לימודי המקרא מכוונים להביא את התלמידים להבנת הצורות השונות של הספרות המקראית לפי הקשרן הספרותי וההיסטורי, לעודד פיתוח גישה ביקורתית וכן מסורתית אל הטקסט, ולבחון את תפקיד המקרא בלימודי היהדות ואת משמעותו כמשאב חינוכי. יש לשאוף ללמוד מגוון רחב של קורסים: תרגילי טקסט, קורסי חתך, קורסי נושא, וקורסים בפרשנות המקרא. כל מתמחה במקרא כתחום ראשי יתבקש ללמוד לפחות סמינריון מתקדם אחד במקרא במשך לימודיו.

מחשבת המקרא
ד"ר דוד פרנקל
בקורס זה ננסה לבחון את עולם האמונות שמשתקף בספרי המקרא. נתמקד במספר מצומצם של סוגיות תיאולוגיות כגון האמונה המונותאיסטית, יחס המקרא למיתוס ולמגיה, בעיית הרע בעולם, ייעודו של עם ישראל, ועוד. נעמוד על מגוון הדעות המשתקפות במקרא ביחס לכל נושא ונושא, ויחד עם זאת, ננסה לגלות את האחדות העשויה לעמוד מאחורי הבדלי התפיסה. בסוף נדון בשאלת הייחוד של האמונה המקראית ביחס לאמונות של המזרח הקדום לאור כל מה שלמדנו במשך הקורס.

מאדם עד אברהם: סיפורי בראשית על ייסוד האנושות
ד"ר דוד פרנקל                       
בקורס זה נלמד את הסיפורים המרכזיים בבראשית א-יא: סיפורי בריאת העולם, גן עדן, קין והבל, בני האלהים ובנות האדם, סיפור המבול ושכרותו של נח, וסיפור מגדל בבל. נעמוד על המוטיבים המרכזיים שבסיפורים אלה ועל הדמיון והשוני ביניהם ובין סיפורי ייסוד האנושות מקבילים במזרח הקדמון. נעמוד גם על שאלות של חיבור ועריכה בסיפורים, וננסה לזהות מגמות דתיות ואדיולוגיות בתהלכי עריכת הסיפורים.

פרשנות המקרא לדורותיה א'
ד"ר ערן ויזל                                                    
בקורס זה נעסוק בפניה המשתנים של פרשנות המקרא לאורך ההיסטוריה הקדומה: החל בפרשנות הפנים-מקראית ובפרשנות העתיקה כפי שנשתמרה בספרים החיצוניים ובמגילות קומראן, דרך פרשנות חז"ל והתרגומים הארמיים, ועד לראשית הפרשנות הקלאסית מימי הביניים. יושם דגש מיוחד על יחסם של היוצרים-הפרשנים למקרא, על מטרותיהם, על המתודולוגיה הפרשנית המייחדת כל תקופה ותקופה ועל רישומם של אתגרי הזמן ביצירה הפרשנית.

"ויפגע במקום" - המפגש בין אלהים לאדם במקרא
ד"ר ג'ורג' סברן                                               
עיון בתיאור המפגש האלוהי-אנושי, הן ביחיד והן ברבים, לפי דרכי הסיפור המקראי. מהם המודלים התיאולוגיים והדפוסים הספרותיים של התיאופניה המקראית? אילו דמויות ואמצעים מגשרים בין הצדדים ומשמשים מתווכים (מלאכים, נביאים, חלומות, וכיו"ב), ולמה התיווך נחשב לדבר חיוני ברוב התיאורים האלו? נבדוק את משמעות מושג "הקדושה", את הדינמיקה של רגע המפגש, את מגוון התגובות האנושיות, ואת תפקידם של סיפורים אלו בהקשרם.

המקרא על רקע שאר תרבויות המזרח הקדום
ד"ר אסנת ברתור                                
הקורס יסקור את תרבויות המזרח הקדום: כנען, מצרים, חת, אשור, ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. הספרות המקראית תיבחן בקונטקסט של שאר תרבויות וספרויות המזרח הקדום תוך הצבעה על ההשפעות וזיקות הגומלין המשתקפות בז'אנרים הספרותיים השונים: בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה, בחוק ובספרות החכמה.