הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

הרב חיים הירשנזון – החכם שנשכח ונתגלה מחדש

ד"ר דוד זוהר

18 בדצמבר 2006

הרב חיים הירשנזון (1935-1856) אשר חי ופעל בירושלים ובארה”ב (1)בתחילת המאה העשרים, היה הוגה דעות גדול וחכם שנשכח. הוא כתב למעלה מ-40 ספרים העוסקים רובם ככולם בשאלת כינונה של המדינה היהודית העתידה לקום (מדובר בשנות העשרים של המאה העשרים) מנקודת מבט יהודית, מודרנית ודמוקרטית. בעקבות השפעות התרבות האמריקאית, שאליה נחשף בשבתו בארה”ב, ראה בעיני רוחו מדינה יהודית ברוח החזון של מייסדי אמריקה אשר תהיה מדינה יהודית-ציונית-מודרנית-דמוקרטית.

בניגוד לעמדה החרדית ביקשה הציונות הדתית, שהרב חיים הירשנזון היה מראשוני מקימיה, להיענות לאתגרי הזמן, להיפתח לעולם המודרני על שלל יתרונותיו ולהיות שותפה מלאה בחזרה זו של העם היהודי אל ההיסטוריה. מבחינה זו, חוללה הציונות הדתית מהפכה בעולם הדתי. לראשונה, בעולם האורתודוכסי, קראה הציונות הדתית לזניחת הטיפוס היהודי הגלותי הפסיבי ולעיצוב טיפוס יהודי דתי חדש המעצב את גורלו בידו תוך נאמנות מלאה למסורת. אולם, כפי שעמדו על כך חוקרים שונים, לא השכילה הציונות הדתית להציב הגות אמיתית אשר תענה לאתגרי המודרנה(2).

הרב חיים הירשנזון היה בין הבודדים מבין הוגי הציונות הדתית אשר העז להתמודד עם אתגרי המודרנה ועם הבעיות המורכבות אשר מציבה הקמת מדינה יהודית מודרנית בפני ההלכה. לראשונה נעשה ניסיון שיטתי לענות על השאלה האם ניתן להקים על יסודות ההלכה מדינה יהודית מודרנית ודמוקרטית, המשיתה את סמכות החקיקה בידי העם, הנענית לערכים המודרניים והמפתחת סדרי חברה, תרבות וכלכלה מודרניים.

בספריו ביקש הרב חיים הירשנזון לטעון טענה אפריורית גורפת כי התורה צועדת בד בבד עם צרכי החיים, וכי לעולם אין התורה מתנגשת עם החיים ועם הקדמה. לטעמו יש בתורה מנגנונים אינהרנטיים המאפשרים להתאים את התורה לצרכי החיים המשתנים. משנתו הענפה באה להצביע על האפשרות כי אין התורה מתנגדת למרבית הערכים אשר מציבה המודרנה בפני המאמין. אדרבה, ניתן לקיים חיים יהודיים מלאים תוך כדי הענות ופתיחות לעולם המודרני שמסביב.

אחת ההשלכות המרכזיות מהגותו של הרב הירשנזון הוא שהיהדות שותפה מלאה לשיח הרב תרבותי בחברה הפתוחה בה נטוע המאמין המודרני. מלבד המסורת הדתית נטוע המאמין המודרני במכלול הקשרים תרבותיים, חברתיים, היסטוריים, מוסריים ומדיניים המעצבים את עולמו. מובן כי עבור הרב חיים הירשנזון, כאדם מאמין וכאיש הלכה, הדת היא בבחינת “אבן השתיה” ותשתית העומק של הווייתו. אולם הוויה זו מתעצבת מתוך הקשרי משמעות שונים ומגוונים בעלי ערך עצמי משלהם. האדם הינו למעשה יצור רב תרבותי אשר זהותו מתעצבת מתוך העולמות השונים המקיפים אותו. בכך שולל הרב חיים הירשנזון בתוקף את הגישה החרדית המבקשת להתבדל מן העולם החיצון ולהסתגר בד’ אמות של הלכה בלבד. במובן זה ממשיך הרב חיים הירשנזון את גישת הרמב”ם התופסת את היהדות בהקשר רחב וכיהדות שמתעצבת הן ממקורות “פנימיים” והן “חיצוניים”.

הגותו של הרב חיים הירשנזון מציגה עמדה חיובית וברורה כלפי ערכים מודרניים כגון: דמוקרטיה, מעמד האשה, האוטונומיה של היחיד, רציונליות ושיקולים מוסריים. הרב הירשנזון חוזר וטוען כי אפריורית לא יתכן כי ההלכה תתנגד להישגים כאלה או אחרים של הציביליזציה. טענתו היא שהאל בעצמו רוצה כי העם יבחר בתורתו מתוך וולונטאריות גמורה ורצון חופשי. גישה שכזו, מאפשרת לאמץ תודעה מודרנית הומניסטית, שבה האדם הוא זה הקובע והמעצב את גורלו.

שאלת הדת והמדינה בהגותו של הרב חיים הירשנזון משקפת היטב את מאמציו לשלב בהגותו בין המחויבות להלכה לבין אימוץ הערכים המודרניים בדבר מדינה חופשית, שוויונית, דמוקרטית המונהגת והמנוהלת על-ידי העם. בהניחו שיש לעם ישראל תשתית לאומית ואתנית, מעניק הרב חיים הירשנזון זהות משותפת לדתיים וחילונים. בכך מבקש הרב חיים הירשנזון לפתור את השבר החמור שבו שרויה ההגות הציונית-דתית בשעה שמרבית העם אינו שומר מצוות. הרב חיים הירשנזון מאמץ בהתלהבות את רעיונות החופש והדמוקרטיה, כפי שבאו לידי ביטוי בארה”ב, ורואה ברעיונות אלה דגם למדינה היהודית העתידה לקום. דגם הדמוקרטיה ההולם את השקפתו של הרב חיים הירשנזון הוא דגם של מדינה דמוקרטית רפובליקנית. בדמוקרטיה כזו, העם, הלאום, הדת, התרבות וההיסטוריה המשותפת הם המקורות המעצבים את זהותם בני העם היהודי במדינה היהודית בארץ-ישראל.

ששת ספריו העיקריים “שאלות ותשובות מלכי בקודש” עוסקים בשאלות הלכתיות פרקטיות אשר מייסדי המדינה העתידיים אמורים היו להתמודד איתם כגון: מה צורת המשטר הרצויה על-פי ההלכה? (דמוקרטיה), האם בבית המקדש שיבנה יוקרבו קרבנות? (לא, הוא יהיה בית תפילה לכל העמים), האם חובה להתגייס לגדוד העברי? (כן), האם לחילון יש לגיטימציה? (כן, ויש לקבל את התופעה), זכויות מלאה לנשים ועוד. הקו המנחה של הרב חיים הירשנזון הוא שלעולם אין ההלכה מתנגדת להתפתחות התרבותית והמוסרית של החיים אלא צועדת בד בבד עם החיים.

הספר “מלכי בקודש חלק א’ ” – שאלות ותשובות מאת הרב חיים הירשנזון בעריכת ד”ר דוד זוהר יצא לאור בימים אלו, בהוצאה מחודשת מאת מכון שכטר למדעי היהדות, מכון שלום הרטמן המכון לחקר ציונות דתית ע”ש זרח ורהפטיג והקתדרה לחקר הציונות הדתית ע”ש ד”ר יוסף אורגלר, אוניברסיטת בר אילן.

הספר הנו הראשון בסדרת ספרי השו”ת “מלכי בקודש” והוא עוסק בשאלות היסוד של המדינה היהודית המודרנית בהגותו של הרב הירשנזון. ד”ר דוד זוהר עורך הספר מציג במבוא את תולדות חייו של הרב חיים הירשנזון לצד שיטתו בהלכה. אלה מסייעים להבין את הגותו הליברלית והמתקדמת ואת פסקי ההלכה המיוחדים שלו.

שני ספרים נכתבו עד כה על הגותו של הרב חיים רשנזון. הספר הראשון “דימוקראטיה והלכה”, נכתב על ידי פרופ’ אליעזר שביד (מרצה ותיק בשכטר) וראה אור בהוצאת מאגנס בשנת תשל”ח (1978). השני, “מחויבות יהודית בעולם מודרני – הרב חיים הירשנזון ויחסו אל המודרנה”, נכתב על-ידי ד”ר דוד זוהר, וראה אור בסדרת הספרים “יהדות ישראלית”, בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת תשס”ג (2003).

1 הרב חיים הירשנזון נולד בצפת בשנת 1856. הוריו מראשוני חיבת ציון עלו לארץ מפינסק בשנת 1847. בהיותו בן 8 עברה המשפחה לירושלים והפכה לאחד המשפחות הבולטות בתרומתן לישוב היהודי בירושלים. הרב הירשנזון היה פעיל ביותר, בחברת בן-יהודה, בהחדרת הלשון העברית כשפת היהודים, הקים כתב עת למחקר היהדות המוקדש לבעיות אקטואליות, ולימד יהדות בבית הספר למל. לאחר שהוטל עליו חרם על ידי החרדים עבר הרב הירשנזון לארה”ב ובשנת 1903 השתקע בניו-ג’רסי שם ישב על התורה ועל העבודה ושם כתב את מרבית ספריו המוקדשים רובן ככולם לשאלת התאמת התורה והחיים במדינה היהודית העתידה לקום.

2 ראו לדוגמא אהוד לוז, מקבילים נפגשים, עם עובד, תל-אביב תשמ”ה, עמ’ 17; דב שוורץ, הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות, עם עובד, תל-אביב תשנ”ט, עמ’ 112; אבי שגיא, ‘הציונות הדתית: בין סגירות לפתיחות’, בתוך: אבי שגיא, ידידיה שטרן, דודי שוורץ (עורכים), יהדות פנים וחוץ – דיאלוג בין עולמות, מאגנס, ירושלים תש”ס, עמ’ 168-124.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן