הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

על חומותייך ירושלים

המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

לכאורה, התשובה לשאלה מדוע נבנו בעת העתיקה חומות מסביב ליישובים היא ברורה. כמו במקומות אחרים, גם תושבי ירושלים ביקשו להגן על עצמם על ידי הקמה של ביצור איתן. אך יש לזכור כי חומה היא תמיד דו כיוונית. היא אמנם מאפשרת לאנשים לשמור על עצמם מאיומים חיצוניים, אך בה בשעה גם נותנת להם אפשרות להגדיר את עצמם ואת הקהילה שלהם ביחס לסביבתם.

התמודדות יהודי העיר עם זהותם הדתית ורצונם לבדל את עצמם מן התושבים האחרים של הארץ, כפי שעולה בספרי עזרא ונחמיה, הגבירה את המוטיבציה לבנות חומה, מפעל שאליו הצליח נחמיה לרתום את מרבית תושבי העיר.

ספר נחמיה מספק תיאור מפורט יחסית של בניית החומה על חלקיה השונים ועל השערים שנקבעו בה, ומפליא כי על-אף למעלה ממאה וחמישים שנה של מחקר בגבעה המזרחית של ירושלים, כולל חפירות רבות שנעשו שם, לא נתגלו עד היום שרידים משמעותיים של חומת העיר מתקופה זו.

ד"ר איילת מזר טענה לפני מספר שנים כי חשפה במעלה שטח G קטע של חומת נחמיה, אך הצעה זו לא נתקבלה על דעת רוב החוקרים. יש לקוות כי מחקר עתידי באזור יחשוף בכל זאת את שרידי חומת העיר מן התקופה הפרסית.

מבט על ירושלים בת ימינו יראה כי העיר מלאה בחומות המאפשרות לתושבי העיר להתבצר בתוך שטחם ובה בשעה גם נותנת להם הזדמנות להבדיל את עצמם מאחרים. בירושלים קיים, יותר מכל עיר אחרת בארץ, מגוון עצום של מתחמים ושל חומות המפרידות בין קהילות, קבוצות ופרטים. חלק מחומות אלו הן גבוהות ואחרות נמוכות; חלקן בנוי אבן ואחרות מחומרים אחרים; חלק מן החומות הן ממשיות-פיסיות ואחרות הן בכלל מדומיינות.

רבים מתושבי העיר מודעים למחסומים בלתי נראים אלו ולעולם לא יחצו אותם. זהו הגבול המפריד בין מערב העיר למזרחה, בין תושבים חרדים לבין חילונים, בין עשירים לעניים ועוד.

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

אולי יעניין אותך לקרוא גם

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ' דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    ד"ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.