הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

שיר השירים וחגיגות האהבה של ט”ו באב

ט”ו באב- חג האהבה

מבין החגים והימים המיוחדים שאנו מציינים סביב מעגל השנה, נתקבע לו בשנים האחרונות התאריך של ט”ו באב כיום המציין את חג האהבה. תאריך עברי זה הפך ליומם של האוהבים. זוגות רבים רוצים לקבוע את חתונתם דווקא בתאריך זה, וזוגות נשואים מציינים אותו באופן רומנטי ומיוחד. מה מקורו של ט”ו באב כחג האהבה, ומה הקשר שלו למגילת שיר השירים?

על התאריך המיוחד של ט”ו באב אנו שומעים לראשונה מהמשנה במסכת תענית:

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו…

ובנות ירושלים יוצאותוחולות בכרמים. ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. “שקר החן והבל היופי אשה יראת ה’ היא תתהלל” (משלי לא, ל). ואומר: “תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה” (שם לא). וכן הוא אומר “צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחתלבו” (שה”ש ג, יא).

“ביום חתונתו” זו מתן תורה “וביום שמחת לבו” זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן (משנה תענית ד, ח)[i]

רבן שמעון בן גמליאל, שחי במאה הראשונה לספירה, מתאר את ט”ו באב כיום בו היו הבנות רוקדות ומחוללות בכרמים על מנת למצוא לעצמן בן זוג. הבנות לבשו בגדים לבנים ששאלו זו מזו על מנת לטשטש הבדלים כלכליים. בהמשך אנו שומעים על שיקולים נוספים שהיו לנערים בבחירת בת זוגם: יופיה של הנערה ויחוסה המשפחתי. הנערות שהיו חסרות מעלות אלה, ניסו לשכנע את הבחורים שיש חשיבות גם בהיבטים אחרים, כגון: יראת ה’, או כשרון הכפיים שלהן. גם הברייתא בתלמוד הבבלי מציגה שיח הנשמע מפיהן של נערות שונות:

ובנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים. תנא: מי שאין לו אשה נפנה לשם.

מיוחסות שבהן היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך.

תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היואומרות – תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות – תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות – קחו מקחכם לשום שמים, ובלבד שתעטרונו בזהובים. (תלמוד בבלי תענית לא ע”א)

הפסוק משיר השירים נזכר במשנת תענית בהקשר של חגיגות הכרמים: “צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחתלבו” (שה”ש ג, יא). מה תפקידו של הפסוק כאן ומדוע הובא בהקשר זה?

המילים “צאינה…בנות ציון” משיר השירים, מקבילות לתיאור שבמשנה “ובנות ירושלים יוצאות”. המילה “וראינה” שבפסוק מתגלגלת לפנייתן של הנערות “שא נא בחור עיניך וראה”, ואילו חתונתו של שלמה משמשת כהשראה לכל האירוע, שכן מטרתו הברורה היא נישואין. משמעותו הראשונית של הפסוק עוסקת, אם כן, בחתן ובכלה אנושיים.

לפני שנפנה לסופה של המשנה, המביאה דרשה אלגורית, ברצוני להתעכב קמעה על פרשנות זו. האם היה מקובל בתקופת חז”ל להשתמש בשיר השירים בהקשר של אהבה אנושית?

מגילת שיר השירים כאוסף שירי חתונה

מספר פסוקים בשיר השירים מציינים חתונה בצורה מפורשת או רומזים אליה. חתונתו של שלמה נזכרת במפורש בשיר השירים ג, ט-יא בפסוק שהובא במשנה לעיל. קיימים גם איזכורים או רמזים נוספים לחתונה, לדוגמה “אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה” (שה”ש ח, ח) בו נרמזים נישואי האחות כארוע שעתיד להתרחש. ישנם גם פסוקים המבטאים את תקוותה של האהובה כגון: “…עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי” (שה”ש ג, ד), וכן”אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני” (שה”ש ח, ב).

יש לציין כי בין חוקרי המקרא קיימת גישה הטוענת כי שיר השירים הוא אמנם אוסף של שירי חתונה שהושמעו בפני החתן והכלה בשבוע המשתה. כתמיכה לדבריהם הצביעו על הדו-שיח בשיר השירים המתאים להופעה בפני קהל, ועל החזרות הרבות המתאימות לשירה העממית. היו שאף הצביעו על הדמיון בין שירים בטקסי חתונה של פלאחים סורים מסביבות דמשק לבין שיר השירים. אך האם גם בתקופת חז”ל ניתן לזהות שימוש בשיר השירים כשיר אהבה בחתונות? האם הסכימו החכמים לפרשנות שיר השירים כשיר אהבים?

שיר השירים כשיר חתונה בתקופת חז”ל

התנגדותו חריפה לשימוש בשיר השירים בחתונות עולה מדבריו של ר’ עקיבא:

ר’ עקיבא אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא (תוספתא סנהדרין יב, ה”י)

ר’ עקיבא יוצא כנגד התופעה של שימוש בפסוקי שיר השירים בבתי משתאות, דהיינו בחתונות. הוא מתנגד באופן עקרוני לכל שימוש בשיר השירים בדרך שיכולה להתפרש כשיר אהבה אנושי, על פי תפיסתו העקרונית המפורסמת: “שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים” (משנה ידים פרק ג משנה ד). אולם מהתנגדותו של ר’ עקיבא ניתן ללמוד כי התופעה התקיימה בתקופתו. בזמנו כנראה היו עדיין כאלה שהשתמשו בשיר השירים כשיר הלל לחתן ולכלה בשבעת ימי המשתה.

לאחר תקופתו של ר’ עקיבא ניתן לזהות חכמים שהמשיכו לדרוש את שיר השירים בענייני חתונה. כך לדוגמה במאמרו של ר’ יוחנן, אמורא ארץ ישראלי דור שני:

“יבא דודי לגנו ויאכל” (שה”ש ד, טז) אמ’ר’ יוחנן לימדתך התורה דרך ארץ שלא יהיה החתן נכנס לחופה עד שתתן לו הכלה רשות מה טעם “יבא דודי לגנו” – “באתי לגני” (שה”ש ה, א).

מדרש זה עושה שימוש בפסוקי שיר השירים ומציג לפנינו אוירה חגיגית של טכס חתונה. שיר השירים מתאר את חילופי הדברים בין הכלה והחתן ברגע מאד משמעותי של המעמד. הכלה פונה אל החתן ומזמינה אותו במילים: “יבוא דודי לגנו”, והחתן עונה לה באותן המילים ממש: “באתי לגני אחותי כלה”. השימוש באותן מטבעות לשון מעיד כי לפנינו דו-שיח, או הזמנה והיענות להזמנה.

אם נדייק בדברי הכלה “יבא דודי לגנו” (ולא “לגני”), הם משקפים נכונה את המציאות, שהרי השניים כבר באו בברית הקידושין מספר חודשים או שנים קודם לכן. בתקופה זו היתה הכלה מחוייבת לחתנה אולם אסורה עליו ועל כל גבר אחר. טכס הנישואין מהווה שלב ההתקשרות הסופי בין השניים.

ר’ יוחנן נזקק לרובד הפשט של שיר השירים, על מנת ללמד את החתן כיצד ראוי לו לנהוג בעניינים שבינו לבינה. מבחינה הלכתית הכלה היא “גנו”, היא שלו, שכן באו כבר בברית הקידושין. למרות זאת החתן צריך לדעת כי עליו לבקש את רשותה של הכלה לפני ש”יבוא” (תרתי משמע) ויממש את נישואיהם. בקשת הרשות מכונה בפיו “דרך ארץ”, שכן איננה בגדר ההלכה המחייבת, אלא במסגרת ההתנהגות האנושית הראוייה. זוהי המלצה לחיי נישואין מוצלחים.

עדויות אחרות לשימוש בשיר השירים בחתונות מופיעות בשירי קילוסים לכלולות. חוקרים הראו כי בשירי חתונה יהודיים עממיים מהתקופת הביזנטית שנכתבו בשפה הארמית, נמצאו ביטויים שנלקחו מפסוקים משיר השירים שיש להבינם על דרך הפשט.[ii] גם בפיוטים ארץ ישראליים שנכתבו לכבוד חתן וכלה המזדמנים לבית הכנסת בשבת שלאחר חופתם, נמצאו קדושתות המפייטות פסוקים משיר השירים.[iii] לאחרונה הראו שאול יהלום ומנחם קיסטר כי ברכת הבתולין, ברכה מפויטת אשר יש בה סממנים עתיקים, עושה שימוש בפסוקים משיר השירים בלא הטיה של הדברים לכיוון אלגורי.

לאור זאת ניתן לשער כי פרשנות שיר השירים כשיר חתונה היתה מושרשת בציבור. אפשר כי בדרשות החכמים יש נסיון למתן תופעה זו, באמצעות השימוש בפסוקי שיר השירים כאמצעי חינוכי לבחירת הזיווג הנכון, וללימודההתנהגות ראויה בין בני זוג. דרך אחרת להתמודדות עם התופעה היא הפיכתה של החתונה האנושית לחתונה אלגורית. המשנה במסכת תענית מסתיימת בדרשה על דרך האלגוריה: “ביום חתונתו” זו מתן תורה “וביום שמחת לבו” זה בנין בית המקדש. לפי פרשנות זו, שיר השירים אינו עוסק בחתונה בין בני זוג אנושיים, אלא בחתן וכלה אלגוריים, הקב”ה וכנסת ישראל. אין ספק כי הפרשנות האלגורית הפכה לפרשנות המרכזית אצל החכמים, והיא גם הפרשנות הרווחת והמוכרת לנו עד היום. יחד עם זאת יש לזכור כי גם הדרשה האלגורית אינה מפקיעה את השימוש הקודם שנעשה בו כשיר אהבה אנושי. אדרבה, הדרשה האלגורית מחזקת את המשמעות הראשונה, שכן גם היא עוסקת בנישואין ובחתונה, ובאיחוד בין שני אוהבים.

לסיום, ממקורות אלה נראה כי למרות דבריו החריפים של ר’ עקיבא, השימוש בשיר השירים בהקשר של חתונות לא פסק. עולם הדימויים שבשיר השירים המשיך לשמש מקור השראה לדרשות העוסקות בחתונה, לתיאורי החתן, הכלה והאהבה שבין השניים, כמו גם לתיאורי חגיגות הכרמים של ט”ו באב הנזכרות במשנת תענית.

[i] לדיון ברבדיה השונים של משנה זו עיינו פ’ מנדל, “‘לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים’: על המשנה האחרונה של מסכת תענית וגלגוליה”, תעודה יא (תשנ”ו), עמ’ 178-147.

[ii] מ’ קיסטר, “שירת בני מערבא – היבטים בעולמה של שירה עלומה”, תרביץ עו (תשס”ז), עמ’ 170-168.

[iii] ע’ פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים 1975, עמ’ 159-158; ש’ אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: קדושתאות ליום מתן תורה, ירושלים תש”ס, עמ’ 243-242

ד"ר תמר קדרי היא דיקנית מכון שכטר למדעי היהדות ומרצה וחוקרת של ספרות חז"ל. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן