הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

קסם או אמת? התנ”ך כיומן הווידויים של אלוהים

עם ד”ר דרור בונדי, מרצה להגות יהודית עכשווית מודרנית במכון שכטר

-אתה חוקר הרבה שנים את דמותו של אברהם יהושע השל ומתרגם את ספריו לעברית. אולי נגיד כמה מילים על האיש הזה, מי היה אברהם יהושע אשל?

-אברהם יהושע השל נולד להיות אדמו”ר של חסידים ונפטר בתור פעיל חברתי מפורסם, הוגה יהודי כלל־אמריקאי בניו יורק. חבר של מרטין לותר קינג ג’וניור “יש לי חלום”. מה הקשר בין חסידות ואדמו”רות למחאה חברתית למען זכויות השחורים? זה אברהם יהושע השל, זה סוד הקסם שלו, שהוא ראה במאבק למען זכויות השחורים ביטוי לחסידות, לחסידות נעוריו.

-זה יהדות בעולם, יהדות במעשה, יהדות בתוך המציאות, ככה הוא תפס את זה.

-“אלוהים מאמין באדם”.

-שם של הספר הגדול שלו. עכשיו אנחנו ננסה, אולי, לקרוא את התנ”ך לאור תפיסתו של אברהם יהושע אשל. איך הוא היה קורא את התנ”ך בכללותו?

-הדוגמה הקלאסית, ואולי זה אחד המקומות הכי מצחיקים בתנ”ך, זה חטא העגל. הוויכוח.

-מצחיק, אתה אומר, על חטא העגל.

-הוויכוח בין אלוהים למשה אחרי חטא העגל מתחיל במשפט, שבכל פעם שאני קורא אותו אני צריך להחזיק חזק כי הקדוש ברוך הוא אומר למשה: “לך רד, כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים”. לפני שנייה בעשרת הדיברות הוא התחיל: “אני ה’ אלוהיך אשר הוציאתיך מארץ מצרים”.

-אני האבא.

-כן, ועכשיו הוא אומר למשה: זה הילד שלך.

-ממש כמו מריבה בין בני זוג.

-מה עובר על אלוהים? למה פתאום הוא אומר למשה שזה העם שלו? ואז משה מרגיע את אלוהים ואומר לו: מה יגידו המצרים?

-מה יגידו השכנים, בעצם.

-בדיוק, והמדהים שזה עובד.

-זה משפיע על אלוהים לשנות את החלטתו להשמיד את בני ישראל ולהקים עם אחר ממשה.

-כן, אז קודם כול רואים פה את האישיות הדינמית של אלוהים ואת תפקידו של הנביא, אבל ב’, רואים שאלוהים לא עובד אצלנו. אם אנחנו בונים את עגל הזהב, אלוהים פתאום מסתכל על יציאת מצרים ואומר כמו גרוש שמביט לאחור: זו בכלל הייתה אשליה, זה משה הוציא אותם.

-אולי אני אקים משפחה חדשה.

-זאת תהיה כבר פרשנות נוצרית, אבל מה שמדהים בתנ”ך זה הטיפול הזוגי שאלוהים ועם ישראל עוברים כל הזמן בגלל שהם כרוכים אחד בשני, בגלל שיש ביניהם ברית, בגלל שאכפת להם אחד מהשני, עם הפערים העצומים ביניהם: שאלוהים הוא אישיות אוניברסאלית ועם ישראל הוא עם, אבל המתח הפורה בין שני הניגודים הוא הסוד של התנ”ך. בניגוד לקריאה הציונית שרואה את התנ”ך כקושן על ארץ ישראל וצובעת את אלוהים בצבע לאומי.

-יש דוגמה שאדם או נביא מתבקש להתנהג כמו אלוהים על ידי אלוהים?

כן, זה פירוש מאוד קיצוני של אברהם יהושע השל ומראה את המקוריות של הפרשנות שלו. אחד הסיפורים הקיצוניים ואפילו המתמיהים שיש בתנ”ך הוא סיפורו של הנביא הושע. אלוהים מצווה על הושע לשאת אשת זנונים.

-זונה.

-זו כבר פרשנות, אפשר לקחת את זה לכיוונים כאלה, לכיוונים אחרים, אבל ברור שזה ציווי מאוד מתמיה. הייתי אפילו אומר שהוא מתחרה בעקידת יצחק. מה זאת אומרת לשאת אשת זנונים? ובדרך כלל הנטייה הפרשנית הרגילה היא לקרוא את זה כמטאפורה.

-שהוא לא באמת היה צריך להתחתן עם אשת זנונים. זה סיפור.

-מה שמגניב בפירוש של אברהם יהושע אשל הוא שהוא אומר: לא, אלוהים בהחלט ציווה את זה על הושע, אבל למה הוא ציווה את זה על הושע? כדי שהושע ירגיש את מה שהוא, אלוהים, מרגיש.

-שעם ישראל בוגד בו. זאת אומרת, הוא אומר לנביא הושע: לך תתחתן עם אישה שתבגוד בך, בכוונה, כדי שתוכל להרגיש מה שאני, אלוהים, מרגיש כשבני ישראל בוגדים בי.

-כי להיות נביא זה להרגיש מה שאלוהים מרגיש וזה האתגר שהשל מציב בפנינו, קוראי התנ”ך היום. לקרוא תנ”ך זה לנסות ולהיכנס לרגשות של אלוהים. זו תביעה מאוד מאתגרת לקורא המודרני, אבל אני חושב שהיא התביעה של התנ”ך. לא חייבים לעשות אותה לפני שקוראים את התנ”ך ולא חייבים לקבל אותה אחרי שקראנו את התנ”ך, אבל אם תוך כדי קריאת התנ”ך לא הרגשנו שאנחנו קוראים את יומן הווידויים של אלוהים, אז לא הרשינו לעצמנו להיכנס לתוך הדרמה שהתנ”ך מחולל. זה כמו לקרוא את “הארי פוטר” להבדיל, וברור שהארי פוטר הוא ספר הרבה יותר טוב, בלי לתת לעצמך להיכנס לעולם של קסמים, להישאר מנוכר לחוויה של הספר.

-אז אתה אומר שהקריאה הזו שאתה מציע היא קריאה מעורבת, קריאה רגשית, להיכנס לתוך התנ”ך, להיכנס לרגשות של הגיבורים ואפילו לרגשות של אלוהים.

 

ד"ר דרור בונדי הוא מרצה למחשבת ישראל החבר בקהילת הקיבוץ העירוני בית־ישראל. הוא מתרגם את הגותו של אברהם יהושע השל לציבור הישראלי, מנסה לחיות לאורה ומלמד אותה במגוון מקומות כגון מכון כרם, המדרשה והמכינה של עין פרת, בית המדרש חברותא ומכון שכטר. ספרו "אברהם יהושע השל: אלוהים מאמין באדם" יצא לאור בהוצאת מכון שכטר, בית מורשה ודביר. חיבורו "אלוהים, הומניזם ודמוקרטיה במשנתו של אברהם יהושע השל" ראה אור לאחרונה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.