הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

עיצובו של מנהיג: חינוכו של משה

התורה כמעט ואינה מספרת לנו דבר על ימי ילדותו של משה. אנו יודעים כי לאחר שנמצא בתיבה על ידי בת פרעה, היא מוסרת אותו ל”אישה מינקת מן העבריות” (שמות ב, ז) הלא היא אימו יוכבד, והוא נמצא במחיצתה עד שהוא נגמל:

“וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ” (שמות ב, ט-י)

לדעת החוקרים, גיל הגמילה היה בערך כשהילד היה בן שנתיים או שלוש. הפסוק הבא קופץ קדימה בזמן ומתאר לנו את משה כשהוא כבר נער הנמצא ברשות עצמו:

“וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (שמות ב, יא)

איננו יודעים בן כמה היה משה כאשר יצא אל אחיו, אולם מהמשך הסיפור מתברר כי כבר היה נער בוגר, המסוגל להמית נוגש מצרי. התורה מדלגת איפה על שנים רבות כאשר היא מתארת את משה היוצא אל אחיו. שנים אלה הם תקופה משמעותית מאד בעיצוב אישיותו של משה. האם משה גדל עם הידיעה שהוא שייך לעבריים? ואם כן, מדוע איננו רואה בסבלם של אחיו עוד קודם לכן? ואולי משה חשב כל השנים שהוא מצרי? מתי, אם כן, נודע לו שהוא מן העבריים? מי גילה לו את העובדה שאומץ על ידי בת פרעה?

שאלות אלה מתחדדות לאור המשך הסיפור. בנות יתרו, שמשה מושיע אותן מיד הרועים, שבות הביתה ומספרות לאביהן: “אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים” (שמות ב, יט). מכאן ניתן ללמוד כי לבושו של משה, התנהגותו וסגנון דיבורו לא הסגירו את מוצאו העברי. איזה חינוך, אם כן, קיבל מי שעתיד להוציא את ישראל ממצרים? על אילו ערכים גדל האיש שיתן לישראל את התורה ושינהיג אותם ארבעים שנה במדבר?

שאלות אלה נותרות ללא מענה בסיפור המקראי. להלן נעיין בכמה מקורות הממלאים את הפער שהותירו הפסוקים המקראיים, תוך שהם משלבים בתיאוריהם את השקפת עולמם.

1. יחזקאל הטרגיקן

המקור הראשון שנעיין בו הוא מחזה בשם “יציאת מצרים” שנכתב במאה השניה לפני הספירה על ידי סופר יהודי הלניסטי בשם “יחזקאל הטרגיקן”. יחזקאל חי באלכסנדריה שבמצרים או בסמוך לה. הוא חיבר כמה מחזות ביוונית העוסקים בנושאים יהודיים, הבנויים לפי דגם הטרגדיה היוונית הקלאסית. המחזה היחיד שנותר בידינו הוא “יציאת מצרים”, וגם ממנו נותרו רק מספר שרידים ביוונית. הם תורגמו על ידי יהושע גוטמן, אשר גם שיווה להם צורה של מחזה. השורות הבאות מובאות בגוף ראשון משמו של משה:

כאשר חלפה ראשית ימי ילדותי, הוליכה אותי אמי אל מעון המלכה, אחרי אשר גילתה לי כל קורותי וסיפרה לי על מוצא אבותי ועל הבטחות האלוקים. כל עוד הייתי בגיל של ימי הנעורים, גודלתי וחונכתי כדרך בני מלכים. כי המלכה העניקה לי הכל כאילו יצאתי מחלציה… (י’ גוטמן, הספרות היהודית ההלניסטית, כרך ב, ירושלים תשכ”ג, עמ’ 148)

יחזקאל מתאר את משה כמי שינק את ההיסטוריה היהודית יחד עם חלב אימו. כאשר הובא לארמון, הוא כבר היה בוגר דיו להבין את השתייכותו הלאומית. לפי תיאורו של יחזקאל, משה גדל במשך כל שנותיו בארמון פרעה עם הידיעה שמוצאו מארץ כנען. הוא הכיר את ההבטחות של האל כי השיעבוד הוא עניין זמני, וכי הקב”ה עתיד לגאול את ישראל, ולהנחילם את הארץ. ניתן להבין כיצד נער זה הפך בבוא העת למושיעם של ישראל.

