| מבוא |
 |
|
|
העבודה הסמינריונית - היא כולה שלך: קביעת הנושא (כמובן, באישור המרצה - המנחה), מציאת המקורות והמחקרים הנוגעים לעניין, ניסוח השאלות שברצונך לבחון, וקביעת המסגרת והתכנים של העבודה. העבודה הסמינריונית היא מעין מחקר עצמאי. כתיבתו של מחקר כזה דורשת ידע ומיומנויות נוספים על אלה שכבר רכשת. חוברת זו מציגה את מרב הידע והמיומנויות הנחוצים לשם כתיבת העבודה. היא כוללת הסברים על השלבים השונים בתהליך כתיבת העבודה, וכן מידע טכני הקשור בכללי הכתיבה של הערות השוליים והביבליוגרפיה. כמו בדברים רבים, גם בתחום הכתיבה של העבודה הסמינריונית הניסיון הנרכש תוך כדי התמודדות אישית הוא המורה הטוב ביותר אך חשוב להיעזר בהוראות הבאות כדי שעשיית הכתיבה תהפוך לחוויה יצירתית של ממש, כפי שהיא אכן צריכה להיות.
 גרסת הדפסה, להנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית בפרומט PDF
|
|
|
|
| ההפניה למנחה |
|
|
|
אם החלטת לכתוב עבודה סמינריונית בקורס מסוים, עליך לפנות אל מרצה הקורס לשם קבלת אישורו כמנחה לכתיבת העבודה. אפשר להתייעץ עם המרצה על בחירת נושא לעבודה ולקבל ממנו הוראות כיצד להגיע להצעה מגובשת.
|
|
|
|
| בחירת נושא העבודה |
|
|
|
נושא העבודה הסמינריונית צריך להיות קשור, ישירות או בעקיפין, לנושא הקורס שבמסגרתו נכתבת העבודה. נושא העבודה יכול להיות מוצע על ידיך, מתוך שאלות או נושאים שמשכו את לבך במהלך לימוד הקורס, או שיוצע לך בידי מרכז ההוראה או המנחה.
במוקד העבודה הסמינריונית צריכה לעמוד שאלת מחקר (או כמה שאלות מחקר) שעליה מנסה העבודה להשיב באמצעות ניתוח ודיון במקורות ראשוניים ומשניים, הנוגעים לבחינתה של שאלה זו (עוד על המקורות ראה להלן).
בבחירת הנושא לעבודה ראוי לתת את הדעת לשיקולים הבאים:
א. כדאי לבחור נושא שנראה לך מעניין ומושך.
ב. כדאי לחפש נושא שמציג, עד כמה שאפשר, נקודות דיון בלתי שגרתיות או זוויות בדיקה חדשות ומקוריות. עבודה על נושא כזה תאפשר לך להפגין מידה רבה יותר של עצמאות מחשבתית, ולא לדוש בנושא שרבים כבר עסקו בו לפניך.
ג. כדאי לקבוע נושא מצומצם בהיקפו. דיון בנושא כזה יאפשר לך להקיף את המקורות והביבליוגרפיה העיקריים ולהעמיק בהיבטיו השונים.
ד. הנושא לעבודה חייב להיות מתוחם במדויק ומוגדר מבחינה תימטית, כרונולוגית, גיאוגרפית ומכל בחינה אחרת הנוגעת לנושא העבודה. תיחום גבולות העבודה במדויק הוא תנאי יסודי והכרחי לסיום מוצלח של כתיבת העבודה.
ה. והחשוב מכל, יש לבחור נושא שאפשר להציג בו שאלת מחקר, ואשר הדיון בו מתבסס בעיקר על מקורות ראשוניים ומשניים. רצוי להימנע מנושאים שהם בגדר של סיכום מצב ומבוססים על ספרות מחקר בלבד.
|
|
|
|
| איסוף החומר לעבודה: מקורות וספרות מחקר |
|
|
|
ניתן להתייעץ עם המנחה בגיבוש רשימת הקריאה (הביבליוגרפיה) הראשונית, אולם עיקר איסוף החומר מוטל עליך.
החומרים שישמשו אותך לכתיבת העבודה מורכבים ממקורות ומספרות מחקר.
המקורות. המקורות - ההיסטוריים, הפילוסופיים, הספרותיים - שבהם מצוי המידע הרלבנטי לנושא העבודה, הם חומר הגלם העיקרי והחשוב ביותר בעבודתך. בשלב ראשון יש לאתר את המקור או המקורות העיקריים בנושא העבודה שבחרת. המקורות יכולים להיות מסוגים שונים והם תלויים בתחום הקורס המתקדם ובנושא העבודה: כתביהם של היסטוריונים מימים עברו, כתובות, מסמכים, תעודות, ביוגרפיות, עיתונות, חומר ספרותי, מקורות תלמודיים, כתביהם של פילוסופים ועוד. ניתוח המקורות ופרשנותם הם, למעשה, לב-לבה של העבודה הסמינריונית.
ספרות מחקר. יש לאתר, לקרוא ולסכם את המחקרים העיקריים שנכתבו בנושא העבודה והמתייחסים ברובם לפרשנות המקורות.
חשוב לזכור: איסוף רשימת הקריאה (הביבליוגרפיה) איננו מסתיים בשלב זה. יש להניח שבמהלך התגבשותם של הרעיונות, ובעיקר תוך כדי קריאת ספרות המחקר, יתעורר צורך בחיפוש ביבליוגרפי נוסף.
3.1 כיצד והיכן אפשר למצוא ביבליוגרפיה על נושא העבודה?
את איסוף החומר רצוי להתחיל בקריאה של כמה מחקרים כלליים שיתנו לך מושג על נושא העבודה, כיצד הוא משתלב בקונטקסט רחב יותר, המקורות העיקריים שמהם אנו למדים עליו והסוגיות המרכזיות הקשורות בו. במחקרים כאלה אפשר למצוא, בדרך כלל, גם הפניות ביבליוגרפיות נוספות על אלה שקיבלת מן המנחה בפגישתכם הראשונה. פריטים ביבליוגרפיים נוספים יימצאו בכל ספר או מאמר שיבוא לידך במהלך איסוף החומר, שהרי כל חוקר מתבסס על חוקרים אחרים ומתפלמס עם אחרים, ועל-פי-רוב הוא נותן בהערות מראה-מקום מלא למחקריהם.
אולם, עיקר החיפוש הביבליוגרפי של ספרים ומאמרים נערך כיום באמצעות קטלוג הספרים הממוחשב "אלף" ובאמצעות מאגרי מידע ביבליוגרפיים ממוחשבים.
3.2 קטלוג הספרים "אלף"
קטלוג הספרים "אלף" הוא קטלוג ממוחשב המאחד את הקטלוגים של כל הספריות האוניברסיטאיות בארץ וקטלוגים של כמה מספריות המכללות. באמצעותו ניתן לערוך חיפוש ביבליוגרפי בכל הספריות האלה. המסופים של קטלוג הספרים "אלף" נמצאים בקומת השירות הביבליוגרפי של כל ספרייה. באמצעות "אלף" אפשר:
למצוא בספרייה את הספר או את המאמר (בתוך אסופת מאמרים או בכתב-עת) מתוך הביבליוגרפיה שקיבלת.
לבדוק באילו מהספריות נמצא הפריט המבוקש ומה הן אפשרויות ההשאלה שלו (משך זמן ההשאלה; אם הוא נמצא בספרייה בעת החיפוש וכד').
למצוא ספרים נוספים בנושא העבודה שלך (חיפוש על-פי נושא).
3.2.1 מאגרי מידע ביבליוגרפיים
חיפוש מאמרים הנכללים בכתבי-עת בנושא המעניין אותך נעשה באמצעות מאגרי מידע. בתוך "אלף" יש גישה לשני מאגרי מידע שימושיים במיוחד לכותבי עבודות סמינריוניות:
מפתח חיפה,IHP, שבו אפשר לחפש הפניות למאמרים מתוך כתבי-עת שהתפרסמו בארץ ומאמרים שהתפרסמו בעיתונות היומית.
רמב"י (רשימת מאמרים במדעי היהדות) החל בשנת 1988 (רשימת המאמרים עד שנה זו נמצאת גם בגירסה מודפסת בלוויית מפתחות בהוצאת בית הספרים הלאומי, ירושלים).
חיפוש מאמרים בנושא העבודה שלך יכול להיעשות גם במאגרי מידע ביבליוגרפיים אחרים, שאינם נמצאים בקטלוג "אלף".
להלן רשימת מאגרי המידע בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה והיהדות, המצויים בספריות של האוניברסיטאות השונות בארץ:
Humanities Abstracts: מאגר הכולל מאמרים בתחומים שונים במדעי הרוח. נמצא בכל הספריות האוניברסיטאיות האחרות.
Historical Abstracts: מאגר הכולל מאמרים בתחום ההיסטוריה של העולם (פרט לארצות הברית וקנדה) בפרק הזמן שמשנת 1450 ועד ימינו. נמצא באוניברסיטאות ת"א, בן-גוריון, חיפה ובאוניברסיטה העברית.
:Religion Index מאגר מאמרים בתחום הדתות. נמצא באוניברסיטאות ת"א ובר-אילן ובאוניברסיטה העברית.
Philosopher's Index: מאגר מאמרים בתחום הפילוסופיה. נמצא באוניברסיטאות ת"א, בר-אילן, חיפה ובאוניברסיטה העברית.
:Bibliography of the Hebrew Book, 1473-1960 נמצא באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון.
Taklitor Ha-Torani (Davka) (תורה, הלכה, פילוסופיה יהודית וקבלה). נמצא באוניברסיטת בן-גוריון.
America: History and Life: נמצא באוניברסיטאות ת"א וחיפה.
(Dyabola Archeology): נמצא באוניברסיטאות ת"א וחיפה.
International Medieval Bibliography: כולל את כל האספקטים של לימודי ימי הביניים
(מ450- עד 1500 לספה"נ). נמצא באוניברסיטאות ת"א וחיפה ובאוניברסיטה העברית.
L'Annי Philologique: מאגר ביבליוגרפי לעת העתיקה, נמצא באוניברסיטת ת"א.
3.2.2 מאגרי מידע טקסטואליים
נוסף על מאגרי המידע הביבליוגרפיים קיימים מאגרים הכוללים טקסטים בתחומים שונים. ביניהם:
פרוייקט השו"ת (שאלות ותשובות) של בר-אילן: מאגר של טקסטים תורניים: מקרא ופרשנים מסורתיים, ספרות תלמודית, הלכתית ורבנית. נמצא בספרית מכון שכטר ובכל שאר האוניברסיטאות בארץ.
אנציקלופדיה תלמודית:
TLG-Thesaurus Linguae Graecae: מילון למילים נרדפות לטקסטים יווניים עתיקים. נמצא באוניברסיטת ת"א, חיפה ובאוניברסיטה העברית.
Perseus: פרוייקט חיפוש מילים ומונחים ותרגומי טקסטים יווניים ולטיניים. מצוי באוניברסיטאות ת"א, בר-אילן וחיפה.
Cetedoc: טקסטים נוצריים לטיניים. נמצא באוניברסיטאות ת"א ובן-גוריון.
PHI (Classical-Latin Texts): נמצא באוניברסיטת חיפה.
Index Islamicus: נמצא באוניברסיטת ת"א.
מאגרים טקסטואליים בנושאים שונים ניתן למצוא גם באינטרנט.
לקורסים העוסקים בנצרות:
הכתבים של אבות הכנסייה :(The Fathers of the Christian Church)
http://www.csn.net/advent/fathers
לקורסים העוסקים בהיסטוריה של ארה"ב:
פסיקות בית המשפט העליון: http://www.supct.law.cornell.edu/supct
מסמכים מקוריים של ארה"ב וכתב-עת ובו מאמרים על ימיה הראשונים של ארה"ב: http://www.earlyamerica.com
נאומי ההשבעה של נשיאי ארה"ב:
http://www.columbia.edu/acis/inavgural/ pres 57. html
3.2.3 הגישה לקטלוג הספרים "אלף" ולמאגרי המידע
כיום הגישה לקטלוג הספרים "אלף" ולמאגרי המידע הכלולים בו (IHP ורמב"י) יכולה להיעשות בספריית מכון שכטר ובכל אחת מהספריות האוניברסיטאיות הקשורות לרשת "אלף".
קטלוג "אלף" של הספריות האוניברסיטאיות (בר-אילן, תל-אביב, חיפה, האוניברסיטה העברית, הטכניון, תל-אביב ומכון ויצמן) - נמצא גם באינטרנט וניתן להגיע אליו דרך הכתובת:
http://www.huji.ac.il/libnet
תוכל להיכנס לכל אחד מקטלוגים אלה בנפרד. למאגרי מידע ביבליוגרפיים אחדים הקיימים במכון שכטר אפשר לגשת בספריה.
|
|
|
|
| הספרייה |
|
|
|
המחשבים והספרנים בספריית מכון שכטר עומדים לרשותכם . היעזרו בהם במחקר ובאיסוף החומר לעבודתכם .
|
|
|
|
|
|
| קריאת החומר וסיכומו |
|
|
|
לאחר שהוצאת מן הקטלוג הממוחשב וממאגרי המידע ביבליוגרפיה ראשונית בנושא העבודה, אפשר להתחיל בקריאת החומר ובמיונו. כבר בשלב מוקדם, תוך כדי קריאת ספרות הרקע, המחקרים והמקורות, עליך לערוך מיון ראשוני ולקבוע מהם תחומי המידע ומהן נקודות הדיון העולים מן המקורות או שאליהם מתייחסים המחקרים השונים. נקודות אלה יכולות להתקשר למקורות השונים שמהם אנו למדים על נושא העבודה, לעמדות השונות הרווחות בחקר הנושא, לאישים שונים בתחום נושא העבודה, להיבטים שונים באישיותם, למאורעות שונים, לתהליכים חברתיים, פוליטיים, כלכליים, תרבותיים וכד'; ולמעשה, לכל דבר שקשור בנושא העבודה ויש עליו חומר במקורות ובספרות המחקר. יש להניח, וזהו המצב הרצוי, שבמהלך קריאת החומר תתעוררנה אצלך שאלות, השגות או נקודות ביקורת שיהוו נקודות דיון נוספות על אלה שקבעת. נקודות דיון אלה מהוות טיוטא לראשי הפרקים של העבודה. במהלך הקריאה של מאמר או ספר עליך לסכם מתוכו את המידע הרלבנטי לפי ראשי פרקים אלה.
שיטת רישום מקורות המידע (הביבליוגרפיה) בשעת הקריאה
כל ספר או מאמר שהשתמשת בו בעבודתך, עליך לרשום את כל הפרטים המזהים שלו. רישום זה יהווה בסיס להערות בגוף העבודה (footnotes) ולביבליוגרפיה שתופיע בסופה.
במהלך קריאת החומר עליך לרשום את שם המאמר או הספר ומספר העמוד בשולי הסיכום שלך, וזאת, כדי לדעת בשעת כתיבת העבודה מהיכן בדיוק הוא לקוח. רישום כזה ימנע את הצורך לחזור עוד למאמר או לספר, ויאפשר להסתמך על מראה מקום מדויק.
בשלב איסוף החומר, עליך לסכם את המידע על-פי נקודות הדיון השונות. בדרך כלל ניתן למצוא בספר אחד או במאמר אחד מידע העשוי להיות רלבנטי לכמה נקודות דיון. במקרה כזה אין טעם לחזור בכל מקום על כל פרטי הרישום של הספר או המאמר. לכן אנו ממליצים לקבוע שם מקוצר לכל פריט, שרק הוא יופיע בסיכומים של נקודות הדיון השונות.
את השם המקוצר אפשר לרשום בכמה דרכים (בכולן יש להקפיד גם על האחידות בסימני הפיסוק). דוגמאות א ו-ב שלהלן מדגימות שתי שיטות רישום שונות של קיצור:
דוגמה א. שם החוקר, קיצור שם המאמר,
למשל: אביגד, מצבות קדומות.
זהו הקיצור לפריט המלא שלהלן:
אביגד, נ', מצבות קדומות בנחל קדרון, ירושלים תשי"ד.
דוגמה ב. שם משפחתו של החוקר ושנת הפרסום,
למשל: אביגד תשי"ד.
זהו הקיצור לפריט המלא שלהלן:
אביגד, נ, תשי"ד: מצבות קדומות בנחל קדרון, ירושלים.
כדי לדעת מהו בדיוק הקיצור שקבעת, כדאי לך להצמיד את השם המקוצר גם לצד הרישום הביבליוגרפי המלא של אותו הפריט, לפי הדוגמאות האלה:
אביגד, מצבות קדומים:
אביגד, נ', מצבות קדומים בנחל קדרון, ירושלים תשי"ד.
ידין, מצדה:
Yadin Y.,"Masada and the Limes", IEJ, 17 (1967), pp.43-45
הרישום הביבליוגרפי המלא וקיצורו ייכתבו על דף נפרד וישמשו בסיס לביבליוגרפיה שתופיע בסוף העבודה.
לאחר שסיימת לקרוא חלק ניכר מן החומר, למיינו ולארגנו בהתאם לנקודות הדיון השונות, אפשר סוף-סוף לגשת לכתיבת העבודה.
לתשומת לבך: אין לדחות את שלב הכתיבה של העבודה עד לאחר סיום הקריאה של כל הביבליוגרפיה, שכן אז קיימת סכנת "טביעה" בים של חומר. כדאי להתחיל ולהתלבט בכתיבה כבר לאחר קריאה של מספר פריטים מצומצם. לאחר שייקבעו נקודות הדיון ויוצב שלד העבודה יהיה לך קל יותר לשבץ ולשלב בו את חומר הקריאה הנוסף.
.
|
|
|
|
| הכנת ראשי פרקים |
|
|
|
המתכונת של הרישום הנושאי מהווה, כאמור, את השלד לעבודה ואת חלוקתה לראשי פרקים. לאחר הכנת רשימת ראשי הפרקים כדאי לך להיפגש עם המנחה ולקבל ממנו אישור לראשי הפרקים ולסוגיות שבכוונתך לעסוק בהן בכל פרק, וכן למקורות ולספרות המחקר שישמשו לכתיבתו. לאחר אישור ראשי הפרקים אפשר לגשת לכתיבת העבודה.
| |
|
|
| כתיבת העבודה |
|
|
|
שלב זה של העבודה הוא הקשה ביותר להסבר. כיצד הופכים חלקי מידע שנאספו מן המקורות והמחקרים השונים בנושא מסוים לחיבור חדש, לעבודה עצמאית? התשובה לשאלה זו נקנית תוך כדי התנסות בכתיבת עבודות מדעיות, אך היא גם תלויה בכישורים האישיים, ביכולת הביטוי ובמיומנויות הכתיבה הביקורתית שרכשת במהלך לימודיך הקודמים.
העבודה תכלול בוודאי חלקים סיכומיים או תיאוריים שיתבססו על המחקרים שקראת. אך במוקדה צריכה לעמוד שאלת מחקר (או מספר שאלות מחקר) שעליה מנסה העבודה להשיב והיא מהווה את הציר המרכזי שלה. בחלק זה של העבודה יבואו לידי ביטוי יכולת הניתוח העצמאית שלך ומקוריות מחשבתך.
כדי לנסח את שאלות המחקר עליך לשאול את עצמך, מה רצונך להוכיח בעבודה זו, או בפרק זה או אחר בעבודה. לפיכך עליך לקרוא כמה פעמים את נושאי המשנה, המורכבים מן המקורות והסיכומים של ספרות המחקר, ולנסות לזהות שאלות מרכזיות ומשניות העומדות במוקד כל פרק; שאלות שהעלית אותן בעצמך או שאלות שבהן דנים או מתלבטים החוקרים. כגון: מהם המקורות שנמצאים במוקד הנושא? האם מצוי בהם מידע חדש שהחוקרים לא נתנו עליו את דעתם? האם המידע העולה מן המקורות השונים מהימן? האם המידע העולה ממקור מסוים אינו מתיישב עם המידע העולה ממקורות אחרים? האם יש מחלוקת במחקר - אם כן, מהי? האם עמדות החוקרים מבוססות? האם דעתך כעמדה מסוימת, ומדוע? כל פרק בעבודה כדאי שיהיה נדבך בהוכחה או בביסוס התשובות לשאלת המחקר, תוך ניתוח ודיון במקורות והסתמכות על העמדות במחקר. וזאת לדעת: הדיון במקורות הוא העיקר.
גם אם לא הצלחת בשלב ראשון לאתר שאלות חדשות, אנו ממליצים לגשת ולכתוב את הטיוטה הראשונה לפי ראשי הפרקים שקבעת. פעמים רבות צצים רעיונות חדשים תוך כדי כתיבה.
לאחר כתיבת הטיוטה מומלץ לעשות "פסק זמן", וכעבור כמה ימים לקוראה שוב. קריאה חוזרת זו תהיה ביקורתית ועניינית יותר: האם לא כללת בעבודה חומר מיותר, שאיננו שייך ישירות לנושא והוא מסיט את הדיון לדרכים צדדיות; האם יש קשר הגיוני בין הסעיפים השונים: האם ישנו רעיון המחבר או מנגד את החלקים השונים; האם ראוי להעמיק ברעיון מסוים ולהרחיבו על-ידי קריאה נוספת וכד'. על-פי "ממצאי" קריאה זו יהא בידך, לפי רצונך, לשנות את סדרי הפרקים, או להעביר קטעים שאינם נמצאים במקומם הנכון ויש להם מקום מתאים יותר וכיו"ב.
אין להסתפק בשתי טיוטות בלבד. עיבוד חוזר ונשנה של הכתוב יאפשר לך להוציא עבודה "נקייה" יותר, מסוגננת ובהירה. וכבר אמרו חז"ל "אין דומה למי ששונה [=לומד] מאה פעם למי ששונה מאה פעם ואחת".
|
|
|
|
| מבנה העבודה |
|
|
|
העבודה כוללת שלושה חלקים: מבוא, גוף העבודה והסיכום.
מבוא במבוא עליך להציג את נושא העבודה, השיקולים שהביאו אותך לבחור בנושא זה דווקא, הצגת הבעיה או הבעיות הנידונות בעבודה, מצב המחקר בסוגיה הנידונה והנחות היסוד או שיטת העבודה שעליהן מבוססת העבודה. רצוי לכתוב את המבוא רק לאחר קריאה שיטתית של המקורות והספרות הרלבנטית ולאחר שנכתב מתווה ראשוני לפרקי העבודה. המבוא צריך להניח את התשתית לנושאים הנידונים בעבודה ולתת את הבסיס התיאורטי לסיכום שבסוף. היקף ראוי של המבוא הוא 10-5% מכלל העבודה.
גוף העבודה. גוף העבודה בנוי פרקים-פרקים, המחולקים בתוכם לפרקי משנה, בהתאם לראשי הפרקים. יש להקפיד על כמה כללי כתיבה:
1. הכתיבה צריכה להיות ברורה ובהירה כדי שהקורא יירד לסוף דעתך. יש להקפיד על קשר ברור בין פיסקה לפיסקה. יש לדייק בתיאור העובדות, בציון תאריכים, בכתיבת שמות ומונחים לועזיים, במובאות ובמראי מקומות.
2. יש לכתוב בקיצור ולעניין. אין לכתוב בגוף העבודה דברים מיותרים, שאינם נוגעים ישירות לנושא הפרק. יש למצות את הנושא הנידון, עד כמה שניתן במסגרת עבודה סמינריונית.
3. יש להבחין הבחנה ברורה בין המקורות שבהם מצוי המידע שאותו אנו מבקשים לחשוף לבין ספרות המחקר המכילה פרשנויות, עמדות והשקפות של חוקרים ומתבססת גם היא על מקורות אלה ואחרים. כל עבודה צריכה להתבסס גם על מקורות וגם על מחקרים. לעולם אין להציג עמדה במחקר, או הנחה מחקרית כעובדה. יש לנמק כל עמדה אישית הננקטת בעבודה, ולעגן אותה ככל האפשר במקורות.
4. אין טעם להזכיר ולפרט בגוף העבודה את עמדתו של כל חוקר וחוקר. יש לאתר ולזהות את העמדות הרווחות בנושא הנידון ולהציג כל עמדה תחת שמו של הבולט בחוקרים המייצגים אותה ובהערה - שמות חוקרים אחדים המצדדים בעמדה זו ומראי מקום לדעותיהם. ניתן לעתים להציג עמדה מסוימת בצורה אנונימית. כגון: עמדה רווחת ונפוצה מאוד או עמדה שאין לה נציג בולט אחד או שלא עלה בידך לגלות מיהו וכד'. במקרה זה אפשר להשתמש בכינויים כלליים כגון: יש הסוברים...; חוקרים אחדים טוענים ש...; לדעת חוקרים אחדים; לדעת מרבית החוקרים וכד'. אף כאן עליך לציין בהערה כמה משמות החוקרים הדוגלים בעמדה זו.
סיכום: בסיכום יש להביא את עיקרי המסקנות שהושגו בעבודה. המסקנות צריכות לשקף את הנושאים הנידונים בהרחבה בעבודה, וכן אפשר להציע, במידת האפשר, כיוונים נוספים להתבוננות ולמחקר. היקפו של הסיכום לא יעלה על 10-5% מכלל העבודה.
יש להיצמד לנושא העבודה, לשמור על רצף רעיוני בין פרקיה, ולהימנע ממבואות ארוכים או מהצגת רקע נרחבת המסיטים את הקורא מן העיקר.
|
|
|
|
| הערות השוליים (Footnotes) |
|
|
|
יש לבסס כל פרט, נתון או עובדה שנזכרים בעבודה, כמו-גם השקפה של חוקר, פירוש וכדומה, בהפניה למקור שממנו נלקח המידע. זאת, למעט פרטים טריוויאליים הידועים לכל. כמו כן יש להפנות את הקורא למקורות ולמחקרים שיש בהם כדי לבסס ולחזק את טענותיך וקביעותיך.
בהערות אפשר גם לשלב בקיצור נמרץ דיונים או הארות הקשורים לנושא העבודה, אך לא יכולת לשלבם בגוף העבודה.
כללי הרישום של הערות השוליים
רישום ההערות נעשה לפי כללים ברורים ויש לשים לב לכל תו ותג בהן, כולל סימני הפיסוק. יש כמה שיטות רישום מקובלות להערות השוליים ואנו מציעים כאן שתיים מתוכן, אלו הרווחות ביותר בתחומי ההיסטוריה והיהדות. עליך לבחור אחת מהן ולהתמיד עימה לאורך כל העבודה.
שיטה של רישום מקוצר
הזכרנו כבר את "שיטת הקיצורים" בהקשר לרישום מקורות המידע במהלך קריאת החומר וסיכומו (ראה לעיל, סעיף 5). הקיצור שקבעת למקור או למחקר יכול לשמש אותך גם בהערות. כך, למשל, תהיה ההפניה בהערה לספרו של אביגד:
אביגד, מצבות קדומים, עמ' 35 - 43.
אם נקטת שיטה זו, עליך לציין במפורש בהערה הראשונה של העבודה שזו השיטה שנקטת בעבודתך ולהפנות לביבליוגרפיה, שבה יופיעו הפרטים המלאים של כל פריט ופריט בצד הקיצור שנקבע לו.
שיטה של רישום מלא
בשיטה זו, כאשר הפריט הביבליוגרפי מוזכר לראשונה בהערה, עליך להביאו במלואו. להלן כללי הרישום בשיטה זו:
מראה מקום לספר:
(האות הראשונה של השם הפרטי ושם המשפחה, שם הספר, מקום ההוצאה והשנה, מספר העמוד.)
נ' אביגד, מצבות קדומות בנחל קדרון, ירושלים תשי"ד, עמ' 67.
מראה מקום למאמר:
[האות הראשונה של השם הפרטי ושם המשפחה, "שם המאמר", שם כתב-העת, מספרו (שנת ההוצאה), מספרי העמודים.]
י' בער, "היסודות ההיסטוריים של ההלכה", ציון, כז (תשי"ב), עמ' 119-117.
מראה מקום למאמר הכלול בספר:
א' פוקס, "בחינות של מרד היהודים בשנים 117-115 לספה"נ", בתוך: מרידות היהודים בימי טריאנוס (עורך: ד' רוקח), ירושלים תשל"ח, עמ' 204-203.
R. Thornhill, "The Paraleipomena of Jeremiah", in: Apocryphal Old Testament, H.F.D. Sparks (ed.), Oxford 1984, pp. 813-834
מראה מקום למאמר הכלול בספר של אותו חוקר עצמו:
מ' שטרן, "מרד החשמונאים ומקומו בתולדות החברה והדת היהודית", מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, ירושלים תשנ"א, עמ' 161-151.
כאשר הנך מפנה פעם נוספת לפריט ביבליוגרפי שהובא במלואו קודם לכן, אין צורך לחזור על מלוא הפרטים ויש להפנות להערה שבה הוא מופיע לראשונה. זאת על-פי הכללים הבאים:
פוקס (לעיל הערה x), עמ' y.
אם יש לחוקר יותר מפרסום אחד, יש ליצור קיצור לכל פרסום ולהפנות בהערה לשם המקוצר.
אם החלטת לחזור בהערה על פרסום מהערה הקודמת לה, יש להשתמש במלה "שם" לציון הפריט, כך: שם, עמ'... - אם מספר העמוד שונה; או כך: שם, שם - אם ההפניה היא לאותו הפריט ולאותם העמודים. אם ההתייחסות היא לפריט שהופיע בהערה שאינה באה ברציפות, הציון יהיה כך: לעיל הערה x, עמ' y.
כאשר נזכרים כמה מראי מקומות בזה אחר זה, שמים בין הפריטים השונים נקודה ופסיק. למשל:
א"א אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, ירושלים 1967, עמ' 96; L. Mildenberg, "The Eleazar Coins of the Bar Kochba Rebellion", Historia Judaica, 11 (1949), p. 1
אותיות גדולות
בשמות של חיבורים אנגליים תבוא אות גדולה (capital letter) בראש שמות עצם, פעלים, שמות תואר ותוארי הפועל. בראש מילות יידוע, מילות חיבור ומילות יחס לא תבוא אות גדולה.
מספור ההערות
ההפניה נעשית באמצעות סיפרה במקום המתאים בגוף הטקסט המפנה להערה בתחתית העמוד. מספור ההערות יהיה רצוף לאורך כל העבודה, אלא אם כן מספרן עולה על מאה. במקרה זה רצוי להתחיל במספור חדש בכל פרק.
|
|
|
|
| ביבליוגרפיה |
|
|
|
כללי הרישום של הביבליוגרפיה דומים לאלה של ההערות אך יש כמה שינויים:
היא נכתבת לפי סדר אלפביתי של שמות המשפחה של המחברים; האות הראשונה של השם הפרטי (או השם הפרטי המלא) באה לאחר שם המשפחה, ולא כמו בהערות, שם היא מופיעה לפניו. אפשר גם לכתוב את שמו הפרטי המלא של המחבר.
יש להביא תחילה את שמות הפריטים בעברית ואחר כך בלועזית, אלא אם כן נקטת את שיטת הקיצורים. במקרה זה יהיה סדר הביבליוגרפיה לפי סדר הא"ב של הקיצורים בעברית ולאחר כל קיצור יופיע הפריט במלואו בעברית, או בלועזית.
אביגד, מצבות קדומים:
אביגד, נ', מצבות קדומים בנחל קדרון, ירושלים תשי"ד.
ידין, מצדה:
Yadin, Y., "Masada and the Limes", IEJ, 17 (1967), pp. 43-45
אפשר לערוך הבחנה בין המקורות העתיקים לבין המחקרים (אם הנושא הוא בתחום העת העתיקה או ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת) או בין מקורות ראשוניים למשניים.
כללי הרישום של הביבליוגרפיה יהיו כדלהלן:
אם הפריט הוא ספר:
שם המחבר(ים), שם הספר, מקום ההוצאה ושנת הפרסום.
לדוגמה: מור, מ', מרד בר-כוכבא עוצמתו והיקפו, ירושלים תשנ"ב.
כאשר הפריט הוא מאמר:
שם המחבר(ים), "שם המאמר", שם כתב-העת, מספר הכרך (שנת הפרסום), מספרי העמודים.
לדוגמה: Yadin Y., "Masada and the Limes", IEJ, 17 (1967), pp. 43-45.
ברישום של מאמר יש להביא את מספרי העמודים של כל המאמר, ולא רק את מספרי העמודים שעליהם הסתמכת.
שמות כתבי-העת המופיעים בצורתם המקוצרת יובאו בביבליוגרפיה ברשימה מרוכזת כשלצד כל קיצור יופיע שמו המלא של כתב-העת.
למשל: IEJ: Israel Exploration Journal
שמו של מאמר בקובץ יבוא בין מרכאות כפולות, הן בעברית והן בלועזית בתוספת המילה בתוך: או: in, לפני שם העורך, וכאשר אין שם של עורך - לפני שם הפרסום.
למשל:
ויינפלד מ', "הליטורגיה בקומראן", בתוך: מגילות מדבר יהודה ארבעים שנות מחקר, (מ' ברושי, ש' טלמון, ש' יפת, ד' שוורץ עורכים), ירושלים תשנ"ב, עמ' 175-160.
כאשר נזכר שם הקובץ בלבד, יבוא שם העורך (או העורכים) כמו שם של מחבר, בתוספת התיבה: (עורך), או: (עורכים) - בעברית או: ed.)) , eds.)) - באנגלית.
יש לשים לב למיקומם של הפסיקים והמרכאות הכפולות.
כאשר יש שני חיבורים של אותו מחבר, יתחיל הפריט השני במילה "הנ"ל" או שיושאר מקום ריק מהפרסום השני והלאה תחת שמו של המחבר.
אותיות גדולות
בשמות של חיבורים אנגליים תבוא אות גדולה (capital letter) בראש שמות עצם, פעלים, שמות תואר ותוארי הפועל. בראש מילות יידוע, מילות חיבור ומילות יחס לא תבוא אות גדולה.
|
|
|
|
| צורת הגשת העבודה והיקפה |
|
|
|
העבודה הסמינריונית צריכה להיות מודפסת ברווח כפול, על צד אחד של הדף. היקפה צריך להיות 30-25 עמודים. יש להשאיר שוליים רחבים דיים שיאפשרו לבודק לכתוב את הערותיו.
העבודה צריכה לכלול:
* עמוד שער שבו ייכתבו הפרטים הבאים:
שם העבודה
שם המנחה
שם הקורס ומספרו
שם הסטודנט ומספר הסטודנט
תאריך הגשה
(דוגמה לעמוד השער ראה בנספח ב להלן)
* עמוד שני שבו ייכתב תוכן העניינים בצירוף מספרי העמודים. תוכן העניינים יכלול:
מבוא
פרקי העבודה
סיכום
ביבליוגרפיה
|
|
|
|
| נוהל מסירת העבודה |
|
|
|
את העבודה יש להגיש בשני עותקים: עותק אחד מודפס למזכירה האקדמית, הגב' נירה גולן, עותק שני לכתובת מייל: academia@schechter.ac.il
|
|
|
|
| הקשר עם המנחה |
|
|
|
לאחר שגיבשת שאלת מחקר, ביבליוגרפיה וראשי פרקים וקבלת את הסכמת המרצה להנחות את העבודה הסמנריונית יש למלא טופס במזכירות ולהחתים את המנחה ואת היועץ של התחום בו נעשית העבודה הסמנריונית..
|
|
|
|
| נספח:
דוגמא לעמוד שער |
|
|
|
שם העבודה
עבודה סמינריונית
בקורס מרד בר-כוכבא
מוגשת לד"ר ב.צ. רוזנפלד
מספר הקורס: 10351
שם הסטודנט: נתן אשל
מס' סטודנט: 1234864
כתובת: הכובשים 5 תל-אביב
טלפון: 03-5683952
ינואר 2006
דוגמאות לשאלות מחקר
בעבודות סמינריוניות בנושאים שונים
סטודנטים רבים מתקשים בהגדרת נושא העבודה, תיחומו וניסוח שאלת המחקר.
כדי להמחיש את ההסברים שניתנו לעיל בעניינים אלה ליקטנו מספר דוגמאות מתוך עבודות סמינריוניות שנכתבו בקורסים מתקדמים בהיסטוריה. לכל נושא צירפנו את שאלת המחקר של העבודה או את השערת המחקר, תיחום מסגרת העבודה ומספר כותרים ביבליוגרפיים.
דוגמאות מעבודות בקורס "תהליכי מודרניזציה בחברה היהודית במזרח אירופה"
1. נושא העבודה: פרץ סמולנסקין והדת היהודית
שאלת המחקר: מהו יחסו של פרץ סמולנסקין לדת היהודית לאור העלייה בתפוצת הרעיון הלאומי בקרב משכילים יהודיים במזרח אירופה, בני חוגו של סמולנסקין?
השערת המחקר: סמולנסקין ראה בדת בסיס לצמיחתה של זהות לאומית חדשה והתנגד לשלילתה של הדת. שלילה זו יכולה להביא להתבוללות ולאובדן הזהות הלאומית, כפי שקרה למשכילים היהודים בגרמניה.
העבודה עוסקת בתקופת פעילותו של סמולנסקין כעורך ירחון ה"שחר" בוינה בשנים 1884-1868. ירחון זה שימש אכסניה למיטב הסופרים והפובליציסטים היהודיים המשכילים ממזרח אירופה.
דוגמאות לכותרים ביבליוגרפיים:
בר-סלע, ש', "מקום הדת בהוויה הלאומית - עיון בהגותם של פרץ סמולנסקין ויחיאל פינס", דפים למחקר בספרות, 6-5 (1989), עמ' 300-285.
פיינר, ש', "כפירתו של סמולנסקין בהשכלה ושורשי ההיסטוריוגרפיה היהודית לאומית", בתוך: הציונות - מאסף לתולדות התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ-ישראל, ט"ז, תל-אביב 1991, עמ' 31-9.
קלוזנר, י', "פרץ בן משה סמולנסקין - אבי הרעיון הלאומי העברי", בתוך: ספר סמולנסקין (ש' ברימן, עורך), ירושלים תשי"ב, עמ' 82-61.
2. נושא העבודה: ניקולאי הראשון והמשכילים היהודיים : נקודות מפגש ומחלוקות
שאלת המחקר: נבדקו כמה שאלות לגבי אופי היחסים בין שלטון הצאר למשכילים. עוד נבדקו הציפיות, ההסכמות והמחלוקות ביחס לצעדים הדרושים לשם ביצוע רפורמות שונות בחברה היהודית. בין השאלות שנוסחו: מה היו יסודות שיתוף הפעולה בין הצאר למשכילים? באילו נושאים התעוררו מחלוקות? מה היו אופיין וסיבותיהן של מחלוקות אלה? העבודה מתייחסת לתקופה שתחילתה בשנת 1828, עת נוצר הקשר הראשון בין המשכילים היהודיים ברוסיה לשלטון הצאר, וסיומה ב1855-, שנת מותו של ניקולאי הראשון.
דוגמאות לכותרים ביבליוגרפיים:
אטקס, ע' (עורך), יצחק בער לעווינזאה, תעודה בישראל, ירושלים תשל"ז.
טשריקובר, א', "ההמון היהודי, המשכילים והממשלה בימי ניקולאי ה-I", ציון, ד (תרצ"ט), עמ' 169-150.
פיינר, ש', השכלה והיסטוריה: תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית, ירושלים תשנ"ה.
3. נושא העבודה: ביטויי לאומיות באמנות היהודית במזרח אירופה
שאלת המחקר: עבודה זו עוסקת בקשר שבין אמנות לבין אידיאולוגיה לאומית, תוך התמקדות בזיקה שבין האמנים היהודים במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה19- ובין הרעיון הלאומי היהודי שהתפתח בתקופה זו. נידונו שאלות אלה: האם ביטויי ה'אמנות הלאומית' על מרכיביהם ופרשנויותיהם השונים, כפי שהוצגו ביחס לאמנים, בני המאות ה19-18-, כדויד, גויה וקספר דויד פרידריך, מופיעים גם באמנות הלאומית היהודית? עד כמה יצירותיהם של האמנים היהודיים מושפעות מרעיונות ההשכלה - הליברליזם והאוניברסליזם, או מתכנים מקומיים, הנוגעים לסוגיות הקיום היהודי במזרח אירופה בתקופה זו?
דוגמאות לכותרים ביבליוגרפיים:
גורלניך, נ', בדמי ימיו, מאוריציו גוטליב 1879-1856, מוזיאון תל-אביב לאמנות, תל-אביב 1991.
גלבר, ח"מ, "א.מ. ליליין ותנועת הרנסנס היהודית", בתוך: א.מ. ליליין (קטלוג התערוכה, עורכת: רותי אופק), הוצאת המוזיאון הפתוח, תפן 1997.
סלוצקי, י', תנועת ההשכלה ביהדות רוסיה, ירושלים 1977.
דוגמאות מעבודות בקורס: מרד בר-כוכבא
1.
נושא העבודה: הגליל במרד בר-כוכבא
שאלת המחקר: האם השתתף הגליל במרד בר-כוכבא? אם כן, מה היה חלקו במרד?
אין תמימות דעים בין החוקרים לגבי חלקו של הגליל במרד בר-כוכבא. הקושי במתן תשובה חד-משמעית לשאלה זו נובע ממיעוט המקורות שבידינו ומן המידע המעורפל שהם מציעים, הפתוח לפרשנויות שונות. הן המקורות הספרותיים הן הממצא הארכיאולוגי אינם מאפשרים לנו לקבוע בוודאות, מה היה היקפו הטריטוריאלי של המרד ואם הגליל נטל בו חלק.
כדי להשיב על שאלת היקפו הטריטוריאלי של המרד עלינו ללקט את פיסות המידע העולות מפסיפס של עדויות חלקיות וקטועות מן המקורות התלמודיים ולשלבן במידע העולה מן הממצא הארכיאולוגי.
כדי לעמוד על חלקו של הגליל במרד בר-כוכבא יש לבחון את מקומו בפולמוס של קיטוס, בתקופה שבין הפולמוס למרד בר-כוכבא ובתקופה שלאחר דיכויו של המרד ומעבר ההנהגה לאושה.
דוגמאות לכותרים ביבליוגרפיים:
אופנהיימר, א', הגליל בתקופת המשנה, ירושלים תשנ"א.
הר, מ"ד, "האם השתתף הגליל בפולמוס של קיטוס או במרד בר-כוכבא?", קתדרה, 4 (תשל"ז), עמ' 73-67.
קליין, ש', ארץ הגליל, ירושלים תשל"ו.
2. נושא העבודה: התנא רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי לאור המקורות
מטרתה של העבודה: לרכז את המקורות שבהם מופיע רבי אליעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, תנא מדור אושה שלא זכה למלוא תשומת הלב במחקר.
העבודה מתמקדת בשאלות אלו: האם היה רבי אליעזר תלמידו של רבי עקיבא? מה היה חלקו בייסוד המרכז באושה? האם חיבר את הברייתא של ל"ב מידות המיוחסות לו ומה טיבה של ברייתא זו? האם ניתן לאפיין את גישתו ההלכתית? האם ניתן למצוא בדברי ההגדה שלו הד לתקופתו ההיסטורית?
דוגמאות לכותרים ביבליוגרפיים:
בן שלום, י', "רבי יהודה בר אילעי ויחסו אל רומי", ציון, מ"ט (תשמ"ד), עמ' 24-9.
מלמד, ע"צ, עיונים בספרות התלמוד, ירושלים תשמ"ו.
ספראי, ש', ר' עקיבא בן יוסף חייו ומשנתו, ירושלים 1970.
צונץ י"ל - ח' אלבק, הדרשות בישראל, ירושלים 1974.
|
|
|
|
