הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

חורבן בית המקדש וביטויו בדפי הפתיחה של תנ”כים ספרדיים

15 באוגוסט 2006

המהלומה הקשה שלחורבן הבית בשנת שבעים לספירה גרמה להתפתחות אוצר סמלים יהודיים שביטאו בצורה חזותית את הזיקה לבית המקדש ואת הרצון להנציח את זכרו. דימוי המקדש עיטר את מטבעות בר כוכבא, את אמנות הקבורה, את אמנות בתי הכנסת ואף את כתבי היד העבריים המצוירים. בין כתבי יד אלו בולטת במיוחד קבוצה גדולה של כעשרים תנ”כים ספרדיים עם דפי פתיחה בנושא כלי המשכן והמקדש .

התמונות שלפנינו הם דפי הפתיחה של תנ”ך פרפיניאן משנת 1299 המשקפים מסורת עתיקה בסגנון תיאורי כלי המקדש. סגנון המנורה, שולחן לחם הפנים, ומזבח הזהב בדפים אלה מושפע כנראה ממודל ציורי קדום הואיל והוא מזכיר את צורת הכליםבחרותת שנמצאה ברובע היהודי בירושלים העתיקה מתקופת הבית השני והידועה בשם “חרותת אביגד”.

כלי המקדש מופיעים כשהם מחולקים לכמה מדורים.בעמוד הימיני (מבין שני דפי הפתיחה) במדור אחדמופיעים מנורת הזהב, מלקחיים, מחתות ושני האבנים ששימשו את הכוהנים בהטבת הנרות. במדור שני, מופיעים צנצנת המן, מטה משה ומטה אהרן הפורח. במדור שלישי, מופיעים לוחות הברית (עם מילות הפתיחה של כל דיברה כאשר בדיברה הרביעית מופיעות שתי הגרסאות – גם “זכור” וגם “שמור”) מופיעים הכרובים היושבים על הכפורתומתחתם שולחן לחם הפנים עם בזיכי הלבונה.בדף השמאלי שמנגד, מופיעים מזבח הזהב, הוא מזבח הקטורת, שתי חצוצרות של כסף ושופר התרועה – כלם במדור אחד. הסירותוהמזרקות, היעים, המזלגות והמחתה במדור שני. מזבח העולה, הכבש, הכיור וכנו, במדור שלישי.

המיוחד בתנ”ך פרפיניאן הוא, שליד כל כלי מופיעה כותרת עם שם הכלי. ייתכן שציון הכלים בשמםבא מתוך מטרה דידקטית -ללמד את היישומים השונים של כל כלי. בנוסף לכותרות אלה, מופיע אף טקסט הממסגר את הדף בארבעת צדדיו. הטקסט בדף הימיני לקוח מספר במדבר(ח:ד) “זה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה’ את משה כן עשה את המנרה”.פסוק זה שנבחר לעטר את המסגרת נלקחמסוף סיפור הקמת המשכן. הכתוב חוזר עלתיאור המנורה, בעת הציווי לאהרן לטפל במנורה ולהעלות את נרותיה.

לעומתו, הטקסט המופיע במסגרת סביב דף הפתיחה השמאלי אינותנ”כי:”כל אלה בהיות היכל על מכונתו ומקדש הקדש על יסודותן. אשרי מי שראה את יקרי תפארת גדלתו וכל מעשה תקפן וגבורתן ואשרי המחכה ויגיע לראותו יהי רצון שיבנה במהרה בימינויראו עינינו וישמח לבנו , אמן אמן סלה”.

לא ברור מהו מקורו של טקסט זהאך לחלק ממנו ניתן למצוא מקבילהבמחזור התפילות ליום הכיפורים.ב’סדר העבודה’ של תפילת מוסף ליום הכיפורים לפני הפיוט המתאר את המקדש וכליו מופיעה הכותרת הבאה:

כל אלה בהיות ההיכל על יסודותיו/ ומקדש הקדש על מכונותיו.

וכוהן גדול עומד ומשרת / דורו ראו ושמחו:

כותרת זו מקדימה את הפיוט בו מוזכרים הפאר והתפארת של בית המקדש וכוהניו:

בהיות ארון בביתקודשי הקודשיםבהיות בדים בטבעות הארון …

בהיות זריקת דם על מזבח טהור בהיות חק כרוביםפורשים כנפים…

בהיות כוהנים מקטירים קטרת בהיות לוחות האבן בתוך הארון…

בהיות קרבן אישה ריח ניחחנו בהיות רם ונשא שורן בקרבנו…

דברי הפיוט, כמו גם עיצוב דפי הפתיחה, עולים בקנה אחד עם הטקסט שבמסגרת הסובבת את הדף השמאלי של תנ”ך פרפיניאן. שניהםמבליטים את העובדה שהיות שההיכל חרב, הפכו כלי המקדש והוראתםלסמלים המזכירים את הפולחן בבית המקדש והמצביעים על הכפרה והישועה האלוהיתהממשיכה דרך לימוד התורה.

מסר רעיוני זה המוצא את ביטויו במספר כה רב של דפי פתיחה בתנ”כים הספרדיים,דורש חיפוש במקורות הספרותיים הרלוונטיים.חשוב לזכור כי בתקופה שקדמה להופעתם של התנ”כים המעוטרים, במאות האחת-עשרה עד שלוש-עשרה לספירה, חלה תחייה תרבותית ותורנית בקהילה היהודית בספרד. בתקופה זו התעצם לימוד התלמוד הבבלי בכלל ולימוד מעשה המשכן ועבודת המקדש בפרט. כתביו ההלכתיים של הרמב”ם תרמו רבות להתעוררות הרוחנית והשפיעו במיוחד עלכל הקשור לעיסוק בכלי המקדש. לפריחה זו היו כנראה גם השלכות על האיקונוגרפיה של דפי הפתיחה.

הרמב”ם שפירש את כל סדרי המשנה וכתבאת ספר משנה תורה בו הקדיש את הספר השמיני, ‘ספר העבודה’, לדיון בהלכות בית המקדש והקרבנות. ואכן, חלק מהכלים המופיעים בדפי הפתיחה, מיוצגים כלים המוזכרים במשנה, או בפירושו של הרמב”ם למשנה ולא בטקסט המקראי. לדוגמה, שתי האבנים בעלות שלוש המעלות(משנה תמיד ג:ט) – שמוצבות משני צדי המנורה בתנ”ך פרפיניאןבדף הימני כמו גם בזיכי לבונה המופיעים כחלק משולחן לחם הפנים.(משנה מנחות יא:ה)

חשוב לציין שדברי הרמב”ם בחיבוריו השונים, לא נועדו להסביר רק את הצד ההלכתי של כלי המקדש השונים, אלא גם להבליט את הרעיון שעבודת בית המקדש היא בבחינת יסודהבריאה כולה.בפירושו למשנה במסכת אבות,(משנה אבות א) בה נאמר : ‘על שלשה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים’, משנה הרמב”ם את סדר שלושת ‘הדברים’ומזכיר את העבודה בסוף הרשימה לאחר גמילות חסדים. הרמב”ם רואה ב ‘עבודה’ את הקרבנות שהם בבחינת המצוותהשמעיות(דהיינו החוקים שאין טעמם גלוי) השונותמה’תורה’שהן המצוות השכליותשטעמם ברור, או מ’גמילות חסדים’ שגם טעמם ברור בהיותםמצוות מוסריות. לדבריו עבודת הקרבנות מסמלת את החוקים שאלוהיםחוקק ואין רשות להרהר בהן, ולכן קיומם נחשב ליסוד העולם.

בשלושה מקומות שונים, בפירוש הרמב”ם למשנה (יומא ה:ב,תענית ד:ב, הלכות מעילה ח:ח)ניתן למצוא רעיון זה שהגה, בדבר חשיבותם של הקרבנות כבסיס עליו עומד העולם.אפשר שמקורות אלו מסבירים את פשר הופעתם של דפי הפתיחה של התנ”כים הספרדיים בתחילת התנ”ך, לפני “מעשה הבריאה” ולא לפני “מעשה המשכן” . בשלושתם מדגיש הרמב”ם את הקשר שבין עבודת המקדש וקיומו של העולם, ומראהכי קיימת זיקה בין מקום העבודה ביום הכיפורים ובין יסודו של העולם, בין קריאת פרשיות הבריאה ובין עבודת הקרבנות של אנשי המעמד. וכי העולם קיים בשבילעבודת הקרבנות. הקרבן, לדבריו ממלא תפקיד חינוכי,הן במישור הדתי והן במישור המוסרי. על ידיהקרבן, שעתיד להתחדש בעידן הגאולה (משנה תורה, הלכות מלכים יא:א) לומד היהודי את מידת רוחב הלב כלפי הבורא(משנה תורה, הלכות איסורי מזבח ז:יא) ואת אפשרות הכפרה.

לפיכך ניתן אולי לראות בדימויים של כלי המקדש המעטרים את דפי הפתיחה של ספר התנ”ך כולו מסר סמלי, לפיו יש להמשיך וללמוד את עבודת בית המקדש ואת כליו כדי להבין את יסוד העולם.(משנה תורה,הלכות בית הבחירה ב:ב)לאור דבריו של הרמב”ם, קיימת האפשרות כידפי הפתיחה המציגים אתכלי המקדש בתפזורת לפני ספר התנ”ך כולו, באים להצביע על חשיבות נושא ה’עבודה’ כאחד משלושת הדברים שעליהם עומד העולם. הפירוט המדויק שלהכלים ושמותיהם, ללא התייחסות למבנה המשכן וחלוקתו, באים ללמד שגם לאחר חורבן בית המקדש, יש להקפיד על “זכר המקדש” וחובה לעסוק בנושא ה’עבודה’.

ד"ר שולמית לדרמן היאסגן דיקן מכון שכטר למדעי היהדות וראש תחום האמנויות ביהדות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן