הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

האם קדושה היא עניין מרחבי או פוליטי?

-האם תוכל לתת לי דוגמה להתפתחות של מקום קדוש, החל מהמקרא ועד לימינו?

-יש הרבה מאוד דוגמאות כאלה. כשאנחנו מסתכלים על המפה של המקומות הקדושים בימינו, אז אפשר לדבר על קבר רחל, אפשר לדבר על מערת המכפלה. יש גם רעיונות מאוד יפים במקרא, למשל הרעיון של הסנה הבוער.

-שם בעצם מתחיל להתפתח מרחב קדוש, בסיפור הזה שמשה פוגש את אלוהים?

-הוא הולך במדבר ופתאום נגלה אליו איזה מחזה יוצא דופן, עץ או משהו שבוער במדבר, והאל מדבר אליו והוא אומר לו להתקרב אל המקום הזה והוא בעצם רומז לו שהמקום הזה הוא מקום קדוש.

-המקום הקדוש הזה של הסנה, שזה עכשיו דיברנו עליו. הוא לא נעלם, הוא אחר כך משמש את בני ישראל לעוד אירוע גדול.

-בעצם בני ישראל חוזרים אל המקום הזה. המקום הזה הוא הר האלוהים, המקום שעליו מטפס משה ובעצם במקום הזה הוא מקבל את עשרת הדיברות. זהו הר סיני. הוא יורד חזרה אל בני ישראל והמקום הזה הופך להיות מקום בעל משמעות עצומה ליהודים. הם, כמובן, לאחר מכן ממשיכים לארץ ישראל, נושאים איתם את עשרת הדיברות גם בלב אבל גם בפועל, והדבר הזה הופך להיות לאיזשהו רעיון מכונן לאנושות כולה, לא רק לעם היהודי אלא לאנושות כולה.

-אז מה קורה עם המקום הזה? הוא הופך להיות מקדש?

-זה מרתק כי למעשה הקדושה של המקום הזה פשוט מתפוגגת. המקום לא מתקדש, הוא לא הופך להיות מקום עלייה לרגל לבני ישראל ולא לעמים האחרים שנמצאים שם מסביב. בעצם הקדושה שלו הייתה קדושה לרגע. ברגע שניתנה התורה עוזבים את המקום ואנחנו בעצם לא יודעים איפה המקום נמצא. במשך הדורות הבאים היהדות לא עסקה בגשמיות של הר סיני, לא ביקשה להכיר איפה נמצא הר סיני.

-אבל אתה יודע, זה מאוד מעניין שמיד אחרי הסיפור של הר סיני ועגל הזהב, מבחינת מה שכתוב במקרא, בעצם יש נדידה של הקדושה למשכן.

-נכון. שהוא בעצמו משכן נייד, הוא עובר ממקום למקום. זה רעיון מרתק שימשיך, דרך אגב, ללוות את היהדות גם בתקופות מאוחרות יותר. הרעיון המעניין הוא שבעצם לא בהכרח צריך גיאוגרפיה ולא בהכרח צריך מקום או מקום קבוע שיהיה מקום קדוש.

-כי הם, למשל, העמידו את המשכן באיזה מקום ואחר כך הזיזו, אפשר להפוך אותו לשירותים.

-נכון, ומה שמעניין זה שבעצם מה שעובר עם בני ישראל מתחנה לתחנה זה הרעיון, זה הקונספט. הערכים, המוסר, הקדושה הניידת הזאת, התפיסה הזאת שהאל נמצא בכל מקום, ואנחנו יכולים לפגוש אותו בכל מקום ולא בהכרח במקום מסוים. וככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו מעבירים איתנו גם את הרעיון וגם את הקופסה וגם את התפיסה הזאת של עשרת הדיברות וזה רעיון שממשיך להתגלגל איתנו גם היום. אנחנו יכולים להאמין בכל מקום, לא חייבים מקום.

-לא חייבים מקום בשביל להאמין בו. אבל אתה יודע, קצת התקלקל הסיפור הזה, כי הם באו לארץ ויש לנו את מקדש שלמה שלוקח את המשכן הנייד הזה וממקם אותו על הר המוריה, על הר הבית. כבר שם מתחיל להיות מקום קדוש, נכון?

-זה נכון ויש לנו כאן בעצם תהליך מרתק של התקבעות, של קדושה במקום ותפיסה שבעצם אומרת: יש לנו כאן שילוש מקודש: יש לנו את האל, יש לנו את ירושלים, יש לנו את בית דוד. יש לנו כאן איזשהו חיבור בין שלושת המרכיבים האלה.

-שהוא בין השאר חיבור פוליטי, מן הסתם.

-בראייה ביקורתית יותר, אנחנו יכולים לומר שיש לנו כאן בעצם איזשהו תהליך פוליטי של דוד שכובש את ירושלים ומבקש להפוך את ירושלים לא רק לעיר הבירה של הממלכה המאוחדת, אלא גם לעיר המקדש.

-אז כשפוליטיקאי בא ומצהיר הצהרה שהר הבית זה סלע קיומנו, שהסלע עצמו הוא קדוש, לפי איזו גישה בתנ”ך הוא הולך?

-אז אתה אמרת פוליטיקאי, ופוליטיקאים הרבה פעמים צריכים את המקום, צריכים את הגיאוגרפיה, צריכים את הקדושה, מפני שהקדושה מאפשרת לנו למצוא קושן, למצוא כאן איזו נוכחות בארץ. הרבה יותר מאתגר הרעיון שבעצם אפשר להיות מאמין ולהתחבר להיסטוריה של הארץ הזאת ולמציאות כאן בלי מקום ספציפי.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן