הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

הצעה לפתרון מערכתי לבעיית העגונות

המציאות בה נשים רבות שרוצות להתגרש נתקלות בסרבנות מצד הבעל ולעיתים אף מחכות שנים רבות לגט, היא בלתי נסלחת. המצב נובע מכך שבתי הדין הרבניים עדיין אינם מוכנים להשתמש בכל הכלים שברשותם בכדי לשחרר אותן מעגינותן. 1

בעקבות כך, ארגוני נשים, ולאחרונה גם כמה ארגונים המשותפים לרבנים ואנשי אקדמיה, עושים מאמצים למצוא פתרון מערכתי שיפתור את רוב רובן של הבעיות, במקום לסמוך פעם אחר פעם על פתרון נקודתי שיועיל רק לאשה ספציפית זו או אחרת. פתרון אפשרי שנדון ומקודם בימים אלו בהרחבה הוא להינשא תוך הצבת תנאי בקידושין; אם התנאי ינוסח בדרך הנכונה, הוא יוכל לשחרר כמעט כל אישה שתמצא את עצמה במצב של עיגון.

התהליך נעשה בצורה הבאה: לפני החתונה, הזוג המיועד חותם על תנאי שנכתב ע”י סמכות הלכתית שמבינה בתחום, הקובע שבהינתן מצב מסוים, הזוג לא ייחשב נשוי ולמעשה אף לא יזדקק לגט. עם זאת, לצערי הרבנות טרם הכירה בתנאי בקידושין ולכן זוגות הנישאים בישראל ומעוניינים בהסכם להגנה מפני עגינות, חייבים לחתום גם על הסכם קדם נישואין.2 אין זה אומר כי החתימה על התנאי מתייתרת: עצם העובדה כי זוג חתם על תנאי שכזה, מהווה ראייה לכך כי הזוג מוכן לסיים את קשר הנישואין במצבים מסוימים, והדבר יכול להשפיע על בית הדין הרבני לקראת הכרעתו בעניין התרת הנישואין. מה גם שיתכן ובעתיד בתי הדין ישתכנעו כי התנאי קביל מבחינה הלכתית ויתיר את הנישואין בהסתמך על החתימה על התנאי.

לצורך קידום הנושא, בשנה האחרונה התקיימו שלושה כינוסים, הן בישראל והן בארה”ב, שהתמקדו בעניין החיפוש אחר פתרון מערכתי לבעיה.3 לאור העובדה כי בתי הדין הרבניים, המזוהים עם הזרם האורתודוכסי, אחראים במידה רבה על הסחבת עד להשגת הגט בתיקי הגירושין הנידונים לפניהם, לא מפתיע שרוב המשתתפים בהם היו נשים וגברים אורתודוכסיים, כולל מספר לא מבוטל של רבנים, שהציעו פתרונות שונים וביניהם הצבת תנאי בנישואין.

קואליציית עיקר, המאגדת בתוכה 27 ארגונים בקשת רחבה (החל מארגונים חילוניים ועד ארגונים דתיים לאומיים), ביניהם מכון שכטר, החליטה להשקיע את מאמציה השנה בקידום פתרון זה, כאשר קיימת תמימות דעים בקרב הרוב המוחלט של הארגונים החברים בקואליציה, שהוא אכן יכול להוות פתרון מערכתי מוצלח ביותר. אחד מהארגונים, “מרכז צדק לנשים”, מחתים זוגות על תנאי כזה כבר כמה שנים.

הרעיון המרכזי בהצבת תנאי בקידושין

מדובר בחתימה על שטר לפני הנישואין, שקובע, בהסכמת שני בני הזוג העומדים להינשא ובנוכחות עדים (ועדיף גם עם חתימת בית דין שתיתן משנה תוקף למסמך), שאם יתמלאו תנאים מסוימים הקידושין יהפכו לחסרי תוקף הלכתי, והזוג ייחשב לזוג פנויים שחיו ביחד, כמו ידועים בציבור.4 במקרה זה, הילדים יהיו ילדי פנויים (ולא ממזרים).5 תנאים כאלה קיימים החל מהמאה ה-15, אם כי במקור הוצע לבטל קידושין כשהבעל נפטר ולא היו לזוג ילדים.6

מתחילת המאה ה-20 רבנים החלו להציע שבמצבים מסוימים זוג יתחתן עם תנאי קדם-נישואין שכזה, כדי למנוע מצב של עיגון או סרבנות גט.7 פתרון זה אינו דורש התערבות פעילה של בתי הדין. לכל היותר הם יצטרכו לבדוק שהתנאי התקיים ולאשר שהקידושין התבטלו. ייתכן שזאת הסיבה שרבנים רבים מתנגדים ליישום הפתרון הזה, שיכרסם בסמכותם. 8

