הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

סיכום קונגרס מדעי היהדות בקרקוב יולי 2018

24 ביולי 2018

ביולי 2018 השתתפו מרצי מכון שכטר למדעי היהדות בקונגרס העולמי השנתי למדעי היהדות EAJS שהתקיים בקרקוב, פולין. בקונגרס, המתקיים בכל ארבע שנים ונמשך חמישה ימים, נישאו יותר מאלף הרצאות בתחום מדעי היהדות. “קיום הקונגרס מעיד על העניין הרב שקיים בעולם בכלל ובאירופה בפרט בתחום מדעי היהדות” אומר פרופ’ דורון בר שהשתתף בכנס. “אל הכנס הגיעו חוקרים מכל רחבי העולם: צפון אמריקה, יפן, דרום קוריאה, מדינות אירופה ומישראל שלה היה ייצוג בולט. העיר קרקוב קיבלה את פני המרצים בכבוד רב ובאתרים היסטוריים רבים של העיר הועמדו שלטי ברכה. מארגני הכנס הציגו תערוכות מיוחדות על ההיסטוריה העשירה של יהודי העיר”.

בקונגרס השתתפו שבעה מרצי מכון שכטר וכל אחד הרצה במושב העוסק בתחום ההתמחות שלו. בשל מספרן הגדול של ההרצאות, בכל משבצת זמן התקיימו בין שמונה לעשרה מושבים: ד”ר שולה לדרמן הרצתה על הביטוי הציורי ועל המשמעות הפולמוסית של מהות הקשר האלוהי בין עם ישראל לאלוהיו; המומחה למחשבת ישראל ד”ר ארי אקרמן הרצה על האל האינסופי של חסדאי קרשקש; פרופ’ דורון בר השתתף במושב על זיכרון והנצחת השואה והרצה על התכנון והבניה של יד ושם משנת 1942 ועד ראשית שנות השישים; פרופ’ רינה לוין מלמד הרצתה על האתגרים שעומדים בפני אדם החוקר מכתבי נשים בגניזה הקהירית; ד”ר פול שרל־פוקס הרצה על השפעת תמיכת הקהילה על שביעות רצונם של רבנים העובדים בקהילות; ד”ר תמר קדרי וד”ר גילה וכמן השתתפו במושבים על מדרש.

“ההשתתפות הרחבה של מרצי מכון שכטר בקונגרס מעידה על הרמה האקדמית הגבוהה של המרצים שלנו והיא מעמידה אותם בשורה אחת לצד האוניברסיטאות המובילות בארץ ובחו”ל” אומרת ד”ר תמר קדרי. “בארץ ישנם מכוני מחקר רבים ומכללות רבות שלא שולחים את המרצים שלהם לקונגרסים בחו”ל או שחלקם שולחים נציגים ספורים בלבד. מכון שכטר שם את מחקר מדעי היהדות במוקד פעילותו: הוא מייעד לכך כספים מיוחדים; הוא מאפשר לחוקריו לצאת לשנת שבתון בכל שבע שנים, והוא מתחזק קבוצת חוקרים פעילה שיש לה מה להציג לפני חוקרי מדעי היהדות מכל העולם. מדובר במחקרים שנערכים בימים אלו ושנמצאים בכל מיני שלבים בעבודה – חלקם בשלב ראשוני של גיבוש רעיונות וחלקם יבואו לידי ביטוי במאמר או בספר שיראו אור בקרוב. המטרה בהשתתפות בקונגרס שכזה הוא גם לקבל משוב מחוקרים עמיתים על תהליך מחקרי שנמצא בעיצומו.

“לדוגמה, במושב העוסק במדרש ואגדה הצגתי מדרש חדש לספר יונה. המדרש נכתב במאה התשיעית, הוא אבד במרוצת הדורות וגיליתי אותו לאחרונה. בעולם כולו יש רק שני כתבי יד לחיבור זה, אחד מהם בוורשה. לכן בנסיעה זו ניצלתי את ההזדמנות לנסוע לספרייה של אוניברסיטת ורשה כדי לראות את כתב היד, והצגתי תמונות שלו בהרצאה שנשאתי.

“בזכות כנסים כגון ה־EAJS נוצרים דו־שיח אקדמי ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים אחרים בעולם. פעמים רבות הקשרים החדשים מולידים יוזמות חדשות ונפתח פתח לשיתוף פעולה עתידי. לדוגמה בפאנלים העוסקים במדרש בהם השתתפתי היו קולגות שלי מאוניברסיטת אוטרכט ומאמשטרדם שהתארחו אצלנו בארץ רק לפני כחודשיים”.

המיקום הטעון של הקונגרס הפעם, בקרקוב שבפולין, גרם לכך שרבים מהמרצים ניצלו את ההזדמנות לטיולי שורשים או לטיולים הקשורים למורשת היהודית בפולין ולהשמדתה במלחמת העולם השנייה.

“זו הייתה הפעם הראשונה שלי בפולין” מספרת ד”ר קדרי. “פרט לביקור בוורשה בחרתי לנסוע לעיירה בויאנובו, המקום בו יהודה תאודור – מושא ספרי האחרון – שימש רב במשך 31 שנה. נפגשתי עם ראש העיר, סיפרתי לו על החוקר החשוב שחי בעיירה שלו, ונתתי לו עותק של הספר. הוא הזמין אותי לסיור במקום והראה לי את המבנים ששימשו את הקהילה היהודית ונבנו עוד קודם למלחמת העולם הראשונה. מבנה בית הכנסת משמש כיום כבית דירות, ובית האבות היהודי הוא המבנה של בית הספר. לצערי מבית הקברות לא נותר דבר, ושטחו הפך לשדה חקלאי בשימוש פרטי.

“על רקע זה תוכלו להבין עד כמה התרגשתי מהביקור המאורגן בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. זהו בית קברות מן המאה ה־16 המשמר את זכרה של הקהילה היהודית המפוארת שחיה בקרקוב במשך מאות שנים. המצבה העתיקה ביותר היא של אישה בשם גיטל בת ר’ משה שנפטרה בשנת 1552. בין הדמויות המפורסמות שנקברו שם הם הרמ”א (ר’ משה איסרליש), הב”ח (ר’ יואל סירקיש) – מחבר פירוש הבית חדש על ארבעת הטורים) ובעל התוספות יו”ט (יום טוב ליפמן הלר) – בעל פירוש ידוע על המשנה”.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן