הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

מדוע יש לקרוא את “מגילת השואה” ביום השואה

כאשר הופיע דוד בן-גוריון לפני ועדת החקירה של האו”ם ב-1947, הוא הדגיש את העובדה כי אמריקנים ואנגלים יודעים על הפלגת המייפלאואר, אך אין להם מושג מתי בדיוק הפליגה אותה אנייה או כמה אנשים היו בה או מה היה טיבו של הלחם שאכלו באותו מסע.

והנה, לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה… יצאו היהודים ממצרים. וכל יהודי בעולם… יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן… ומספרים ביציאת מצרים… כך טיבם של יהודים.

בן-גוריון הבין שאנו זוכרים את יציאת מצרים באמצעות מעשה דתי – סדר ליל פסח – כדי לזכור ולהחיות את יציאת מצרים פעם בשנה. כתוצאה מכך, כל יהודי בעולם בקי בפרשה זאת בתולדות עמנו.

הוא הדין לגבי חורבן בית המקדש. אנו שוברים כוס מתחת לחופה כדי להעלות את חורבן ירושלים על ראש שמחתנו.

כלומר, זכרנו את הניצחון של יציאת מצרים דרך המעשה הדתי; ואת הכישלון של חורבן בית המקדש דרך המעשה הדתי.

אכן, אסונות שפקדו את עמנו, נזכרו בשלוש דרכים עיקריות:

ראשית כל, קבענו תעניות ציבור. בנוסף על תשעה באב ושאר הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש, גם קבענו תעניות ציבור כדי לציין אסונות אחרים. יום כ”ג בשבט הנציח רעידת אדמה נוראה שהכתה בארץ ישראל ב-18 לינואר בשנת 749, והרגה אלפי יהודים וערבים, בעוד שיום כ’ בסיוון, 26 במאי, 1171, הנציח 32 יהודים שהועלו על המוקד בבלוייש ( (Bloisשבצרפת עקב עלילת דם.

בדיוק 477 שנים לאחר מכן, בכ’ בסיוון בשנת ת”ח (10 ליוני, 1648), החלו הפוגרומים של חמלניצקי, שבהם נהרגו 50,000 יהודים חפים מפשע והוחרבו קהילות יהודיות רבות. בשנת 1650, קבעו הרבנים תענית ציבור בכ’ בסיוון בכל ממלכת פולין לדורות.

אכן, זאת הסיבה שקבוצה של מורים ותלמידים במכון שכטר מקיימת תענית ציבור כל שנה ביום השואה.

שנית, קבענו תקופות של אבלות בלוח השנה העברי, כגון “בין המצרים” שבין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב, ותקופת הספירה שבין פסח לשבועות.

שלישית, חיברנו מגילות וקינות. לדוגמא, מגילת איכה הנציחה את חורבן בית ראשון. הרעש הגדול בשנת 749 ועלילת הדם בבלוייש בשנת 1171 הונצחה בפיוטים ובכרוניקות. והפוסק הידוע הרב שבתי הכהן, הש”ך
(1621-1662), חיבר מגילה בשם “מגילת עפה” (ראה זכריה ה’:א’-ב’) וכן קינות על גזרות ת”ח ות”ט שנאמרו במזרח אירופה בכ’ בסיוון במשך 300 שנה עד השואה.

אכן, כמה מחברים הציעו לכתוב מגילה על מנת להנציח את השואה. בנימין ווסט כתב בשנת 1970: “ברצוני להציע להנהלת ‘יד ושם’ שהיא תכריז על פרס עבור כתיבת ‘מגילת השואה’. אנו זקוקים ל’איכה’ של השואה, משהו קצר וחזק, שיעשה רושם על מאמינים ולא-מאמינים כאחד”.

בשנת 1992, ביקש אלכס אייזן, ניצול שואה מטורונטו, מהרב הראשי לישראל, ואחר כך, מאוניברסיטת בר אילן, לחבר את “מגילת השואה”. כאשר נענה בשלילה, הוא פנה אל מכון שכטר בירושלים ואל כנסת הרבנים הבינלאומית בניו יורק, שהסכימו בחפץ לב. המגילה, שנכתבה בעברית נאה על ידי פרופ’ אביגדור שנאן ואף תורגמה לאנגלית ולצרפתית תיקרא השנה בבתי כנסת רבים ברחבי העולם. ששת הפרקים – פרק לכל אחד מששת המיליונים – כוללים מבוא היסטורי, תיאור של גטו ורשה, מחנה עבודה, ומחנה מוות, קינה על הקדושים, ופרק על הניצולים ועל הקמת המדינה.

אבל נשאלת השאלה: למה לחבר מגילה על השואה דווקא עכשיו? שלוש תשובות בדבר:

ראשית כל, הניצולים נעלמים ואיתם העדות החיה. עלינו לעשות את המעבר מזיכרונות פרטיים אל זיכרון לאומי עכשיו כשעדיין יש קשר חי לניצולים.

שנית, כאמור לעיל, אירוע היסטורי נזכר ביהדות רק אם הוא מעוגן בפולחן דתי. הדלקת שש משואות ברחבת “יד ושם” על ידי ניצולים היא פולחן משמעותי, אבל האם היא תחזיק מעמד כשאין עוד ניצולים בחיים?

שלישית, אנו עדים בימינו לתופעה הולכת וגוברת של מכחישי השואה. עלינו מוטלת המשימה הקשה לחנך את ילדינו ואת העולם כולו על השואה, אירוע שלא היה כדוגמתו בכל תולדות האנושות.

אנו תקווה שמגילה זאת תתקבל על ידי “כלל ישראל” כדרך דתית משמעותית להנציח את זכר השואה לדורי דורות, כשם שהצלחנו להנציח את יציאת מצרים מצד אחד ואת חורבן בית המקדש מצד שני. ואם נצליח, יקוים בנו הפתגם המיוחס לבעש”ט: “הגולה נמשכה מהשכחה, ובזכירה סוד הגאולה”.

לצפייה במהדורה האינטרנטית בעברית, עברית-אנגלית, עברית-צרפתית, עברית-ספרדית, ועברית רוסית.

עבור מוסדות חינוך ובתי כנסת מכון שכטר ממליץ לרכוש את המגילה בכריכה קשה במחיר 25 ₪ / 7$.
צרו עמנו קשר בטלפון 074-7800625 או בדוא”ל books@schechter.ac.il

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן