הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

התמודדות הלכתית עם אתגרי המודרנה: פרסום חדש לספרו של הרב חיים הירשנזון, “מלכי בקודש – חלק ב’

הקיום היהודי המודרני מוליד את הצורך בחיפוש אחר מודלים חדשים, הבאים להצדיק את המחויבות הכפולה למסורת ולמודרנה. מכאן נובעת החשיבות המכרעת בהתבוננות בדוגמאות חיות המדגימות התמודדות עם המודרנה והפוסט-מודרנה, על ידי שמירה על איזון בין מחויבות תורנית- מחד, לבין פתיחות לאתגרים חדשים- מאידך. לכן בזמן האחרון קיימת התעניינות הולכת וגוברת במשנתו ההלכתית של רב חיים הירשנזון (1857-1953), המציגה דפוס מרתק של אינטגרציה בין למדנות תורנית ובין ערכים מודרניים. הרב הירשזנזון (הרח”ה) נולד בצפת ופעל לקידום המודרניזציה בקרב הקהילה הדתית בארץ ישראל. בשנת תרס”ד הוא עבר לארצות הברית לאחר שנרדף על ידי קנאי ירושלים אשר הכריזו עליו חרם. בארצות הברית שירת כרב בארבע קהילות בעיר הובוקן במדינת ניו-ג’רסי עד ליום פטירתו בשנת תרצ”ה. יובלו הספרותי הוא מרשים וכולל יותר מעשרה ספרים בתחום ההלכה, ההגות והפרשנות התלמודית והמקראית.
ספרו החשוב ביותר הוא מלכי בקודש; ששה כרכים של שאולות ותשובות ואגרות שפורסמו בין השנים 1909 לבין 1928 ועוסקות בשאלות הנוגעות “לניהול ממשלה יהודית בארץ מנקודת מבט של ההלכה”. בתשובות ההלכתיות האלו, התמודד הרב הירשנזון התמודד בצורה חדשנית ומעמיקה עם נושאים מאתגרים ומסובכים כמו; הקשר בין הלכה ודמוקרטיה, מעמד האישה והיחס ליהודים חילונים.

כביטוי להתעניינות החדשה, מכון שכטר, מכון הרטמן ומוסדות אקדמיים אחרים חברו יחדיו, כדי לפרסם מחדש את ספריו הרבים של הרח”ה ולהוציא לאור את קובץ תשובותיו הליכות עולם) היוצא לאור בפעם הראשונה). כוונת הפרויקט המשותף, היא להביא לידיעת הציבור הרחב את הגישה המעניינת והרלוונטית של הרח”ה. הפרי הראשון של היוזמה הזו היה כרך ראשון של מלכי בקודש (שהוצא לאור בתשס”ז), ולאחרונה פורסם גם הכרך השני.

שני הכרכים נערכו על ידי ד”ר דוד זוהר, שכבר פרסם ספר חשוב על משנתו ההלכתית של הרב הירשנזון מחויבות יהודית בעולם מודרני (הקיבוץ המאוחד תשס”ג), בו הוא חוקר את משנתו ההלכתית והדתית של הרח”ה.בכרך השני של מלכי בקודש מסביר זוהר בהערותיו המלומדות לתשובות, את ההתייחסות של הרח”ה כלפי אנשים וכלפי מאורעות היסטוריים שונים ושופך אור על הדיונים ההלכתיים, הטכניים. זהר גם מתרגם את המונחים והניבים בעברית רבנית וארמית לעברית מודרנית.

כדי להדגים את הגישה המיוחדת של הרח”ה כפוסק, אתאר בקיצור את תשובתו החדשנית ופורצת הגדר לשאלת מתן הזכות לנשים לבחור ולהיבחר. בין השנים 1918 – 1926 התנהל וויכוח סוער בישוב היהודי, בקשר לשאלת הענקת זכות בחירה לנשים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר כיהן כרב הראשי האשכנזי באותה תקופה, התנגד בצורה נחרצת להענקת זכות הבחירה לנשים. בניגוד לעמדת רב קוק התיר הרח”ה לנשים לבחור וגם להיבחר ואפילו להימנות כדיינות לשאלות הלכתיות במקרים מסוימים וזאת משום שטען, כי ההלכה מבוססת על יחס שוויוני לנשים. הרח”ה מספק פרשנות חדשה לאמירות רבניות כגון: “נשים דעתן קלות” (קדושין פ ע”ב). לדידו “התורה לא קפחה זכות כל בריה ומכל שכן זכויות נשים, אשר קמו לאמהות בישראל ובינה יתירה נתן הקב”ה באשה יותר מבאיש” (עמ’ 84-83). הוא גם טוען שעמדתו של רב קוק ורבנים אחרים שהלכו בעקבותיו, מעידה על נטייה שמרנית להתנגד לכל דבר חדש. בניגוד אליהם מסיק הרח”ה, שאין סיבה הלכתית אמתית למניעת זכויות מהנשים והוא טוען כי התנאים ההיסטוריים והחברתיים מחייבים אותנו לבחון מזויות ראיהחדשות את יחס ההלכה לשאלת מעמד האישה.

מתשובתו של הרח”ה אפשר ללמוד על שתי תכונות שמאפיינות את גישתו ההלכתית הייחודית ונעדרות בדרך כלל מהשיח ההלכתי העכשווי.

ראשית, התשובה מעידה על עצמאותו של הרח”ה כפוסק. לדעתו השיח ההלכתי אינו אמור להגביל את חירותו של הפוסק. החכם אינו אמור להשתעבד את עצמו לקביעות והפירושים של חכמים קודמים, אלא הוא חייב לפרש את המקורות ההלכתיים בצורה ישירה ועצמאית. כתוצאה מכך תשובתו של הרח”ה רוויה בפירושים ותובנות חדשניות. אף שהוא מתמודד תמיד עם תפיסת הראשונים בקשר לגמרא הוא אינו רואה צורך בדרך כלל להתייחס לגישת האחרונים. בנוסף, כשהוא בוחן את קביעת הראשונים הוא אינו רואה חיוב לקבל את עמדתם. הוא תמיד בוחן האם הם פירשו בצורה נכונה את המקורות הקדומים ואם הוא מוצא את פירושם כלאו סביר, הוא יחפש גישה אחרת אצל ראשונים אחרים. לדוגמא, בתשובה זו הוא מצטט את הפסיקה של הרמב”ם (הל’ מלכים א:ה) השוללת מנשים את האפשרות לתפוס תפקידים של מנהיגות בקהילה היהודית. אך הרח”ה קובע שהרמב”ם לא הבין נכון את המקורות ההלכתיים ולכן חייבים לקבל את עמדתם של ראשונים אחרים, המאפשרת לנשים להנהיג ולהיבחר לתפקידים ציבוריים.

שנית, תשובתו של הרח”ה מעידה על נטייתו להקל בהלכה. באחד מטיעוניו בעד הצורך לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר,הוא מצהיר כי באופן כללי ראוי להקל ככל שאפשר בזמן של חילון מתפשט. לטענתו, בזמן של החלשות המחויבות להלכה, פוסק שמעמיס על הציבור החמרות מיותרות- מרחיק יהודים מהמסורת. וכנגד זה, פוסק שמתאמץ להתיר (במסגרת הגבולות האפשריים)- מקרב יהודים ומחזק את נכונותם לציית לקביעות הרבנים בעתיד. לכן, לפי הירשנזון מוטל על התלמיד החכם לדעת מה ההשפעה של קביעתו על המחויבות ההלכתית של קהילתו ולא רק לפסוק לפי קריאה יבשה של המקורות ההלכתיים.

מתיאור קצר זה של עולמו ההלכתי העשיר של הרח”ה, ניתן כבר לראות עד כמה הוא מנסה להציג תפיסה הלכתית דינמית ומתונה יותר, המעלה על נס את כוחם של רבנים להציע היתרים היכן שניתן ולהציג פסיקה הלכתית חדשנית, המתאימה את הלכה לאתגרים חדשים.

ד"ר ארי אקרמן הוא מרצה למחשבת ישראל וחינוך יהודי במכון שכטר למדעי היהדות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן