הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מיום הדין לכף זכות: בין תשובה להערכה

הרב ארי חסיד

9 בספטמבר 2016

לחג שחל ביומיים הראשונים של חודש תשרי יש כינויים רבים. לרוב, הוא ידוע בשם ״ראש השנה״, למרות שבמסכת ראש השנה שמשנה, הביטוי “ראש השנה” מוזכר גם בהקשר של שלושה מועדים אחרים שחלים בשנה (ראש השנה למלכים ולרגלים, ראש השנה למעשר בהמה, ראש השנה לאילן). המועד גם ידוע בשמות ״יום זכרון תרועה״ לזכר תרועת השופר, ״יום הרת עולם״, ו״יום הדין״.

כינוי ראש השנה בשם ״יום הדין״ מזכיר לנו את תקופת התשובה שחלה בחודש אלול ואף יותר את עשרת ימי התשובה המתחילים עם החג. אנו מצווים להסתכל עמוק במעשינו לאורך השנה שחלפה, לעשות חשבון נפש כדי שעד יום כיפור נספיק לבקש סליחה מכל חברינו וקרובינו אשר חטאנו כלפיהם ולבקש סליחה מאלוהים על כל העוונות בקשר שלנו עם בורא העולם.

אם נתעמק בשיפוט עצמי בתקופה הזאת, ייתכן וניחשף יתר על המידה למקומות בתוכנו אשר טעונים שיפור, עד כדי כך שנסתכן בייאוש מהאפשרות של עשיית תשובה. השיפוט העצמי מיועד לשמש אמצעי בדרך לחזרה בתשובה (כנגזרת מהביטוי “ימי תשובה”), ואינו מטרה בפני עצמה, ולכן כאשר הוא מוביל לייאוש אך ללא תשובה, השיפוט נכשל בייעודו.

רבי נחמן מברסלב מציע הבנה מחודשת של המפגש בין שיפוט לתשובה אשר מתמקדת בשאלה – כיצד השיפוטיות שלנו כלפי אחרים משפיעה באופן ישיר על ההתנהגות שלהם. באחת התורות האחרונות שלו שאמר לחסידיו (ליקוטי מוהר״ן, חלק א׳, תורה רפ״ב), רבי נחמן מסביר כי כאשר אדם מצליח לדון אדם אחר לכף זכות, הדבר גורם למעשים הטובים של השני, אפילו אם הם מועטים, להכריע את הכף כנגד החטאים. לכן, אם נצליח לחשוב רק על מעט הטוב שיש בכל אדם, הטוב הזה יצליח להתגבר על המעשים השליליים ואותו אדם יצליח להיות אדם טוב יותר.

אפשר לראות בתורת רבי נחמן רמז לאיזון קוסמי בעולם, בו הקב״ה שופט כל אדם בהתאם למשפט אשר הוא מקבל מאנשים אחרים. אך גם מהזווית הפרקטית ניתן לראות כיצד הוראת רבי נחמן תואמת את התפיסה החינוכית הרואה בחיזוק חיובי דרך נכונה לעודד התנהגות רצויה. דומה כי אמר רבי נחמן כי עלינו לזהות את הטוב שיש בכל אדם, ועל ידי כך, נצליח לזהות התנהגות חיובית כל פעם שהיא עולה ולחזק אותה. כתוצאה מכך, האדם עצמו ילמד לחזור על ההתנהגות החיובית ויצמצם את מעשיו הבעייתיים.

עמוק בתוך דברי רבי נחמן, נמצא הרעיון כי כדי שאנחנו נשפר את עצמנו, אחרים חייבים להכיר בטוב שיש בנו וביכולות שלנו להשתפר. לכן, לנו יש תפקיד מרכזי בתהליך החזרה בתשובה של אחרים, ועלינו לקבל את כובד האחריות הזאת. לא נוכל לצפות מאחרים לשפר את התנהגותם כאשר אין אנו נותנים להם כל סיבה להאמין כי הם מסוגלים להתנהג יפה יותר ושיש השלכות חיוביות למעשים הטובים. בד בבד עם חשבון הנפש של עצמנו, עלינו לחשוב על השפעתה של גישתנו כלפי אחרים, ולשאת בעול של סיוע לאחרים במסעם אל השיפור העצמי.

