה לנוכח תמורות הזמן. הציונות עומדת בחשיבתו לצד הצלע השניה של משנתו, הדת. אולם, בעוד שהדת, לפי קפלן, היא מהותית לקיום הציבליזציה היהודית.

  • להוציא שלדים מהארון

    ד"ר מוטי ארד

    | 15 באוקטובר 2004

    חינוך יהודי
    מקרא

    ברצוני לספר על יוזמה חינוכית שמכון שכטר שותף בה, להציע בפניכם לימוד של טקסט תלמודי מתוך יוזמה זו, ולהביע כמה הרהורים בקשר לתפקידו של מכון שכטר לעת הזאת בהקשר הרחב יותר של היוזמה.

  • פמיניזם והלכה: מגוון גישות מחקריות

    ד”ר עינת רמון

    | 15 ביולי 2004

    נושאים אקטואליים בהלכה
    נשים והיהדות

    מפגשו של חקר ההלכה עם שיטת החקירה הנובעת מן הביקורת הפמיניסטית על החברה הניב, בעשורים האחרונים, בחינה מחודשת של 'הדקדוק הפנימי' של האפליות נגד נשים אשר נהגו בהלכה היהודית הקדומה ואשר נוהגות כיום מתוקף היותה יסוד ההלכה בת זמננו. במאמר זה אסקור בקצרה גישותיהם של החוקרים הפמיניסטים הקוראים כולם את מקורות חז”ל מבעד לעדשת המודעות ליחסי הכוח הלא מאוזנים בין גברים ונשים.

עוד במרכז הידע והמחקר

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.