יש לציין שוועד ההלכה של התנועה הקונסרבטיבית בארה”ב ניסח תנאי בקידושין שיבטל את הנישואין בדיעבד, כבר בשנת 1968. לפי התנאי הזה, אם בעל לא נתן גט לאשתו שישה חודשים לאחר הגירושין האזרחיים, הקידושין כדת משה וישראל מתבטלים. כפי שצוין לפני כן, תנאי כזה אינו יעיל לזוגות המתחתנים במדינת ישראל ולכן כדאי לאמץ כאן נוסח שקובע שאם זוג אינו חי ביחד תקופה מסוימת (ההצעות נעות בין 12 ל-18 חודשים), הנישואין מתבטלים.9 תנאי כזה יכסה אפילו מקרים בהם הבעל אינו יכול לתת גט מסיבות שאינן תלויות בו, ביניהן כאשר הבעל מצוי במצב של צמח, כיוון שבעקבות אשפוזו בבית חולים או בהוסטל הזוג כבר לא יחיה יחד תחת אותה קורת גג.

לדעתי כדאי לכל זוג לחתום על תנאי כזה לפני החתונה, מתוך רצון להבטיח שהנשים לא ימצאו את עצמן במצב חמור בו הן עגונות. אם הן ירצו להתחיל פרק חדש בחיים לאחר כישלון הנישואין, הן לא יהפכו למנאפות וילדיהן לא ייחשבו לממזרים.10

במדינת ישראל המצב דרוש שבעתיים בשני מצבים ספציפיים: 1) כאשר זוג מתחתן כדת משה וישראל בחתונה הלכתית ולא רושם את נישואיו במשרד הפנים, כגון חתונה אורתודוכסית פרטית או באמצעות רב מסורתי. במקרה זה, אם הנישואין יעלו על שרטון, לא תהיה דרך לאכוף גט. 2) כאשר אחד מבני הזוג הינו גר והרבנות לא מכירה בגיורו (ייתכן שמדובר בגיור אורתודוכסי ע”י רב שסמכותו לא מקובלת על ידי הרבנות או שמדובר בגיור שאינו אורתודוכסי). במקרה זה, הרבנות עלולה להחליט שהנישואין לא תפסו כיוון שהגר אינו יהודי להערכתם, ובכך יתירו לאשה שהינה בחזקת אשת איש להינשא שוב בלי גט.

אני ממליצה בחום שכל מסדר קידושין במדינת ישראל המחתן זוג כדת משה וישראל, אך לא דרך הרבנות, ידרוש תנאי בקידושין. אם לא יעשה זאת, הוא עשוי לתרום לניאוף ולממזרות בישראל.

הערות:

1.על פי ההלכה גבר חייב לתת גט מרצונו החופשי. אם הופעל עליו לחץ (למעט מצבים מסוימים של לחץ עקיף, או שיש לו ברירה להתנהג אחרת) הגט נקרא “מעושה” ואינו כשר.

2.ראו ללמוד וללמד מספר 4 המובא בסוף המאמר.

3.הכנסים אורגנו על ידי (Jewish Orthodox Feminine Alliance-J.O.F.A). ומרכז תקווה באוניברסיטת ניו יורק.

4.התנאי צריך להיות מנוסח כתנאי כפול – כלומר שהוא מבהיר מה שקורה אם התנאי מתקיים ומה קורה אם הוא לא מתקיים. כמו כן ישנן דרישות הלכתיות שונות כדי שהוא יהיה תקף, ועל כן צריך להשתמש בנוסח שנכתב על ידי בר סמכא בתחום ואין לבצע בו שינויים בלי להתייעץ עם אדם בעל ידע הלכתי בתחום הזה.

5.על פי ההלכה, ממזר הוא מי שנולד מיחסים אסורים הנחשבים לעריות. הדוגמה המוכרת ביותר היא של מי שנולד מקשר בין גבר ואשה יהודים, כאשר האישה התחתנה כדת משה וישראל ונפרדה ללא גט.

6.בתקופות קדומות החוק דרש שהאח (היבם) יתחתן עם האלמנה כדי להבטיח ששמו של המת לא יימחק. עם הזמן, העדיפו שהיבם יחלוץ את האלמנה (מדובר בטקס שאחריו היא יכולה להתחתן עם גבר אחר). במקרים מסוימים אחי הבעל לא רצה או לא היה מסוגל לחלוץ את גיסתו (למשל אם הוא היה מומר, נעלם, איבד את זכרונו וכדומה). כאשר חששו שהאח לא ימלא את חובתו אם יידרש לכך, התנאי קבע שאם הבעל נפטר ולא היו להם ילדים, הקידושין יתבטלו למפרע וכך לא יהיה צורך בחליצה.

7.במצב של עיגון קלאסי – כמו בתקופת הגמרא – הבעל נעלם ולא ידעו אם הוא חי או מת; במצב של עיגון בימינו (למעט מלחמות, פיגועים או אסונות טבע) מדובר בבעלים שמסרבים לתת גט – בדרך כלל כדי להשיג תנאים כלכליים או תנאים הקשורים במשמורת ילדים טובים יותר בגירושין או בגין נקמנות.

8.בין ההסתייגויות של רבנים בעבר ניתן לציין: 1) הנישואין יהפכו רטרואקטיבית לזנות (זה אינו מדויק, שכן ההגדרה ההלכתית של זנות היא קשר בין זוג שהנישואין שלהם אינם תופסים מבחינה הלכתית – במקרים של ביטול הקידושין הזוג יהפוך רטרואקטיבית להיות בקשר של אישות הנקרא “פילגשות”). 2) הבעל יכול למחול על תנאי ובמקרה כזה הוא לא יהיה תקף (ההלכה קובעת שאי אפשר למחול בתנאי שהוא לטובת האישה). 3) נותנים לבתי משפט של גויים להחליט לגבי התוקף של נישואין (הסתייגות זו הובאה כשהתנאי קבע שאם לא ניתן גט לאחר גירושין אזרחיים – הנישואין יתבטלו; אך אין זה בית המשפט המבטל את הנישואין ההלכתיים, אלא הסכמת בני הזוג לתנאי שכזה). 4) בעל אינו מוכן שאשתו תוכל להתחתן עם גבר אחר בעודו בחיים ללא מתן הגט (גבר יהודי שחושש למצב כזה יכול לתת גט – לא ייתכן שמצד אחד תהיה לו השגה מוסרית באשר לתוקף נישואיו, אך מצד שני יהיה מוכן להשאיר את אשתו במצב של עיגון לאורך זמן בלי נקיפות מצפון כלשהן).

9.הניסוחים השונים מתבססים על הצעת הרב מתתיהו ברויד – ראו את ההסכם המשולש שהוא הציע להלכה ולא למעשה בכתב העת עדה, כסלו, תשס”ה.

10.אישה נחשבת לאשת איש אלא אם כן בעלה נפטר או נתן גט. האיסור לקיים יחסי אישות עם גבר אחר מלבד בעלה הוא מדאורייתא. גבר אינו יכול להתחתן שוב כדת משה וישראל בלי שאשתו תסכים לקבל את הגט, אך כיוון שאיסור זה הוא מדרבנן, אם יחליט לחיות עם אישה אחרת ולהביא ילדים איתה – אלה לא ייחשבו לממזרים.

לעיון נוסף:
1.זיסקינד גולדברג מוניק ווילה דיאנה, הסכמי קדם נישואין, ללמוד וללמד חוברת מספר 4, הסכמי קדם נישואין כפתרון לבעיית העגונות בימינו, המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר, ירושלים, 2007. החלק הראשון עוסק בבעיית העגונות והמצב במדינת ישראל היום. החלק השני דן בהסכמי קדם נישואין למניעת עגינות. לקריאה לחצו כאן

2.זיסקינד גולדברג מוניק ווילה דיאנה, זעקת דלות – פתרונות הלכתיים לבעיית העגונות בימינו, בעריכת דוד גולינקין, שמואל לאויס ומשה בנוביץ, המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר, ירושלים, 2006.

הפרקים הרלוונטיים, הכוללים רשימות ביבליוגרפיות:

● הרב וילה, תנאי בנישואין, עמ’ 119–149
● הרב וילה, פילגשות, עמ’ 205–234
סיכומים באנגלית: עמ’ xvi-xviii, xxi-xxii

3.מתוך אתר קואליציית עיקר:
נישואין על תנאי
חוברת לימוד הכוללת מקורות בנושא זה

4.הסכם מרכז צדק לנשים הכולל תנאי בקידושין

הרב דיאנה וילה היא מרצה להלכה בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר אשר חוקרת מזה שנים את הפתרונות ההלכתיים לבעיית העגונות ותחומים נוספים בתחום מעמד האשה בהלכה במסגרת המרכז לחקר האישה בהלכה במכון שכטר. הרב וילה הוסמכה לרבנות בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בשנת 2000.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן