הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

ט”ו בשבט בנגב: הניסיון בראשית שנות החמישים לפתח מקום קדוש יהודי בבאר שבע

חלקה הדרומי של ארץ ישראל – בקעת באר שבע, הר הנגב, הערבה וחבל אילת – לא היו מעולם חלק מהמרחב המקודש של ארץ ישראל. אזור מדברי ומרוחק זה לא היה חלק ממרחב ההתיישבות היהודי הקדום, ובתקופות היסטוריות מכוננות כמו תקופת האבות או תקופת המשנה והתלמוד הוא היה מחוץ לתחום ההתיישבות והפעילות היהודית. יוצאת דופן מבחינה זו היא באר שבע ‘בירת הדרום’, אשר נזכרת במקרא כעיר שאברהם פעל בה רבות ובין היתר נטע שם אשל (בראשית כא, לג). על אף המקום המצומצם שיש לאזור הדרום במקורות עשה בשנות החמישים שמואל זנוויל כהנא, מנכ”ל משרד הדתות, ניסיונות רבים לצרף גם את חלקה הדרומי של מדינת ישראל למפת הקדושה ולחברו לשאר חלקי הארץ.

מיד לאחר קום המדינה הגה כהנא את תכניתו להפוך את באר שבע למרכז דרומי של עלייה לרגל. הוא ייסד בשולי העיר את ‘אשל אברהם’, העמיד בבסיסו את מעשה הנטיעה של אברהם ‘אב האומה שהיה הנוטע הראשון בארץ’ וביקש לעשותו ליעד לעלייה לרגל בט”ו בשבט. חג הנטיעות קיבל בתקופה זו דגש לאומי=ציוני ומערכת החינוך, תנועות הנוער וגורמים אחרים הדגישו את מקומו במסכת התחייה של עם ישראל בארצו. גם הציונות הדתית עשתה מאמצים רבים לקשרו למסכת החגים שציינה ולמרחב המקודש שהתפתח בתקופה זו.

ט”ו בשבט תש”ט, שחל זמן קצר לאחר קום המדינה, נתן בידי כהנא הזדמנות נאותה לממש את תכניותיו באזור הדרום. הוא ארגן את ‘מסע הנטע’, עלייה לרגל לאשל אברהם בהשתתפות כמה מאות אנשים. המסע התחיל בתל אביב ויצא לכיוון באר שבע, בחברו את מרכז המדינה לפריפריה. מבית הכנסת הגדול של תל אביב יצאה תהלוכה של בני נוער מתנועת בני עקיבא כשהם נושאים בידיהם את האשל עם שאר השתילים. המסע עבר דרך ‘מושבות הדרום’, ובהן נערכו קבלות פנים ותכניות להפרשת מעשר ותרומות. במקום הנטיעה, ממערב למרכז ההיסטורי של באר שבע ובצד הדרך המובילה לקיבוץ חצרים, נערך כנהוג בתקופה זו טקס בסגנון צבאי, אשר כלל ספק מסדר ספק מפקד, נאומים ותפילות. על יד אשל אברהם שניטע על ידי כהנא, נשתלו שני עצים נוספים וסביבם תריסר עצי זית ‘כמספר שבטי ישראל’. ‘אגרת המטע’ שהוקראה במהלך הטקס המחישה את החיבור בין עבר קמאי לבין הווה חלוצי ובין שואה לתקומה:

באלפים התאספנו מכל קצוות הארץ להתייחד במחיצתך אבינו כאן והיום עם קדושי קדושינו עוללות מאיידנק וזבחי ציון שבזכותם ובכוחם הוא שהגענו עד הלום. המאורע ומהותו עם היום והמקום כאן נפגשו. דור אחרון עם אב ראשון […] ובשעה שרגליכם עומדות באדמת באר שבע המוחשית שהוחזרה לישראל וידיכם נוטעות את האשל הממשי, שאו לבבכם ועיניכם לבאר שבע הקדומה ולשעה שאברהם עמד עליה וידיו הוא נטעו את האשל האמתי. שובו, שובו אחרי נדודי נפש ארוכים […] למקור מחצבתם, לצומת השורשים היעודים והזיכרונות, לאברהם, לבאר שבע ולאשל.

גם בשנים הבאות המשיך כהנא בקיום טקס הנטיעות בבאר שבע בניסיונו להפוך את העלייה לרגל ל’מסורת’. הטקס, שנקרא ‘תפילת הנטעים’, היה נפתח בדרך כלל בהסבר של כהנא על הכוונה לתת ל’מפעל הנטעים’ בארץ צביון מסורתי. הקהל נהג לאכול פרות ליד אשל אברהם ותלמידי בתי ספר שהשתתפו בטקס נטעו שתילים נוספים בחורשה הצעירה.
כמו במקומות אחרים בארץ גם באשל אברהם דאג משרד הדתות לשלט את המקום ואת הדרך המוליכה אליו, והאתר היה לחלק מתכניות הפיתוח של המשרד בראשית שנות החמישים. בוועדות שעסקו בתקופה זו בפיתוח אתרים היסטוריים תפס ‘אשל אברהם’ מקום חשוב בתכניות משרד הדתות.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן