הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

האם התנ”ך מייצג השקפת עולם אחת או יותר?

-הנושא שבחרתי לעסוק בו איתך זה פלורליזם במקרא. אנחנו רגילים לכאורה לחשוב שהמקרא מאפיין דרך אחת, השקפת עולם אחת, דת אחת, אמונה אחת. האם זה באמת כך?

-בהחלט שלא. מה שאנחנו רואים בתנ”ך זה בעצם מגוון רחב של ביטויי אמונה שהם דפוסי התנהגות דתית ושהם השקפות עולם, וכולם מקובצים בתוך אוסף אחד ולכל תפיסה יש את הביטוי שלה במקום הנכון בספר הספרים.

-אז אתה אומר בעצם שהדפוס הזה של מחלוקת, שמופיע יותר מאוחר במשנה ובתלמוד, הוא אולי משהו מועצם של משהו שכבר קיים בתוך האסופה המקראית.

-בהחלט.

-תן לי דוגמה למשהו מרכזי שמראה את הדעות השונות, המחלוקת שיש במקרא עצמו.

-טוב, אז דוגמה אחת אפשר למצוא בעשרת הדיברות.

-בטקסט הכי יסודי והכי מכונן של התרבות היהודית.

-בטקסט הכי יסודי אנחנו כבר רואים מחלוקת. קודם כול, עצם זה שיש לנו שתי גרסאות של עשרת הדיברות. יש לנו את הגרסה של ספר שמות בפרשת יתרו, ויש לנו בספר דברים גרסה מקבילה אך שונה. וההבדלים הם לפעמים קטנים ולא משמעותיים, אבל לפעמים הם מאוד משמעותיים.

-אילו הבדלים יש?

-אז למשל לגבי השבת, בספר שמות אנחנו קוראים את מצוות השבת ואנחנו שומעים שהמטרה והייעוד של השבת זה לזכור את בריאת העולם.

-אז הוא צריך לזכור. זה משהו בתודעה? הוא צריך לזכור את הבריאה על ידי האל.

-בדיוק. זה בשמות פרק כ. אפשר להגיד שיש כאן תפיסה תיאוצנטרית, זאת אומרת האל הוא במרכז. האדם רואה את עצמו כנברא.

-ומה יש בדברים?

-אז בדברים יש לנו תפיסה שונה לגמרי. שם אנחנו מוצאים תפיסה קודם כול לאומית כי יש כאן זכר ליציאת מצרים.

-זאת אומרת, הנימוק של השבת בספר דברים זה בגלל שאתם הייתם עבדים במצרים, לכן אתם צריכים לשחרר את העבדים שלכם ואת העובדים שלכם.

-בדיוק, זאת אומרת יש לנו כאן, קודם כול, תפיסה לאומית ולא תפיסה תיאוצנטרית. והחשוב ביותר זה גם כן תפיסה חברתית. צדק חברתי. כל אחד הוא שווה, ואנחנו לומדים על השוויון הזה בין כל הרבדים של האוכלוסייה מהרעיון של שחרור ויציאת מצרים.

-חירות, הרעיון המרכזי.

-חירות. וזו תפיסה אנתרופוצנטרית. האדם הוא במרכז, ויש לנו כאן בעצם מחלוקת מה המרכז של הדת, מה התפקיד של הדת, מה התפקיד של השבת כסמל של הדת? האם הדת אמורה לכוון אותנו לקשר שלנו עם בורא העולם? או שמא לכוון אותנו ולמקד אותנו בחובה שלנו כלפי האנושות ואחדות האנושות ושוויון האנושות.

-היית אומר, ד”ר פרנקל, שזו הגדולה של המקרא? שהוא יכול להחזיק כל כך הרבה מחלוקות, שינויים, עמדות שונות?

-בהחלט. אני חושב שהדבר הזה, הריבוי הזה, הוא מה שמאפשר לכל אחד שלומד אותו להתחבר. כי אני לא חייב אף פעם להתחבר לכול ולא צריך להפריע לי כשאני קורא איזה טקסט ואני לא מתחבר כי אני אוכל למצוא טקסט אחר שמתנגד לו. ולכן תמיד יש אפשרות להתחבר, כמעט בכל נושא, ואני יכול לבחור: כאן אני מסכים עם הספר הזה, כאן אני מסכים עם הפרק ההוא, כאן אני מסכים עם הפסוק הזה, שם את הפסוק ההוא אני דוחה.

-נשמע מאוד מתאים ללמד תנ”ך ישראלים, שאוהבים הרבה דעות וויכוחים.

-אין חוויה כמו ללמד ישראלים.

 

ד"ר דוד פרנקל הוא מרצה למקרא במכון שכטר למדעי היהדות.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.