עם זאת, תורת רבי נחמן אינה נגמרת עם הדרך בה אנו שופטים אחרים. אכן, מוקד התורה הזאת הינה שכל אדם חייב להסתכל במעשים של עצמו ולזהות את הטוב שבו לפי המצוות אשר הוא קיים. לפי דבריו, ״ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב…צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב כדי להחיות את עצמו ולבוא לידי שמחה, ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב, על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות, ויוכל לשוב בתשובה״.

קל להבין כיצד מציאת מעט הטוב בעצמו עוזר לאדם לשפר את תדמית העצמית שלו ובכלל על תהליך חשבון הנפש והחזרה בתשובה, אך רבי נחמן מוסיף לזה אף עוד רובד. לפי רבי נחמן, ״כי זה ידוע, שכשהאדם נופל בדעתו מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים, שרואה שהוא רחוק מאוד מאוד מן הקדשה באמת, אזי על פי רוב אינו יכול להתפלל כלל מחמת זה, ואינו יכול לפתוח פיו כלל…אזי כשמחיה את ומשמח את עצמו על ידי זה (מציאת הטוב שבתוכו), אזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה׳״

איזה מסר לימים הנוראים! למרות שהתפילה המסורתית מורה לנו להיות ענווים, להכיר בחסרונות שבתוכנו ולנסות לכפר עליהם, רבי נחמן מזכיר לנו כי בו-זמנית יש לחפש את ניצוץ הקדושה שבנו ולתת גם לניצוצות הללו ביטוי.

אין זה צירוף מקרים כי הווידוי המסורתי, הנאמר בקהילות מסוימות כל השנה, ועל ידי אחרות רק ביום הכיפורים, נכתב בגוף ראשון רבים ולא בלשון יחיד. נכון כי עלינו לעסוק בחשבון נפש באופן פרטני, אבל אנו מחויבים כמו כן להכיר בחטאים הקולקטיביים של כל הקהילה ובתפקיד שלנו בחטאים האלה. בו-זמנית, אפוא, בעשרת ימי התשובה, אנחנו נפגשים עם אנשי הקהילה שלנו כדי להתפלל יחד. כקהילה שנפגשת יחד בשירה ובתפילה, אנו רואים את האנשים אשר מעשירים את חיינו על ידי מעשים הטובים שלהם, וכמו שיודעים אנו כי להם יש חסרונות אך בכל זאת זוכים להיראות כאנשים טובים, כך גם אנחנו יכולים להתעלות על מעשינו הבעייתיים ולזהות את הטוב שבתוכנו.

לפי הרב קוק, בפירוש שלו לאגדתא שבמשנה ובתלמוד (מסכת מעשר שני, ז:י), כל אדם צריך לעשות גם וידוי חיובי של המצוות אשר הוא קיים לצד וידוי החטאים המסורתי. בתוך נוסחים ישראליים רבים של מחזורי ימים נוראים, נכללות תפילות כאלה, עם הישגים כמו ״אהבנו, חיבקנו, דיברנו יופי״׳. כמו בווידוי המסורתי, גם וידוי זה נאמר בשם כל הקהילה כולה. זה משמש לנו תזכורת של התפקיד החשוב שמשחקת הקהילה במסע האישי אשר עושה כל אדם בתקופה הזאת. עלינו לראות את הטוב שבאחרים, עלינו לראות את הטוב שבעצמנו, ואם נצליח להתאחד כקהילה, אנחנו בוודאי נצליח לחזק ולהתחזק, ולקרב את עצמנו להיות האנשים שאנו שואפים להיות.

הרב ארי חסיד הוא מנהיגה הרוחני של הקהילה המסורתית החדשה במזכרת בתיה. הוא עבר לשם לאחרונה יחד עם רעייתו שרה טובה ובתם בת ה-7 חודשים, לאחר שהוסמך לרבנות ע"י בית המדרש לרבנים בטקס מרגש שהתקיים בירושלים ביום 13 בספטמבר 2016.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן