הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?

המאמר פורסם באתר “ישראל היום” ביום 11 ביולי 2018

בימים אלו יש ויכוח סוער בכנסת באשר ל”גיוס בחורי ישיבות” לצה”ל. ראוי לבדוק מה אומרת פרשת מטות על שירות צבאי במדינת ישראל:

הפרשה מספרת שלאחר כיבוש ארצות מעבר לירדן, ביקשו בני גד ובני ראובן להישאר שם ולא לעבור את הירדן. משה מגיב בכעס (במדבר ל”ב: ו’-ז’): ״הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן, אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–מֵעֲבֹר, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, יְהוָה?’״ משה חושש שאם השבטים האלה לא ישתתפו במלחמת עם ישראל, הם ישפיעו על המורל של העם כולו. הטענה שלו איננה הלכתית אלא מוסרית ופסיכולוגית.

בני גד ובני ראובן משיבים שהם ייבנו גדרות צאן למקניהם וערים לטפם בעבר הירדן ״ וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם, אֶל-מְקוֹמָם” (פסוק י”ז). משה רבנו משתכנע ומסכים להסדר הזה.

הקו הזה המחייב שירות צבאי ממשיך במשנה (סוטה ח’:ז’), המפרשת את הפטור משירות צבאי (דברים כ’:ה’-ח’) שניתן לאיש אשר בנה בית חדש או נטע כרם או ארש אישה או הירא ורך הלבב.

“במה דברים אמורים? במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצווה, הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה…”. וכך פסק הרמב”ם בהלכות מלכים ז’:ד’.

ומהי מלחמת מצווה? הרמב”ם הסביר (שם ה’:א’): “… ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.” כלומר לפי המשנה והרמב”ם, כאשר מדובר במלחמת הגנה כמו בימינו מצווה על כל גבר ועל כל אישה לשרת בצבא.

ומה עונים רבנים חרדים על כל הנ”ל? הם אוהבים לצטט מבבא בתרא ז’ ע”ב (ואני מתרגם לעברית): “רבי יהודה נשיאה הטיל מס על החכמים לתרום לבניית חומת העיר. אמר ריש לקיש: חכמים לא צריכים שמירה”. יש לפחות שלוש בעיות עם הטיעון הזה: א) פטור ממס מסוים אינו אומר פטור משירות צבאי; ב) ריש לקיש אומר שהחכמים בעצמם לא צריכים הגנה, לא שלימודם מגן על כל עם ישראל; ג) לא כדאי לטעון טיעונים תיאולוגיים היום שנסתרים על ידי תולדות עמינו. לימוד תורה לא הגן על החכמים נגד הרומאים בביתר (גיטין נח ע”א), בתקופת חמלניצקי ובתקופת השואה, והוא לא יגן עלינו. משה ויהושע והמכבים הבינו את זה – ה’ רק יגן עלינו אם אנו נגן על עצמנו.

הרבנים החרדים גם אוהבים לצטט מהרמב”ם, הלכות שמיטה ויובל י”ג:י”ג:  “…אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה’ לשרתו ולעובדו לדעה את ה’… ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם — הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים…”.

הרב אהרן קוטלר ומנהיגים חרדים טענו ש”כל באי עולם” “הם הם הבני תורה שבדור המסורים לגמרי לתורה…”. ברם, פרופ׳ מנחם קלנר הוכיח בספרו ״גם הם קרויים אדם: הנכרי בעיני הרמב”ם” בראיות חזקות בעקבות הרדב”ז ופרשנים רבים ש”כל באי עולם” הם “כל בני האדם”, “כלל האנושות”. אותו קטע סתום לא בא לתת פטור לבחורי ישיבה ממלאכה או משירות צבאי אלא ללמד שכל בן אדם יכול לשאוף “להתקדש קודש קודשים בעולם הזה ולהגיע לחיי נצח בעולם הבא”.

אם כן, אין שום הצדקה הלכתית או מוסרית לחרדים להתחמק משירות צבאי: ״האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה!?״ יהי רצון שהחרדים יבינו שזהו הפשט של התורה ושל המשנה ושל הרמב”ם ושיש להם חובה מוסרית והלכתית לשרת בצה”ל ולהגן על עם ישראל ועל ארץ ישראל.

הרב פרופ' דוד גולינקין הוא נשיא שוחרי עמותות שכטר - ארגון ללא מטרת רווח אשר מטרתו גיוס כספים למכון שכטר, נשיא בדימוס של מכון שכטר למדעי היהדות ופרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר. פרופ' גולינקין הוא אחד מהוגי הדעות המובילים בתנועה הקונסרבטיבית (מסורתית) ומחבר פורה, המבקש לקדם את הגישה היהודית בעידן המודרני בתוך הפרמטרים של ההלכה. הוא ייסד את המכון לחקר ההלכה ויישומה שליד מכון שכטר במטרה לפרסם ספרים העוסקים בהלכה שימושית. כמו כן, הוא המנהל של המרכז לחקר האישה בהלכה שליד מכון שכטר שמטרתו לפרסם תשובות וספרים על מעמד האישה בהלכה ותשובות וספרי הלכה שנכתבו בידי נשים. הודות לפעילותו הבלתי פוסקת בתחום ההלכה הוא נעשה לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתנועה, שאף זכה לכבוד מצדם של חוקרים אורתודוקסיים.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.