הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

למי שייכת ירושלים?

הקורא את ספרי עזרא ונחמיה, לא יכול שלא להבחין במתח הרב השורר בין יהודי בבל, אלו המגיעים לארץ ישראל לאחר שנות גלות ומתיישבים בעיר, לבין אוכלוסיית הקבע שנותרה בה לאחר החורבן. הויכוח בין אלו לאלו לא היה רק על הסמכות הדתית והזכות לבנות את בית המקדש, אלא גם על השאלה למי שייכת העיר ולמי הזכות לקבוע את עתידה.

ויכוחים דומים נוצרו גם בתקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה היהודית של ירושלים, והם באים לידי ביטוי גם בימינו בדילמות רבות הקשורות ליחסי ישראל והתפוצות. האם לכל יהודי שמורה הזכות לרכוש בית בירושלים, גם אם איננו מתגורר בה קבע; האם יהודי העולם יכולים וצריכים להשפיע על השיח הפוליטי במדינת ישראל והאם צריכה להיות להם השפעה על סוגיות של יחסי דת ומדינה?

בשנים האחרונות התעצם מאד הויכוח סביב הכותל המערבי וסביב שאלת זכותם של יהודים מזרמים דתיים שונים לקחת חלק בתפילה שם על פי מנהגם. השאלה האם על מדינת ישראל לאפשר ליהודים רפורמים וקונסרבטיבים להתפלל בכותל המערבי ללא הפרדה בין גברים לנשים, מלווה את השיח הפוליטי זה תקופה ארוכה ונותרת ללא פתרון וללא החלטה.

האם הכותל המערבי "שייך" רק ליהודי מדינת ישראל או גם ליהודי התפוצות? האם גם ליהודים המתגוררים באירופה, אמריקה, או אוסטרליה והמתפללים "לשנה הבאה בירושלים" שמורה הזכות לקבוע את סדר היום בעיר? האם צודקים אלו הטוענים כי רק באמצעות מימוש חוק השבות ומגורים בארץ ניתן לקחת חלק בקביעת עתידה של ירושלים?

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

אולי יעניין אותך לקרוא גם

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ' דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    ד"ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.