הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

“אידאולוגיה ונוף סמלי”, ספר חדש מאת דורון בר

24 באוגוסט 2015

“אידאולוגיה ונוף סמלי – קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל 1967-1904”, מאת דורון בר

מדוע נטמן בנימין זאב הרצל בפסגת הר שומם במערב ירושלים ומדוע נותר מקום קברו שנים רבות ללא מצבה? מה הסיבה לכך שיהודה ליב פינסקר נקבר במערת קבורה קדומה מימי הבית השני? כיצד עוצבה רמת הנדיב כאחוזת קבר לבנימין אדמונד רוטשילד? מדוע נקבר אוטו ורבורג בדגניה?

הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודיים באדמת ארץ ישראל 1904 –1967” שיצא לאור בהוצאת מאגנס ובסיוע קרן המחקר של מכון שכטר למדעי היהדות, בוחן את הסוגיות הללו. ד”ר דורון בר הוא גיאוגרף היסטורי שנושאי מחקריו עוסקים במקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. ד”ר בר משמש כדיקן ומרצה ללימודי ארץ ישראל במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים.

אירוע השקה התקיים במסגרת כנס ירושלים השנתי שנערך במכון שכטר למדעי היהדות בשיתוף מכון קרן קימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות, ביום שלישי, 20.10.15.

 

“בספרי אני בוחן את הקבורה בשנית במדינת ישראל ואת קידוש המרחב הלאומי והממלכתי בתקופה שבה הפעילות הציונית שאופיינית למדינה בחיתוליה הגיעה לשיאה ומיקדה תשומת לב ציבורית”, אומר ד”ר דורון בר, כותב הספר “אידאולוגיה ונוף סמלי”. “ההלוויות השניות של חוזי הרעיון הציוני, מנהיגים, גיבורים, אנשי רוח, ראשי קהילות, עסקנים ודמויות מופת שונות הן שעומדות במוקדו”.

האם ההעברה של אישים ציונים שנפטרו בגולה לקבורה בישראל היא תופעה גרוטסקית שולית, או שמא הייתה לה חשיבות ציונית לאומית? עשרות אנשים שמתו בניכר לפני ואחרי הקמת המדינה, הרחק מן הבית הלאומי שלהקמתו פעלו ואליו ערגו, נקברו שם ובמעשה של תיקון הועברו ארונותיהם לקבורה בשנית באדמה הציונית המקודשת. מספרם הרב מעיד על חשיבותה ומשמעותה של תופעת הקבורה בשנית בתהליך התגבשות הנוף הסמלי של ישראל.

בספר מתבררים, באמצעות תיעוד מפורט ובלוויית תצלומים, מסעותיהם של אישים אלה מן הניכר לקבורה בשנית באדמת ישראל. נבחנת השאלה מדוע נעשה מאמץ כה רב להעלות את שרידיהם לקבורה בישראל וכיצד התנהלו המהלכים בארץ ומחוצה לה. מה הפך את הקברים של הנודעים שבהם – בירושלים, תל אביב, זיכרון יעקב, דגניה וכנרת – לאתרי ביקורים ועלייה לרגל, שתרמו לעיצוב הנוף הסמלי האזרחי של מדינת ישראל.

תופעת הקבורה בשנית בישראל במאה העשרים מעוררת כמה שאלות: באיזה פרק זמן היא התרחשה ומה הייתה אז חשיבותה? מה נתן לה את עוצמתה, ומתי ומדוע נחלשה עד שהפכה לשולית? האם היה לה דגם סדור ומאפיינים בולטים? ובהיבט הגיאוגרפי־היסטורי: מה היה מקום הקבורה המיועד והמועדף — האם העיר ירושלים, שאליה התפללו וערגו יהודים מאות שנים, או שמא מקומות אחרים? האם התנהל מאבק על זכות הקבורה? סוגיה מעניינת נוגעת להלכה היהודית וסוגיה אחרת נוגעת לתופעת הקדושה של קברים, שהחלה מתפתחת בישראל בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, וכוללת גם קידוש של קברים היסטוריים.

לרכישת הספר באתר מאגנס

לפרטים נוספים ותיאום ראיונות:
מוריה קרסגי, רכזת תקשורת ויחסי ציבור, מכון שכטר למדעי היהדות
משרד: 074-7800676 | נייד: 050-8670051 | Moriah@schechter.ac.il

יחסי ציבור בהוצאת הספרים מאגנס: 02-6586963 marketing@magnespress.co.il
להזמנות: 02-6586659 | efrat.shenkar@magnespress.co.il| לדף הספר באתר

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן