הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

עיר מקדש או עיר בירה

בתחילת ספר עזרא נזכרת החלטתו של כורש מלך פרס לאפשר ליהודים לחזור לירושלים ולבנות מחדש את בית המקדש. הצהרת כורש מעניקה זכויות דתיות ליהודים, אך אין בה כל נגיעה מדינית. ברור כי אין בכוונת מלך פרס לאפשר ליהודים לבסס את ירושלים כעיר בירה של ארץ ישראל, כפי שהיה בתקופות עבר.

המתח בין המקדשיות והבירתיות של ירושלים עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה של העיר. בחינת תולדות ירושלים מראה כי מעטות התקופות שהעיר שימשה כעיר בירה וכמוקד שלטוני ארצי. דווקא קדושתה של העיר היוותה מרכיב הרבה יותר קבוע וממושך בהיסטוריה שלה, והיא שימשה כעיר מקדש לאורך רוב תולדותיה.

מיקומה הגאוגרפי הבעייתי של העיר, הרחק מקו החוף ובאזור הררי ולא נוח, וכן היעדר מקורות מים רבים היה בעוכרי העיר. ערים אחרות בארץ ישראל שימשו כמרכזי שלטון – הייתה זו למשל קיסריה שהייתה בירת הארץ בתקופה הרומית והביזנטית, או רמלה בתקופה המוסלמית המוקדמת.

בתקופות מסוימות, בעקבות החלטה שלטונית, נקבעה ירושלים כעיר בירה ומוקד שלטוני של שאר חלקי הארץ. כך קרה בימיהם של דוד ושלמה, בזמן הממלכה המאוחדת; כך קרה גם בתקופה הצלבנית, כאשר ירושלים שימשה כעיר הבירה של ממלכתם. כך גם החליטו בשנת 1918 הבריטים, שהפכו את ירושלים למרכז שלטונם ולמקום ישיבתו של הנציב העליון.

הישגם הגדול של החוזרים מבבל היה בניית בית המקדש. רק מאות שנים מאוחר יותר, בהמשך ימי הבית השני, שוב הפכה ירושלים לעיר הבירה של הממלכה החשמונאית שהשתרעה מן הגליל בצפון ועד לצפון הנגב בדרום.

ב-13 בדצמבר 1949 החליטה ממשלת ישראל להכריז על ירושלים כעל בירת מדינת ישראל. בתקופה זו העיר הייתה מחולקת והמקומות הקדושים היהודיים נמצאו מעבר לגבול. רק בשנת 1967, עם איחוד העיר, התלכדו שוב מקדשיות ובירתיות העיר, והיום ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל וגם מקום קדוש לבני שלוש הדתות המונותאיסטיות.

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

אולי יעניין אותך לקרוא גם

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ' דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    ד"ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.