2. ספר היובלים

מקור המספק תשובה אחרת לשאלותינו הוא ספר היובלים. ספר זה משתייך לספרות המכונה “הספרות החיצונית”. הוא נכתב בתקופת החשמונאים בעברית, אך נשתמר בכנסיה החבשית בשפת הגז. בעל ספר היובלים מספר כי כאשר עלה משה על הר סיני לקבל את התורה, הוא פגש את “מלאך הפָנים” שסיפר לו את תולדות העולם מאז הבריאה ועד לימי משה. וכך נשמעים הדברים מפיהו של המלאך, בתרגומו של מ’ גולדמאן:

ותצפנך אמך שלושה חדשים וידברו עליה. ותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחמר ותשימה בעשב על שפת היאור…ובימים ההם באה תרמות בת פרעה לרחוץ ביאור…ותוצא אותך מן התיבה ותרחם עליך. ותאמר לה אחותך האלך וקראתי לך אחת מן העבריות…ותלך ותקרא לאמך ליוכבד ותתן לה שכרה ותגדלך. ויהי כאשר גדלת ויעלוך אל בית פרעה ותהי לו לבן וילמדך עמרם אביך ספר וככלותך שלושה שבועות הביאך אל חצר המלכות…

(ספר היובלים מז, ד-י מתוך: הספרים החיצוניים, מהדורת א’ כהנא, ירושלים תש”ל)

בניגוד ליחזקאל הטרגיקן, שמסר את תפקיד חינוכו של משה בידיה של יוכבד, ספר היובלים מתאר את עמרם כמי שהיה ממונה על השכלתו של בנו. הוא מלמד אותו במשך שלושה שבועות, שהם לפי המינוח של ספר היובלים עשרים ואחד שנה. עמרם מלמדו “ספר”, שהם החוקים הכתובים, לדעת בעל ספר היובלים, בלוחות השמים שקדמו אף לבריאת העולם.

השנים המעצבות את אישיותו של משה חולפות עליו, אם כן, כשהוא שרוי במחיצתו של אביו. על רקע זה ניתן להבין את התנהגותו של משה בהמשכו של ספר שמות, את שאיפתו הגבוהה למוסר ולצדק, הבאה לידי ביטוי כבר בצעירותו במפגש שלו עם הנוגש המצרי, במפגש עם שני העברים הניצים, ובמפגש עם בנות יתרו.

3. תלמוד בבלי

תשובה מכיוון אחר לגמרי לגבי חינוכו של משה ניתנת על ידי מאמר של חז”ל המופיע בתלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי נערך בסביבות המאה השישית לספירה בבבל. במסכת סוטה קיימת סוגיה יוצאת דופן הדומה למדרש פרשני, אשר מביאה קריאה מדרשית רצופה לשמות פרקים א-ב:

“ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור” אמר ר’ יוחנן משום ר’ שמעון בן יוחי: מלמד שירדה לרחוץ מגלולי אביה (תלמוד בבלי סוטה יב ע”ב)

לדעת רשב”י רחיצתה של בת פרעה לא היתה למטרה של התנקות פיזית, אלא רחצה רוחנית. במילים אחרות היתה זו טבילה של גיור. יד ה’ כיוונה את בת פרעה למצוא את משה על מנת שיגדל בביתה. התוצאה היא שמשה גדל אמנם בידיה של נסיכה מצרית, אולם הוא גדל על ברכי ה”יהדות”, שכן אומץ על ידי גיורת.

שלושת המקורות הראשונים שראינו גורסים כי למרות שמשה גדל בבית פרעה, הוא קיבל “חינוך יהודי טוב”. בין אם חינוך זה ניתן לו על ידי אימו, על ידי אביו או על ידי בת פרעה שהתגיירה.

4. פילון האלכסנדרוני

תיאור שונה בתכלית נמצא בכתביו של פילון האלכסנדרוני. פילון חי בשנים 20 לפנה”ס – 50 לס’ באלכסנדריה של מצרים. הוא היה פילוסוף ששילב שיטות חשיבה הלניסטיות בחומר יהודי מסורתי. הספר הראשון בחיבורו “חיי משה” מתאר את קורות משה מהולדתו ועד לכיבוש עבר הירדן. פילון ממזג בו את המסופר בתורה עם השקפת עולמו הדתית-פילוסופית. הדברים נכתבו ביוונית, והם מובאים בתרגומה של סוזן דניאל נטף:

הואיל והלך וגדל בלי הרף, נגמל שלא בזמן המשוער אלא מוקדם יותר. באה אימו מיניקתו ומסרתו לזו שנתנתו, כי לא נצרך עוד לינוק, והוא בריא ויפה-תואר…מאז אפוא נמצא ראוי לטיפול ולחינוך של בני מלכים…מיד הגיעו אליו מורים, איש איש ממקומו…בתוך זמן קצר התקדם ועלה על יכולתם ובסגולות כשרונותיו קדם וידע לקחם…ובכן מחכמי מצרים קיבל משה את תורת החשבון וההנדסה, את תורת המקצב, ההרמוניה והמשקל והמוסיקה כולה…נוסף על כך את הפילוסופיה הנמסרת בדרך סמלים…מוריו היווניים לימדו אות גם כן את חוג הלימודים הכלליים, ואלה מן המדינות השכנות – את כתבי אשור ואת מדע הכוכבים של הכשדים… (פילון האלכסנדרוני, על חיי משה, מהדורת ס’ דניאל נטף, כרך א’, ירושלים תשמ”ו, עמ’ 217-216)

בניגוד למקורות המדגישים את החינוך העברי שקיבל משה, פילון מתאר את משה כנסיך מצרי שקיבל חינוך משוכלל היאה לבני מלכים. מטרתו של פילון להציג את משה כגדול המנהיגים שהיו מעולם, ולכן הוא בונה את תכנית הלימודים של משה לפי התפיסה של ההשכלה היוונית הקלאסית, שהיא הרווחת במקומו של פילון, הכוללת את מקצועות החשבון וההנדסה, המוסיקה והאסטרונומיה. חינוך זה הוא שהקנה למשה את תרבות אומות העולם בכל היקפה והפך אותו למנהיג מעולה.

5. פרוש ר’ אברהם אבן עזרא לתורה

מעניין להשוות את השקפתו של פילון לדבריו של פרשן המקרא ר’ אברהם אבן עזרא. אבן עזרא היה משורר, בלשן, פרשן מקרא ופילוסוף. הוא נולד בספרד בסוף המאה ה- 11 ונדד הרבה בימי חייו. וכך הוא כותב אודות חינוכו של משה:

אולי סבב ה’ זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים…ועוד דבר אחר, כי אלו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו לא היו יראים ממנו כי יחשבוהו כאחד מהם (ר’ אברהם אבן עזרא, הפירוש הארוך, שמות ב, ג)

כמו פילון, גם אבן עזרא סבור כי משה יכול היה למלא את יעודו כמנהיג בזכות העובדה שגדל בבית פרעה. בשונה מאחיו העבדים, משה גדל כאדם חופשי. החיים בארמון יצרו לו מעמד של כבוד בקרב בני עמו, וסיפקו לו חינוך מעולה. החיים בארמון היו חלק מתכניתו של הקב”ה ונועדו להכשירו לתפקיד המושיע.

שני המקורות האחרונים, מתארים את משה כמי שקיבל חינוך מצרי. הם רואים בכך יתרון, שכן חינוך זה הוא שהכשיר אותו לתפקידו כמנהיג.

6. קולנוע

ברצוני לסיים ב”מדרש” מודרני, מתוך סרט האנימציה “נסיך מצרים”. הסרט הופק על ידי חברתDreamWorks ויצא לאקרנים בשנת 1999. במסגרת הכנת הסרט התייעצו יוצריו עם מומחים מתחומים שונים, ביניהם גם חוקרים מתחום המדרש, הפילוסופיה והפסיכולוגיה.

בסרט מתואר משה כמי שגדל בבית פרעה כנסיך מצרי וזוכה לכל התענוגות שבחיי הארמון. בת פרעה ואביה מסתירים מפניו את הידיעה כי הוא ילד מאומץ, והוא מתכוון לבנות את עתידו כארכיטקט המלכותי של הארמון. רק כאשר משה מגיע לבחרותו הוא נפגש באופן מקרי במרים. היא מזהה אותו, מספרת לו את האמת על ימי ילדותו ועל משפחתו, ומצליחה לעורר בו זכרונות נשכחים. בתחילה משה כועס ומסרב להכיר בדבריה, ובהמשך הוא מתעמת עם הוריו המאמצים ומתמודד עם משבר זהות. רק השהייה במדיין וההתגלות בסנה מסייעים לו בסופו של דבר לשקם מחדש את זהותו כעברי ומכינים אותו לתפקיד שיועד לו כמושיעם של ישראל.

סרט זה מעמיד את משה כאדם הנמצא בדילמה קשה. הוא נקרע בין צורת החיים שלו כמצרי לבין ההשתייכות שלו לעם העברי. עליו להכריע באיזה משתי הזהויות יבחר. הוריו המאמצים מעוניינים להמשיך ולגדלו כנסיך מצרי, אולם בסופו של דבר משה נענה למצפונו הפנימי ונחלץ לעזור לאחיו. בניית הבטחון העצמי של משה ותהליך הכרתו בשורשיו האמיתיים, מאיר את התהליך המקביל שעוברים בני ישראל מקבוצה של עבדים לאומה בעלת גאוה וחזון.

מסקירה קצרה זו ניתן לראות כי דמותו של משה ריתקה את יוצרים רבים מאז המאות הראשונות לפני הספירה ועד ימינו אנו. נראה כי סיפורו האישי של משה, עברי הגדל בתוך סביבה נוכרית ומעצב את זהותו, שימש כראי לחייהם של היוצרים עצמם, בין אם חיו על אדמתה של מצרים, בבל, ספרד או ארצות הברית. עיסוקם בדמותו של משה באמצעים שונים (מחזאות, פילוסופיה, מדרש, פרשנות או אנימציה) חושפת בפנינו את הדרך בה התמודדו יוצרים אלה עם הבעייה של גיבוש זהותם הם, כשייכים למיעוט יהודי החי בסביבה נוכרית.

ד"ר תמר קדרי היא דיקנית מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה וחוקרת של ספרות חז"ל העומדת בראש המסלול לימודי מדרש ואגדה. היא בוגרת תואר ראשון ושני ובעלת תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2001 הייתה עמיתת מחקר במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2009 זכתה במענק של הקרן הלאומית למדע ובמשך שש שנים ניהלה פרויקט מחקר להוצאת מהדורה מדעית למדרש שיר השירים רבה. הסינופסיס הועלה לאתר של מכון שכטר למדעי היהדות. היא פרסמה מאמרים חשובים בכתבי עת יוקרתיים בארץ ובחו"ל. ספרה "מנחה ליהודה" ראה אור בשנת 2017 בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות ומכון לאו בק. פרט לכך היא גם אומנית ופסלת והשתתפה בתערוכות בגלריות בירושלים ובתל אביב.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן