הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

האם שבי ציון היו עולים או עולי רגל? מה ההבדל בין שתי תופעות אלו וכיצד השפיעו על היחס של היהודים לירושלים לאורך הדורות?

ההגדרה של עלייה לרגל איננה חדה ואיננה מוסכמת על כלל החוקרים. בבסיס תופעה זו עומדת האמונה כי לביקור במקום קדוש ולתפילה שם ישנה חשיבות דתית גדולה. זו הסיבה לכך שבכל חלקי העולם עוזבים מאמינים את מקומות מגוריהם ועורכים מסע, לעתים בן אלפי קילומטרים, כדי להגיע לבסיס אמונתם, המקום הקדוש.

כך גם נכון לגבי היהדות ויחסה לירושלים. לאורך הדורות הגיעו לירושלים עולי רגל יהודים רבים שפקדו את מקומותיה הקדושים. כך היה בזמן קיומם של שני בתי המקדש, וכך גם המשיכה העלייה לרגל לאחר חורבן ירושלים על ידי הרומאים בשנת 70 לסה”נ.

המטרה של שבי ציון במאה השישית לפנה”ס הייתה שונה. הם לא הגיעו לירושלים כדי להתפלל בה ולשוב חזרה לבבל. הם עזבו את סיר הבשר במטרה לחזור להתיישב בירושלים, לבנות מחדש את העיר ואת בית המקדש. היה זה מעשה אמיץ ויוצא דופן שחייב אותם להקריב קרבן עצמי ומשפחתי של ממש.

מעשה חלוצי זה הוא שאפשר מאוחר יותר להפוך את בית המקדש בירושלים ליעד המוני של עלייה לרגל. על פי הידוע לנו מן המקורות, היו מגיעים בשלושת הרגלים בשלהי ימי הבית השני עשרות אלפים של עולי רגל כדי לפקוד את המקדש, להקריב קרבן, להעלות ביכורים ועוד. לאחר החורבן, עם גירושם של היהודים מירושלים, התמעטה העלייה לרגל אל העיר ונאסרו מגורי יהודים בה למשך דורות רבים.

בימינו ממשיכה המסורת של העלייה לרגל היהודית לירושלים, אולם היא מעוררת מחשבות ותהיות. האם אנחנו, שמגיעים אל הכותל המערבי בקלות יחסית – במכונית, אוטובוס או רכבת – יכולים בכלל להרגיש את אותה הרגשה של התרוממות רוח והתפעמות שחשו עולי הרגל בעבר. האם ניתן בעולם המודרני להיות עולה רגל “אמיתי”, כפי שהיה בעת העתיקה?

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן