הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

“כגלגל מסתובב” – שותפות, ברכה וממון בחג הפסח

רבה לירון לוי

21 במרץ 2015

כאשר אני נדרשת לחשוב על זיכרון ילדות יהודי מיד עולה בראשי תמונות מליל הסדר. הבית המצוחצח, השולחן הערוך במפה לבנה, מטעמי החג ובעיקר תחושת הרווחה והנחת שממלאת את הנפש לאחר ימים ארוכים של התארגנות והכנות. כוכבי הערב הם כמובן הילדות והילדים, שלמענם ממציאי הסדר יצרו חוויה מהפנטת וייחודית, כזו המערבת את כל חמשת החושים שנועדה להפנים את המסרים הגלויים והסמויים של ההגדה. בפתיחת חלק “המגיד” היה סבי, עורך הסדר, נעמד על רגליו מחזיק בידיו את קערת הסדר המלאה בכל טוב ומתחיל לסובב אותה מעל ראשי הנשים והגברים, הילדות והילדים המסובים לשולחן כאות וסמל לברכה, שפע והצלחה, בעוד המסובים שרים יחד בהתלהבות גדולה את המילים “הם לחמא עניא…כל דיכפין ייתי ויכול…לשנה הבאה בני חורין”.

מהו הקשר בין סיבוב הקערה מעל ראשי המשתתפים לבין המילים “הא לחמא עניא..”?

סיפור יציאת מצרים נפתח במילים “הא לחמא עניא”:

הגדה של פסח

בבהילו יצאנו ממצרים
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.
כל דכפין ייתי ויכול,
כל דצריך ייתי ויפסח.
השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל.
השתא עבדין, לשנה הבאה בני חורין.

תרגום הגדה של פסח

בבהילות יצאנו ממצרים
זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
כל רעב יבוא ויאכל,
כל צריך יבוא ויפסח.
השנה – כאן, לשנה הבאה – בארץ-ישראל.
השנה – עבדים, לשנה הבאה – בני חורין.

המילים הפותחות את קריאת ההגדה בליל הסדר, עוסקות בשיתופו של העני בחגיגה ובחיינו. מן הקריאה עולים מושגים מנוגדים זה לזה, כמו עוני ועושר, אורח ובעל בית, עבדות וחירות, גלות וגאולה. משחק הזמנים בין העבר, ההווה והעתיד יוצר תחושה שתפקידי הניגודים אינם קבועים, הם נזילים וגמישים ויכולים להשתנות בכל רגע ורגע. כך גם מצבנו הכלכלי.

פסוקים רבים במקרא מדגישים את החיוב לדאוג לעניים שבחברה ולתת צדקה. הפסוקים שלהלן מחומש דברים מחדדים ומוסיפים מימד נוסף לחיוב הצדקה:
נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: (דברים, טו, י-יא)

התורה מבקשת לייצר חיבור בין כוונת הלב של הנותן ובין המעשה. בפסוקים ישנה הבטחה לאלה הנותנים צדקה בלב שלם ושמח, כי יזכו לברכה והצלחה בעמלם. בנוסף, מודגש בתורה כי חלק אימננטי מהקיום האנושי הוא מחסור ולעולם יהיו עניים בעם ישראל.

חז”ל הוטרדו מפסוקים אלה. בתלמוד הבבלי, מסכת שבת הם דורשים את הביטוי “כי לא יחדל אביון מקרב הארץ”:
“כי לא יחדל אביון מקרב הארץ” (דברים, טו, יא)
תניא, רבי אלעזר הקפר אומר:
לעולם יבקש אדם רחמים על מִדה זו,
שאם הוא לא בא – בא בנו,
ואם בנו לא בא – בן בנו בא.
שנאמר: “כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה” (דברים, טו, י).
תנא דבי רבי ישמעאל:
גלגל הוא שחוזר בעולם.
אמר רב יוסף:
מוחזק בידינו, תלמיד חכם אינו נעשה עני,
והרי ראינו שנעשה עני.
אם יש שנעשה עני – על הפתחים אינו מחזר.
אמר לה רבי חייא לביתו [אשתו]:
כאשר בא עני, הקדימי לו לחם, כדי שיקדימו לבנייך.
אמרה לו: האם אתה מקלל אותם?
אמר לה: מקרא הוא שנאמר: “כי בגלל הדבר הזה”,
ותנא דבי רבי ישמעאל: גלגל הוא שחוזר בעולם.

תניא ר’ גמליאל ברבי אומר :
“וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ” (דברים יג, יח)
כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים.

(תרגום תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנא, עמ’ ב)

החכמים הבינו את משמעות הביטוי “כי לא יחדל אביון מקרב הארץ”, כידיעה שלכל אדם תהיה תקופה בחייו בה יהיה עני. שלושת החכמים הראשונים הדנים בסוגיה מבינים כי בחיים ישנן תקופות טובות, אך גם קשות יותר בהן אנו נזקקים לזולת, רבי ישמעאל אף ממחיש ידיעה זו בביטוי “גלגל הוא שחוזר בעולם”. שלושת החכמים מציעים כל אחד לפי הבנתו דרך אחרת להתמודד עם גלגל המזל המשתנה שבחיינו.

רבי אלעזר הקפר מאמין שתפילה ובקשת רחמים מהקב”ה הם גלגל ההצלה מעוני.

רבי יוסף משוכנע שלימוד תורה משמש כמניעת עניות, וגם אם לא ימנע, הלומד תורה לא ייאלץ לפשוט יד לנדבה.

ולבסוף רבי חייא מלמד כי רק המעשה האקטיבי, מעשה הצדקה הוא זה המציל מחרפת רעב.

רבן גמליאל מסיים את הסוגיה בדרשה על פסוק נוסף מחומש דברים. לדרשתו בפסוק אנו מבקשים מהקב”ה שיחדיר בנו את מידת הרחמים כלפי הזולת, ולדבריו, לאלה המרחמים על הזולת מובטחים רחמים מן השמיים ומבורא העולם. דרשתו של רבן גמליאל מחברת היטב בין הפסוקים לסוגיה התלמודית ושופכת אור נוסף על המעגליות ברחמים האנושיים ואלו האלוהיים.

הרב רפאל כדיר צבאן, מחכמי ג’רבה (טוניס) במאה העשרים ולאחר מכן הרב הראשי של העיר נתיבות במשך ארבעים שנים מרחיב את החיבור בין גלגל המזל האנושי ובין קערת הסדר העוברת מעל ראשי המסובים:

הא לחמא וכולי, מנהג ישראל תורה הוא, שנוהגים לסובב הקערה של הסדר על ראש המסובין כשאומרים פסקא זו.
ואפשר לומר דנתייסד מנהג זה רמז למה שנאמר בגמרא: “אמר לה רבי חייא לביתו [אשתו]: הקדימי לו לחם וכולי. אמרה לו: האם אתה מקלל אותם? אמר לה: גלגל הוא שחוזר בעולם”. עיין שם.
ועל כן כשרוצה הבעל הבית לקרוא לעניים ולאמר: “כל דכפין ייתי וייכול וכל דצריך וכולי”, פן ואולי יאמר כן בפיו ובשפתיו, ולבו בל עמו. על זה אנחנו מחזקים את לבו בזכרון זה של סיבוב הקערה, שיזכור שגלגל הוא שחוזר בעולם, וגם עליו יעבור כְּיָם, ואולי יצטרך לחוג חג הפסח אצל אחרים.

[הרב רפאל כדיר צבאן, ‘ויגידו למרדכי’ – פירוש להגדה של פסח, דפוס צבאן, ג’רבא תש”ו (1945)]

בסיפא של דבריו מפנה הרב צבאן את תשומת ליבנו לכך שלעיתים יכול להתגלות פער בין הזמנת העניים לביתנו לבין תחושת הלב החמוצה של הנותנים וההרגשה הרעה היכולה ללוות את הנתינה. ברוח החוויה הרב חושית של ליל הסדר מלמד הרב צבאן כי מטרת סיבוב הקערה היא חינוכית, יצירת חוויה רגשית וויזואלית שתעביר את מסר הנתינה לכל היושבות והיושבים בשולחן. סיבוב הקערה מזכיר לכולנו שהחיים מסתובבים כגלגל ולמרות השפע המצוי בביתנו היום אל לנו לשכוח כי מחר הכל יכול להשתנות ואנו נזדקק לתמיכתם של האחרים.

הדרך להתמודד עם תהפוכות הגורל מצויה אולי בפסקה השנייה של דברי הרב צבאן, בציטוט הגמרא מתוך מסכת שבת הוא בוחר בהצעתו של רבי חייא – מתן הצדקה והלחם לעני כדרך הטובה ביותר לברכה במעשה ידינו. מגדיל אף הרב צבאן ואומר ברישא דבריו כי מנהג ישראל לסיבוב הקערה תורה הוא שחייבים למלאה כלשונה.

מעגליות נוספת בחג הפסח ניתן לראות בסיומו של החג במוצאי שביעי של פסח בחגיגות המימונה של יהדות מרוקו. נראה כי החוויה הרב חושית של ליל הסדר חוזרת ומתממשת באמצעים דומים. אם ליל הסדר מתחיל בלחם העוני של אבותינו במצרים, הרי שבמימונה טועמים את החמץ הראשון לאחר הפסח הנקרא מופלטה, מעין פיתה דקיקה מרוחה בדבש ובחמאה, מחליפה את המצה והחרוסת. המילים הפותחות את המגיד בהגדה “כל דיצריך יתי ויפסח” המזמינות את האחרים לבוא ולחגוג עמנו, כך גם בסיומו של החג פותחים עם ישראל את דלתות הבית והחצרות ומזמינים את המשפחה, החברים והשכנים לבקר ולהתארח אחד אצל השני ללא שיקולים של מעמד, כסף או ייחוס. גם מקור שמו של החג מלמד על מהותו – המימונה מקורה במילה “מימון” שפירושה מזל וגורל טוב, הסממנים והסמלים של החג סובבים כולם סביב ברכות לשפע, ברכה, הצלחה, פריון וזיווג. מטעמי החג מתוקים והכיבוד עשיר באגוזים, שקדים, תמרים ודבש.

ולבסוף נראה כי מוטיב הגלגל המסתובב של קערת הסדר חוזר ומתקיים בברכת חג המימונה “תרווחו ותסעדו” שמשמעותה הלוואי שתחיו בריווח ושגשוג ותתנו גם סעד ועזרה לזולת דרך צדקה ותרומה.

יהי רצון שימלא ביתכם תמיד בבריאות, ברכה שפע ושמחה ותדעו לחלוק אותם עם בני המשפחה, החברים, הנזקקים והנצרכים שבקהילה.

חג פסח כשר ושמח,
רבה לירון לוי

הרבה לירון לוי היא בוגרת בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר ורכזת תוכנית תלמידי חו"ל בבית המדרש.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן
מעבר לסרגל הכלים