הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

האם יהודים חכמים יותר באמת?

ישנם ויכוחים גדולים מתי הוא התחיל, אך הרוב מסכים כי עידן האנתרופוקן (התקופה הגיאולוגית האחרונה המאופיינת בהשפעת הפעילות האנושית על האקלים והסביבה) נמצא במלוא תנופתו. העידן הגיאולוגי שנטבע מחדש מאופיין על ידי ההשפעה הגלובלית של בני האדם על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ ואף על האבולוציה עצמה. האם התקופה התחילה עם המהפכה החקלאית לפני יותר מ -10,000 שנים? האם הוא התחיל עם המהפכה התעשייתית? או עם התחלת הכרייה ושריפת הדלקים המאובנים? זה לא כל כך משנה באמת. אנחנו נמצאים בעידן שבו אנו מתמודדים עם דילמות אתיות רבות שאנחנו כבני אדם יוצרים במו ידינו.

איך זה עובד? מהן הדוגמאות הקלאסיות ואיך זה מתקשר לאפשרות שהיהודים יכולים להיות חכמים יותר מקבוצות לא יהודיות בעולם?

תחילתו של האנתרופוקן היה בעת שבני האדם ובעיקר גברים החלו לביית יצורים אורגניים כגון כלבים, פרות, כבשים, סוסים ואף חיטה. אבותינו הבחינו ביצורים אלו תכונות מסוימות בהן ראו כמועדפות והסיקו שאם הם ירביעו את כלבי הציד הטובים ביותר עם כלבי ציד טובים ביותר נוספים, תכונה זו תועבר לדור הבא של הכלבים. כך זה היה עם יצורים חיים אחרים אשר בני אדם ראו בייעודם שירות מטרות אנושיות. אינטואיציה זו התאפשרה בגלל האונה הפרונטלית הגדולה במח שעזרה לבני האדם לבחור, להרביע ולספק יתרונות אבולוציוניים לגזע מסוים של יונים אותו הם העדיפו.

לפיכך, כאשר יהודים מהמאות ה-15 עד ה-19 החליטו שהם רוצים לגדל דורות של תלמידי חכמים, הם הבינו שהם יכולים להושיט יד לאבולוציה ולבחור לתלמידים המוצלחים ביותר זיווג עם בנותיהם של התלמידים הכי מוצלחים האחרים. ואם לא עם בנותיהם, אז עם אחיותיהם. ובמקרים שלא היו בסביבה מספיק “גנים של תלמידים טובים”, הם לפחות יוכלו להבטיח שהתלמידים הטובים ביותר יזדווגו עם המשפחות העשירות. בדרך זו, גם אם הצאצאים הגנטיים לא היו מובטחים, האבולוציה המימטית הייתה מובטחת.

ואכן, הם בסך הכל היו צריכים ללמוד מהרמב”ם שמבהיר היטב את המקרה, בספרו ספר המצוות לרמב”ם – מצוות עשה:
מצווה עשה השישית לימדה אותם כי היה מוטל עליהם להדבק עם החכמים ולהתייחד עמהם ולהתמיד בישיבתם ולהשתתף עמהם בכל אופן מאופני החברה במאכל ובמשתה ובעסק כדי שיגיע לנו בזה להדמות במעשיהם ולהאמין הדעות האמתיות מדבריהם והוא אמרו יתע’ (עקב י) ובו תדבק. וכבר נכפל זה הצווי גם כן ואמר (ס”פ עקב) ולדבקה בו ובא הפירוש ולדבקה בו הדבק בחכמים ותלמידיהם וזה לשון ספרי [והו’ דעות פ”ו ה”ב]. וכן הביאו ראיה על חיוב האדם לישא בת תלמיד חכמים ולהשיא בתו לתלמיד חכמים ולהאכיל תלמידי חכמים ולתת להם עסק מאמרו ובו תדבק. אמרו (כתובו’ קיא ב ע”ש והו’ שם) וכי איפשר לו לאדם להדבק בשכינה והא כתיב כי י”י אלהיך אש אוכלה הוא אלא כל הנושא בת תלמיד חכמים והמשיא בתו לתלמיד חכמים והמהנהו מנכסיו כאילו נדבק בשכינה:
ובכך לספק להם יתרונות אבולוציוניים חשובים אשר לא באו בקלות בסביבה התרבותית הטבעית והיום-יומית..

לכן בישיבות מזרח אירופה, מרוקו ובמידה מסוימת, תימן, הייתה תשתית רבייה אמיתית למה שאנו מכנים היום “חוכמת ספר”.
בתחילת המאה ה-20 כבש את העולם מדד חדש לבחינת רמת האינטליגנציה ויכולות פסיכולוגיות-קוגניטיביות של בני האדם – IQ בשמו העממי. וכסלר, בינת, גלטון – חוקרים אלו טבעו שיטות מיון, ברירה ובחירה, בשכנעם את העולם המערבי שיש להם מונופול של ממש על המדד של יכולת הפסיכומטרית המולדת. איתרע המזל, והתיאוריות הראשוניות של אינטליגנציה ו-IQ התבססו על אותן המיומנויות שתלמידי הישיבה היהודים שקדו ועמלו עליהם במשך דורות.

אז האם יהודים אכן חכמים יותר? במידה והמודל של בחינת רמת האינטליגנציה מבוסס בעיקר, אם לא בלבד, על יכולת קריאה, ניתוח טקסטואלי וחשיבה מופשטת מילולית, אז סביר להניח שליהודים שהם צאצאיהם של תלמידים שבילו את מיטב שנותיהם בישיבות, היה יתרון במבחני ה-IQ הפופולאריים ביותר של המאה הקודמת. כך אנו יכולים להבין את האמת הסטטיסטית שהיהודים השיגו בממוצע 15 נקודות יותר מעמיתיהם הלא-יהודים. האם אנחנו באמת חכמים יותר? אני אשאיר את זה להחלטת הקורא. אבל קודם כל יש לבחור את המודל ואת המדד לבחינת רמת האינטליגנציה.

ועכשיו כמאה שנים מאוחר יותר, היכולת לתכנון-תבוני מקבלת משמעות חדשה. כמו שיובל נח הררי מציין, התכנון התבוני כבר לא מצוי בידי האל הבורא. אלא, בני האדם לקחו את התפקיד הזה על עצמם. זה התחיל עם ציפורים וכלבים ופרות, אבל עכשיו בני האנוש אחראים על מניפולציה של ביולוגיה אנושית, אם כי בעיקר באמצעות ביולוגיה. אבל כפי שמציין הררי, אנחנו מתערבים וירטואלית בביולוגיה ומחליפים את הדחפים האנושיים הטבעיים (human drives) בתצורות מלאכותיות וממוחשבות (hard drives), ולאט לאט משלבים את השניים. כך אנו יוצרים יצירות חדשות בקצב שהאבולוציה לא תוכל אף פעם להדביק. האבולוציה לעולם לא תוכל להשתיל גנים ממין אחד אצל משנהו במטרה ליצור יצור כלאיים לא-טבעי. האבולוציה לעולם לא הייתה יוצרת סייבורג (אדם-מכונה); זה פשוט לא יכול להיות.

אז בדיוק כמו שבעבר ייתכן שהיו אלו אשר פקפקו במוסר או באתיקה של יצירת סריסים, או בהענקת חינוך מועדף לאנשים מיוחסים אשר השאיר חלק בחוץ, התרבות דאז הייתה צריכה ליצור קטגוריות מוסריות שהיו מותרות להם. ועכשיו, עם האבולוציה שמתפתחת בקצב מסחרר, האתגר של הדור הנוכחי שלנו הוא להעריך את המוסריות של הבחירות שלנו. האבולוציה, אפילו בידיים של האנושות, היא א-מוסרית. אבל אין לנו בני האדם את המותרות הזו.

הרצאתו של ד”ר שרל פוקס “האם יהודים חכמים יותר באמת?” התקיימה במסגרת סדרת ההרצאות על יהדות ואבולוציה, ב-15.6.15. לצפייה בהרצאה לחצו כאן.

הרב ד"ר פול שרל־פוקס הוא מרצה בתוכנית למגדר ופמיניזם ובתוכנית לאומנויות והיהדות במכון שכטר. הוא פסיכולוג המתמחה בליקויי למידה ומקיים סדנאות להורים, והוא חוקר כיצד תיאוריית האבולוציה יכולה לעזור לנו להבין את התפתחות היהדות והמנהג היהודי.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.

דילוג לתוכן