הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

במקומות שונים בספר התנך נזכר המאבק הממושך על ייחוד הפולחן בירושלים ועל הבלעדיות של בית המקדש כמקום משכנו של אל עליון וכיעד של עלייה לרגל.

כאשר נבנה בית המקדש בזמנו של שלמה המלך, התקיימו במקומות שונים בארץ מקדשים רבים, שגם בהם רווח פולחן יהודאי. במהלך השנים נתגלו מקדשים כאלו בערד, בבאר שבע ולאחרונה גם בתל מוצא. כחלק מעבודות הרחבת כביש מספר אחת ובניית גשר מוצא, נחשפו במקום שרידיו של מקדש קטן יחסית שזוהה בין היתר על פי העובדה שפתחו פונה מזרחה, בהתאם למסורת בניית המקדשים במזרח הקדום. חשיפת מקדש זה מן המאה התשיעית לפנה”ס ובמרחק של מספר קילומטרים בודד מבית המקדש בירושלים, מעידה על קיומו של פולחן נרחב ונפוץ בממלכת יהודה, לא רק בירושלים אלא גם במקומות יישוב אחרים.

דומה כי מהפכה של ממש חלה בנושא זה בשליש האחרון של ימי הבית הראשון, בזמנם של המלכים חזקיהו ויאשיהו. הרפורמות הדתיות שערכו מלכים אלו והסגירה של מקדשים אחרים בתחומי ממלכת יהודה, ביססו היטב את קדושת בית המקדש בירושלים ואת התפיסה כי הוא יעד בלעדי לעלייה לרגל.

דומה כי דווקא שניים-שלושה הדורות שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, שבמהלכם ישבו יהודי העיר הרחק מירושלים, בבבל, מיצקו את התפיסה כי ירושלים היא מקום בחירת האל ומשכנו.

הגעגועים לירושלים ולבית מקדשה הביאו לידי כך שכאשר חזרו שבי ציון לירושלים, היה ברור להם וליושבי הארץ שנותרו לחיות בה, כי קיים רק מקום אחד שבו ניתן לחלות את פני האל – בית המקדש בירושלים. בהמשך ימי הבית השני התגברה תנועת העלייה לרגל לירושלים בצורה משמעותית ומדי חג ומועד הגיעו אל העיר עשרות אלפי עולי רגל.

עם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לסה”נ נאלצה היהדות להסתגל למציאות החדשה שבה לא קיים יותר מוקד מקודש שבו ניתן להקריב קרבנות ולהעלות מעשרות וביכורים. אחרי אלף שנים לערך של חיים עם מקדש ובצד מקדש, אנחנו נמצאים כעת בתקופה ממושכת של כאלפיים שנים של קיום ללא מקדש ממשי אלא בעיקר רוחני.

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן