הרשמה לתואר שני
תרומה לשכטר
English

יש יהודים בירושלים?

חורבן ירושלים ושריפת בית המקדש בשנת 586 לפנה"ס היו מאורע חמור ונוראי בהיסטוריה של העיר. אחרי מאות שנים של התרחבות ופיתוח, נשרפה ירושלים באחת וחל קיטוע חד ברצף ההתיישבות בעיר.

האם נותרו בכל זאת יהודים בירושלים אחרי החורבן? האם שארית הפליטה הצליחה לשקם את חייה וניסתה לבנות לפחות מקצת מהריסות העיר? שאלות אלו נותרות ללא מענה, הן בשל המקורות ההיסטוריים הבעייתיים והמקוטעים, והן בשל העדר ממצא ארכאולוגי מהתקופה הזו.

שאלת המשכיות הקיום היהודי בירושלים בתקופה שלפני שיבת ציון, מעוררת מחשבה גם לגבי תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של ירושלים, ובנוגע לרצף הקיום היהודי בעיר.

בניגוד לאמירה המקובלת על כך שלעולם לא פסקה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, הרי שהמצב בירושלים היה שונה. לאורך תקופות ארוכות בתולדות ירושלים, למשל מאות השנים שלאחר חורבן בית שני, לא גרו בה יהודים.

אחת התוצאות החמורות של מרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) הייתה האיסור שהשית השלטון הרומי על ביקור ומגורי יהודים בירושלים ובסביבתה. יחד עם זאת מפתיע ללמוד ממקורות תלמודיים שונים על קיומה של "קהילא קדישא דבירושלים" בסוף המאה השנייה או בראשית המאה השלישית לסה"נ. הייתה זו ככל הנראה קבוצה של חכמים שהתגוררה בעיר על אף האיסור שהוטל מצד השלטון הרומי על כך.

מאז סיומה של התקופה הצלבנית ועם חזרת המוסלמים לירושלים בשנת 1187, חודשה בהדרגה הנוכחות היהודית בעיר שמתקיימת ברציפות מאז ועד ימינו.

*המאמר בשיתוף פרויקט 929 – תנ”ך ביחד.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, מרצה ללימודי ירושלים וארץ ישראל וגיאוגרף היסטורי. לפרופ' בר תואר דוקטור בגיאוגרפיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ואת לימודי הפוסט־דוקטורט השלים באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב. פרופ' בר החל את דרכו במכון שכטר בשנת 2000 בתפקיד מרצה ללימודי ארץ ישראל. בשנת 2009 מונה למרצה בכיר, בשנת 2012 נבחר לדיקן המכון, בשנת 2015 מונה לפרופ' חבר ולאחר מכן נבחר לעמוד בראש המכון.

מחקריו של פרופ' בר בוחנים את ההיסטוריה של הנוף הארץ ישראלי מנקודת מבט עכשווית ודידקטית. לאחרונה הוא מתמקד בהתפתחותם של המקומות הקדושים העממיים והלאומיים בישראל. הוא כתב וערך חמישה ספרים ועשרות מאמרים בתחום התמחותו, בהם מחקרים על הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים, על יד ושם ועל הר הרצל. ספרו "אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם יהודים באדמת ארץ ישראל 1967-1904" יצא לאור בקיץ 2015 בהוצאת מאגנס.

אולי יעניין אותך לקרוא גם

  • מסכמים 70 שנות טקסי עצמאות, ומה הקשר ליו"ר הכנסת?

    פרופ' דורון בר

    | 12 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    טקסים
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מה חשוב יותר – מסורת או חידוש? מי צודק – יולי אדלשטיין או מירי רגב? כיצד עוצב טקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ומדוע נקבע כי יושב ראש הכנסת הוא הנואם היחיד בטקס זה?

  • מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

    ד"ר גליה גלזנר חלד

    | 9 באפריל 2018

    היסטוריה של עם ישראל
    חינוך יהודי
    ישראל
    מועדים מיוחדים

    מסעות בני הנוער לפולין נחווים כחוויה משמעותית ותורמים רבות לזיכרון השואה ולגיבוש הזהות והיהודית והישראלית, אך האם הם הכלי המתאים להוביל את החינוך לציונות? ד"ר גליה גלזנר חלד מבקרת במאמרה את מעמדו של המסע לפולין כחוויית השיא של החינוך הישראלי ומציעה מסע בעל תכנים רחבים יותר.

  • בתשובה לשאלתו של המלך הפרסי ארתחשסתא, משיב לו נחמיה כי הסיבה לעצבותו היא מצבה הקשה של ירושלים. לא רק ששערי ירושלים הרוסים אלא "הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה" (נחמיה ב, ה). האם לאורך שנות המחקר הארכאולוגי של ירושלים נתגלו קברים מן התקופה שקדמה לחורבן העיר ולשריפת בית המקדש? מתברר שכן.

  • המפעל הבולט ביותר של נחמיה בירושלים היה בניית חומה מסביב לעיר. מאז חזרת שבי ציון לירושלים ועד להגעתו אל העיר בשנת 445 לפנה"ס, הייתה ירושלים עיר פרוזה. היעדר חומה הקשה מאד על תושבי העיר, אך הם נאלצו להמתין כמעט מאה שנה עד לבנייתה.

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו לקבלת עדכונים שוטפים


גם אנחנו לא אוהבים ספאם! בהתאם, לא נעשה כל שימוש לרעה ו/או נעביר לצדדים שלישיים את כתובת הדואר האלקטרוני שלך.