הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

ערב יום הכיפורים התשע”ה

בבואנו לדון במנהג הכפרות בערב יום הכיפורים, שבו נהוג לסובב תרנגול/ת לבן/ה (סמל לטהרה) מעל לראש בזמן שאומרים “זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס לחיים טובים ולשלום”, עלינו לקחת בחשבון שמדובר במנהג עתיק, שבאמצעותו מעבירים בצורה סמלית את החטאים לתרנגול/ת לפני יום הכיפורים.

מנהג הכפרות מיוחס לגאונים.1 לפי תלמידי רש”י,2 זה היה מנהג נפוץ בפרובנס ובנרבונה.3 לפי ר’ אהרן בן יעקב הכהן מנרבונה4 הרמב”ן5 אסר את המנהג.6 כמו כן, תלמידיו של המהר”ם מרוטנברג הזכירו את המנהג.7 זה היה גם מנהגו של הארי הקדוש.8

הרב יוסף קארו ידע שמדובר במנהג עתיק המוזכר על ידי גאונים וראשונים,9 אך הוא פסק באופן חד משמעי “יש למנוע המנהג”.10 לעומת זאת, הרמ”א,11 פסק “וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות כי הוא מנהג ותיקן”. הוא תאר שלפי המנהג המקובל באשכנז ובפולין היו לוקחים תרנגול לבן לכל גבר ותרנגולת לבנה לכל אשה ולאחר ה”כפרות” שחטו אותם ונתנו אותם לעניים (או מכרו אותם ונתנו להם את הכסף). כמו כן, היו מקומות שנהגו ללכת לבתי קברות מיד לאחר מכן. לדעתו “הכל מנהג יפה”.12

בהלכה קיים איסור צער בעלי חיים,13 ולכן חלק מהפוסקים בימי הביניים התנגדו נחרצות למנהג הכפרות, בעוד אחרים נכנעו למנהג המקובל ואף שבחו אותו.

הפוסקים החל מהמאה ה-18 התחילו להציע חלופות למנהג הזה. הרב אברהם דנציג14 הציע להתבסס על העבודה שהיו נותנים כסף במקום את התרנגול עצמו כשלא היו להם עופות בהישג יד ולנהוג כך מלכתחילה: “אם אינם רוצים לבטל מנהג זה, יותר טוב היה לסבב על ראשיהם במעות,15 כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול אזי מסבבים במעות.” הרב יחיאל מיכל עפשטיין16 חשש שמרוב שחיטות בערב יום הכיפורים הן יצאו פגומות וזאת סיבה נוספת להגביל אותן.17 הוא היצר על כך שהרבנים לא הצליחו לעשות את זה, בגלל שהמנהג היה כל כך פופולארי : “וכבר טרחו גם בדורות שלפנינו לבטלן ולא עלתה בידן כי ההמון דבוק בזה”.18

בימינו יש מודעות גוברת והולכת לעניין זכויות החיות ולסבל שנגרם להם. למרות שמדובר במנהג עתיק, למדנו שהיתה התנגדות גדולה אליו לפחות מהמאה ה – 13. מצד אחד, זה יפה להמשיך עם מסורת אבותינו, אך מצד שני, כיוון שההלכה כל כך דואגת לכללי השחיטה (חדות הסכין, מהירות הפעולה וכו’) כדי למזער את צער בעלי החיים, למרות שעופות הולכים לשחיטה ונתרמים לצדקה, לא מתאים להמשיך לקיים את המנהג הזה. ניתן בקלות להמיר את ה”כפרות” באמצעות תרנגולים ל”כפרות” באמצעות כסף. את הכסף תורמים לצדקה. מצד אחד זה מעשה שעוזר לכפר על החטאים שלנו,19 ומצד שני זה יספק אוכל לאנשים שנמצאים במצב קשה (שהרי לאלפי משפחות בישראל, כולל ילדים רבים שסובלים מרעב, אין ביטחון תזונתי).

יהי רצון שנמשיך להקפיד בעזרה לזולת, כדי שכולם יזכו לחיים בכבוד, בעוד אנחנו מקפידים גם ביחס לבעלי החיים ולא גורמים להם סבל מיותר. הבא נאמץ את הרעיון של המרת שחיטת התרנגולים בתרומת כספים לצדקה, ואין ספק שזה יתרום באותה מידה, אם לא יותר, לכפרה על עוונותינו.

____________________________________________________

1.כך יוצא מתשובות הגאונים – שערי תשובה, סימן רצ”ט שם מובאים דבריו של רב ששנא גאון (אביו של רב עמרם גאון, החי במאה התשיעית), המובאת בפסקי הרא”ש (יומא ח’:כ”ג) ומדברי הרשב”א “גם שמעתי כי נשאל לרבינו האיי גאון ז”ל [939 – 1038] ואמר שכן נהגו” (שו”ת הרשב”א חלק א’, סימן שצ”ה). וראו גם תשובות רב נטרונאי גאון (מהדורת ברודי, תשובות פרשניות, סימנים שצ”ה – שצ”ו – גם הוא חי מאה התשיעית).
2.רבי שלמה יצחקי, צרפת.
3.מחזור ויטרי (מאה 11). כמו כן עניין זה מוזכר בספר שיבולי הלקט לר’ צדקיה בן אברהם הרופא, שחי שרומא ובאשכנז במאה ה-12 (ספר שיבולי הלקט, סימן רפ”ג).
4.מאה 13 – 14 .
5.רבי משה בן נחמן, 1194 – 1270.
6.הוא כותב: “והרמב”ן ז”ל אוסר מנהג זה משום דרכי האמורי” (אורחות חיים חלק א’ דין ערב יום הכפורים). הכוונה לחוקים ומשפטים של הגויים (ויקרא י”ח:ג’: “כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ”). ראו תוספתא שבת, פרקים ז’-ח’.
7.רבי מאיר בן ברוך מרוטנבורג, אשכנז, 1293-1215. ראו ספר תשב”ץ קטן סימן קכ”ה לר’ שמשון בן צדוק (מאה 13 – 14) ופסקי הרא”ש (רבינו אשר בן יחיאל, אשכנז וספרד, 1250 – לערך 1327) לעיל הערה 1. כך גם במרדכי יומא פרק שבעת ימים (רמזים תשכ”ג ותשכ”ז) לרב מרדכי בן הלל (אשכנז, לערך 1240 – 1298), תלמיד הרא”ש.
8. רבי יצחק לוריא (ארץ ישראל 1534 – 1572) הקפיד במנהג הכפרות כפי שמתאר תלמידו הרב חיים ויטל ב”שער הכוונות”, תחילת דרושי יום הכפורים. הוא תיאר איך האר”י ז”ל “נזהר מאוד” לקיים את המנהג הזה בערב יום הכיפורים באשמורת השחר, לאחר אמירת הסליחות.
9.בית יוסף, אורח חיים, סימן תר”ה.
10.שולחן ערוך,אורח חיים, תר”ה: א’.
11.רבי משה איסרליס, פולין, 1525 לערך – 1572
12.הגהת הרמ”א שם.
13.ראו שולחן ערוך, אבן העזר ה’:י”ד – גרימת סבל שאינו כרוך בתועלת רפואית לבני אדם נחשב ל”אכזריות”. כמו כן שם, חושן משפט, ער”ב:ט’: “צער בעלי חיים דאורייתא”.
14.פולין 1748 – 1820)
15.חיי אדם קמ”ד:ד’
16.רוסיה 1829 – 1908
17.על בסיס זה הורה הרב עובדיה יוסף (עיראק 1921 – ישראל 2013) “ואשרי השם אורחותיו לחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ולהקדים עשיית הכפרות ימים מספר לפני ערב יום הכפורים לבל יבוא לידי מכשול חס ושלום” (שו”ת יחוה דעת חלק ב’ סימן ע”א).
18.ערוך השולחן אורח חיים סימן תר”ה
19.כמו שכתוב בסוף הפיוט ונתנה תוקף “ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה” (ראו ירושלמי תענית ב’:א’, ס”ה ע”ב ובראשית רבא, פרשת לך לך, פרשה מ”ד (מהדורת תאודור אלבק, עמ’ 434).

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן