הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

המסר הסמוי של חג החנוכה

פרשת מקץ נופלת השנה בשבת חנוכה ויתכן שזהו צירוף מקרים של לוח השנה העברי. אף על פי כן, יש קשר הדוק בין חג החנוכה לבין הסיפור של יוסף ואחיו שאפשר לסכמו על פי פתגמו של הרב יצחק אברבנאל בפירושו לספר שופטים (כא, ה): “כל טוב ישראל והישארותם נתלה בהתאחדם יחד”.

כולנו למדנו שהמקבים היו “הטובים” והיוונים “הרעים”. אכן, כך מודגש בתפילת “על הנסים” ובספר מקבים א (א, מא-נ):

“ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד. ולעזוב כל איש את חוקותיו… וישלח המלך ספרים ביד שליחים לירושלים ולערי יהודה, ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ. ולמנוע עולות וזבח ונסך מן המקדש ולחלל שבתות וחגים… לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות. ולהניח את בניהם בלתי נימולים… לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים. ואשר לא יעשה בדבר המלך ימות.”

ברם, לפי המסופר בספר מקבים ב’ (פרקים ד-ו), גזירות אנטיוכוס נגרמו על ידי שנאת חינם בין מנהיגי האומה שזממו זה נגד זה ללא הרף, בסגנון הסדרה “משחקי הכס”: יסון תפס את הכהונה הגדולה מאחיו חניה ואילו מנלאוס לקחה מיסון. חניה הלשין נגד מנלאוס והלה “סידר” את מותו. יסון ניסה אז לכבוש את ירושלים בכח. אנטיוכוס סבר שזהו מרד – הוא כבש את ירושלים והרג 80,000 איש, בזז את בית המקדש, גזר נגד דת ישראל, וטימא את בית המקדש – והכל בגלל שנאת חינם.

אכן, זהו המסר של סיפור יוסף ואחיו. לולא הסכסוך בין יוסף ואחיו, לא היה נמכר יוסף למצרים ובני ישראל לא היו משתעבדים שם 400 שנה. כפי שהדגישו חז”ל (שבת י’ ע”ב):

“אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת [=צמר נקי של כתונת הפסים] שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים”.

ההיסטוריה חזרה על עצמה בשנת 70 לספירה כמתואר בתלמוד הבבלי (יומא ט ע”ב): “אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם”. וכן אנו למדים ממסכת גיטין (נו ע”א): היה מספיק אוכל ועצים בירושלים למצור של 21 שנה. כשהבריונים ראו שהם לא מצליחים לשכנע את החכמים להילחם נגד הרומאים, הם שרפו את החיטה והשעורה בעיר ומעשה זה הוביל לרעב. אכן, יש סיפור דומה אצל יוספוס (מלחמות ו,6, 2-1; ה, 1, 6-1).

נביאנו וחכמינו הבינו את הסכנות של חוסר אחדות ולכן הדגישו פעם אחר פעם שהאחדות מובילה לגאולה. ביחזקאל פרק ל”ז – שהוא גם ההפטרה להמשך הסיפור על יוסף ואחיו בפרשת ויגש – מנבא הנביא על איחודן מחדש של ממלכות יהודה וישראל:

“ואתה בן-אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ‘ליהודה’… ולקח עץ אחד וכתוב עליו ‘ליוסף עץ אפרים’… וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידיך… כה אמר ה’ אלוהים: הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגוים… וקבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם. ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ…” (פסוקים טו-כב).

וכן אנו לומדים במדרש תנחומא (נצבים, מהד’ בובר, עמ’ 49):

“בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק יכול ומשברם. וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת…”.

לפני כמה שבועות התקיימו בחירות ברשויות המקומיות במדינת ישראל והרבה מן המועמדים השמיצו זה את זה בשלטי חוצות ובאתרי האינטרנט. יוצאת מן הכלל בולטת הייתה ד”ר עליזה בלוך, מועמדת ציונית-דתית שנבחרה לכהן כראשת העיר של בית שמש על אף שיש שם רוב חרדי. היא ניהלה קמפיין המבוסס על אחדות. וכך היא הדגישה בנאום הניצחון שלה:

“בית שמש מהיום הופכת להיות מודל לאומי… בית שמש החליטה לבטל את החומות, את המחיצות… יש פה חברה אחת מאוחדת – בית שמש היא עיר אחת.” (ישראל היום 31.10.18).

זהו המסר הכפול של חג החנוכה ושל יוסף ואחיו: עם ישראל הוא עם אחד! הפילוג מוביל לתבוסה ולגלות; האחדות מובילה לגאולה. יהי רצון שנזכור את המסר הזה כשאנו מדליקים נרות חנוכה. חג אורים שמח!

המאמר פורסם באתר “ישראל היום” ביום חמישי 6 בדצמבר 2018

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן